פרדס רמונים כד ב
<< · פרדס רמונים · כד · ב · >>
פרק ב: היכל השני הוא נקרא עצם שמים בתוך ההיכל הזה נתמנה רוח א' מאור זך הנקרא עצם וכעצם השמים לטוהר (שמות כד, י) ונקרא אורפניא"ל ובהיכל הזה ג' פתחים א' לצד דרום וא' לצד צפון וא' למזרח באמצע. ופתחי הדרום והצפון נעולים ועליהם ב' ממונים אשר הם תחת יד הממונה הזה ששמו אורפניאל והוא ממונה לפתח מזרח האמצעי' והוא שולט על ג' רוחות העולם דרום ומזרח וצפון וכל הנשמות שהם הרוגי ב"ד או הרוגי שאר האומות כלם תחת ידי הממונים האלו והממונה שעליהם חוקק דיוקן שלהם בלבושיו שהם אש דולק ועולה למעלה ומראה אותם להקב"ה. והקב"ה חוקק אותן צורת הרוגי האומות בלבוש שלו בפורפיריא דיליה בגדי נקם תלבושת כדפי' רז"ל. ואותם הרוגי ב"ד מוריד אותם ומכניסן בשני פתחים הסגורים וב' הממונים האחרים עומדים עליהם ומשם יוצאים ורואים במעלות הצדיקים שומרי התורה ומתביישים ונכוים מחופת הצדיקים. עד שהממונה הזה ששמו אורפניאל פותח להם שער המזרח ומאיר להם ונותן להם חיים מצד המזרח שבצד הממונה הזה אור של חיים שהוא מלא מאורות. והמאור הזה נקרא כוס תנחומין כוס החיים כי מפני הכוס המר ששתו זכו לכוס הזה. ויש כוס התרעלה ויתבאר בפי' היכלות התמורות. והמאור הזה הנקרא אורפניאל הוא גוון לבן שאינו משתנה ועליו נאמר וכעצם השמים לטוהר. וזה קשה להתנוצץ מפני שהוא נעלם אבל כאשר המאורות והרוח שבהיכל הראשון הנקרא לבנת הספיר מתנוצץ ובטש בזה אז מתגלגל ומאיר כגוון העין שאינו מאיר כי אם בגלגלו. וזה המאור הנקרא אורפניאל מאיר להיכל הזה ולהיכל הראשון ובעוד שאינו מתנוצץ נקרא היכל זוהר לפני שהוא זוהר פשוט. אמנם כאשר יתגלגל להתנוצץ ההיכל התחתון אז יתנוצץ ויוכלל עם אור אחד שבצד שמאל הנקרא הדרני"אל וכאשר יתכללו שניהם יחד וכלל הגוון השמאלי הנקרא הדרניא"ל עם הגוון השמאלי האדום שבהיכל התחתון שזכרנו בפ' הקודם ואז יתערבו השלשה גוונים יחד. לבן שבימין הנקרא אורפניאל והתכלת עם האדום ושלשתם יחד יעשה כעין השמים וזהו וכעצם השמים אש ומים לבן ואדום ותכלת וכל ההיכל התחתון כלול בהיכל הזה הב' כי לא יתנוצץ אם לא יוכלל ואז נקרא עצם השמים כדפי' ועליו נאמר (יחזקאל א, כח) כמראה הקשת אשר יהי' בענן ביום הגשם וגו' והמאור הא' לבדו הנקרא אורפניאל עליו נאמר כעין החשמל והוא לפעמים החשמל מפני שממנו יוצאים שרפים חיות אש ממללות חיות נעלמות נראות ולא נראות. וכן תמצא אור פניאל כמנין חשמל. וענין אורפניאל שאמרנו הוא כח החיים והרחמים ובו נכנע כח הקליפה כמ"ש בעזה"י. וכאשר כח הקליפה שולט והעולם בדין, זה האור נגנז ונחשך והעולם נידון. וברוח זה עומדים לבושי הצדיקים העולים לראות את פני האדון ד' צבאות. ובעלותם שמה להראות בהגיע אצל ההיכל הזה נזדמן לה ממונה א' וצדקיא"ל שמו ולוקח המלאך הלבוש הזה הוא הלבוש שלו שזכה בו בעשיית המצות כי כפי שהאדם משתדל כך הוא זוכה אל הלבוש והולך עמו עד שמגיע לנהר דינור שם הנשמה מתלבנה ומתרחצה ולפעמים נטבעת הנשמה ההיא בתוך הנהר ונכוית שם ואינה עולה כל היום אלא שבכל יום בבקר כאשר תתעורר רוח מצד דרום שהוא צד החסד וכן מתייחס הבקר לאברהם ומצד החסד מתחדשים ועומדים ואומרים שירה כמו שאר המלאכים העוברים משלטנותם שהם ניכוין שם ומתחדשים בכל יום. זכתה הנשמה ואינה נכוית ולא נטבעת בנהר דינור, אז המלאך צדקיאל הנזכר מלביש אותה הלבוש שאמרנו ומשם עולה להיותה נקרבת ע"ג המזבח ע"י מיכאל השר הגדול שבהיכל ד' להיותה עומדת לפני קונה לאור באור החיים. וכאשר באים להתייחד שלשת המאורות האלה שהם סוד עצם השמים קודם התיחדם בהתחבטם זה בזה מתנוצצת בהם ניצוצות כמו המכה בפטיש על הסדן שזורק נצוצות לכל צד כן מתנוצצים [ונבראים] מבין המאורות והרוחות האלה כמה מלאכים הממונים על ענייני עה"ז וכמה שרפים בעלי שש כנפים והם מקדישים ג"פ ליי' צבאות בכל יום. והם בעלי תוקף הדין המדקדקים עם הצדיקים כחוט השערה והם העומדים להעניש בעה"ז ובעה"ב לאותם המזלזלים באותם שלומדים מפיהם תורה ואינם נוהגים בהם כבוד כראוי, וכן לאותם המשתמשים באותם שלומדים שיתא סדרי משנה. וכאשר כבר נתיחדו ונתישבו המאורות יחד אז יוצא מביניהם חיה א' ששמה יופיא"ל והיא שולטת על ד' חיות שאותם הד' שולטים על שאר השרפים שזכרנו למעלה מפני שהם נכללים בתוכ' ופני הד' חיות הם פני נשר. והחיה ששמה יופיאל הוא שר התורה וכל מפתחות החכמה בידו והוא היה רבו של מרע"ה לדעת קצת מקובלים. וזאת החיה תובעת מהקב"ה לתת שכר טוב לכל אותם הרודפים אחרי החכמים ללמוד מהם תורה ואפי' מכל אדם שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי ולומדים לשם שמים. והשכר שהוא משכיר לאותם שרדפו אחר התורה הוא לשומרם מסטרא דטומאה כי כאשר הנשמה עולה למעלה זאת החיה יוצאה על ד' שרפים מעופפות והולכות לפניו ואינה מניחה שום א' ממלאכי חבלה לקרב אליו וכמה מלאכי שלום הולכים סביבותיו. והשרפים אשר אמרנו למעלה כשהם בתוך ד' החיות שזכרנו, כשהם נוסעים כל אותם הנחשים השרפים היוצאים מן הנחש הקדמוני כלם נכנעים כאשר אלו יוצאים נוסעים ונראים. וכאשר הנשמה עולה ומגעת אל החיה הזאת אז היא שואלת לה בענין חכמת התורה שלמד וכפי אשר טרח בתורה ורדף אחריה במדרגה ההיא משכיר אותה ואם הי' יכול לעסוק [ולהשיג] בתורה יותר ולא עסק דוחה אותה למטה תחת ההיכל ההוא בבושה ובחרפה. וכאשר השרפים שתחת החיה נושאים כנפיהם ומשיקים אותם אשה אל אחותה שורפים אותה הנשמה והיא נשרפת ואינה נשרפת ונכוית ואינה נכוית וכן היא נידונית בכל יום אע"פ שיהיו לה מעשים טובים כיון שלא נתעסק בתורה כראוי. וכל המאורות והחיות והאופנים כלם כלולים תחת החיה הזאת. וכלם מסתתרים תחת כנפיהם לעלות על ידה למעלה והחיה הזאת בהיותה מתאחזת בד' חיות אחרות אשר למטה ממנו כאשר אמרנו. כל א' מד' החיות יש לו ד' אופנים אופן פונה לצד המזרח ושמו חניאל ואופן א' פונה לצד צפון ושמו קרשיאל ואופן א' פונה לצד דרום ושמו עזריאל ואופן א' פונה לצד מערב ושמו עניאל ולכל אופן וגלגל ג' עמודים שעומד עליהם. נמצאו ג' עמודים לכל אופן הם י"ב עמודים לכל חיה (וד חיות, עולות) וכל העמודים פונים אל האמצעי כי סבת הליכתם הוא מן האמצעי וכלם על פיה יסעו ועל פיה יחנו. ובנסוע האופנים נשמע קול נעימתם עד רומי רקיעים וכל החיות והאופנים משוררים להקב"ה הימניים אומרים קדוש והשמאליים אומרים ברוך והאמצעיים אומרים קדוש וברוך. והטעם כי קדושה מצד הגבורה וברכה מצד חסד והאמצעי מורכב משניהם כי הקו האמצעי מאש וממים כנודע וכאן הימניים אומרים קדוש והשמאליים אומרים ברוך להורות על רוב היחוד ימין כלול בשמאל ושמאל בימין ובהתיחד העמודים באופנים והאופנים בחיות והחיות בד' אופנים גדולים אשר להחיה הגדולה האמצעיות יופיא"ל ומתחברות ומשולבות אשה אל אחותה להתיחד למעלה ברוח ההיכל העליון אז נק' חמודות ומטעם זה נאמר לדניאל (ט.כג,) כי (איש,) חמודות אתה והטעם כי ההיכל השני הוא היכל המראה והחלום ר"ל היכל המדברים ברוח הקודש. והיכל ג' הוא היכל הנבואה מקום יניקת הנביאים: ועתה ראוי לדעת שאין מקום יניקת הנביאים בספירות ממש כי אין הספי' דבר נגלה בשום אופן בעולם ואפי' למרע"ה. אמנם החילוק שבין מרע"ה לשאר הנביאים הוא שמרע"ה היה מתנבא מתוך היכל הרצון שהוא ההיכל הששי כאשר נבאר ושאר הנביאים מהיכל נוגה שהוא היכל ג' ודניא"ל וחביריו המדברים ברוח הקדש במראה וחלום הם מביטים בהיכל זה השני שאנו בו. ועוד בזולת זה כי כשמרע"ה היה מתנבא מהיכל הרצון ע"י חבור הת"ת והמלכות המתגלים בההיכל ההוא והיתה נבואתו מאספקלריא מצוחצח כי לא היה צריך אמצעי בינו ובין ההיכל להביט ענייני הנבואות ולפיכך (לא,) היה במראה ולא בחידות (במדבר יב, ח). אבל שאר הנביאים מייחדים הספי' האלה בהיכל ג'. והמדברים ברוח הקדש היו מייחד' הספי' האלה בשני. והענין כי היכל הו' הוא מורה אל היחוד העליון בבחי' שהוא אספקלריא המאי' הת"ת. ובהיכל ג' שהוא היכל נוגה כאשר נבאר מתגלה אור היחוד שהוא יחוד ב' ספי' בתגבורת הת"ת על המלכות ומתראה בתוך המלכות אספקלריא שאינה מאירה. והמדברים ברוח הקדש בהתגלות אור היחוד בהיכל הזה שהוא היכל עצם השמים בתגבורת המלכות על הת"ת והיא שאינה מאירה יותר (משאר,) [מלשאר] הנביאים והיינו שיחוד ת"ת ומלכות בנצח והוד כדפי' בשער מהות והנהגה ובשערים הקודמים. ובזולת זה עוד בחינה ג' כי מרע"ה היה משכיל נבואתו בלי אמצעיים בינו ובין היכלו וספירותיו. ושאר הנביאים היו מסכים הרבה בין הספירות וההיכלות וביניהם והיינו שהיו צריכים ביאור אל נבואותיהם כאמרו (דניאל ח, טז) גבריאל הבן להלז את המראה, וכן בירמיה א' מה אתה רואה וכו', וכן בשאר הנביאים. והנה בהיות הנבואה מושפעת על ידי אמצעיים כל עוד שיתרבו האמצעיים יתרבו החידות והמראות והעד מדניאל ולהיות נבואת דניאל מהיכל הזה עם חלקיו מיוחדים כאשר בארנו נק' איש חמודות: וע"י התפלות אשר אמרנו יתייחדו כל הכוחות הנזכרים השרפים בעמודים והעמודים באופנים והאופנים בחיות והחיות באופני החיה הגדולה והאופנים האלה בהחיה עצמה ויעלו ויתיחדו דרך העמוד אשר באמצע ההיכל ויתיחדו בתוך ההיכל הג' כי זה עקר תאוותם להיות ההיכלות ר"ל המאורות והרוחות אשר בתוכם זה בתוך זה כדרך העובר במעי אמו. וההיכל הזה נסמך ג"כ על ח' יתידות כהיכל הראשון אשר אמרנו שנים מהם לצד מזרח ושמם יהדניא"ל גזורי"ה וכל אחד מהם ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים ואלה הם ממונים על קולות וצעקות האשה היושבת על המשבר ונוטלים אותם ומכניסים אותם לממונה אשר על הפתח ואין יכולת ביד הטומאה לקטרג ולפעמים שמקדים צד השמאל לקטרג קודם ויכול להזיק ח"ו. ושנים לצד צפון סלסליא"ל קרספיהא"ל שמם והם ממונים כל א' וא' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים ואלה הם ממונים על דם ברית ילדים הנמולים לח' ימים וכאשר ח"ו רוגז נמצא בעולם מביט הקב"ה בדם ההוא ואינו נותן רשות לשטן להשטין. ודרך אלו היתידות כהיתידות אשר אמרנו בהיכל ראשון וכן לשאר ההיכלות: