פרדס רמונים כד א

שער כ"ד הוא שער ההיכלות: אחרי אשר עדרנו קוננו וגמרנו כל כוונתינו בעסק הספירות רצוננו לכתוב ענין ההיכלות כפי הנרצה בספר הזה. ואין בענין ההיכלות האלו ענין מחודש מחלק העיון כלל, זולת העתקות לשון ספר הזהר בקיצור מופלג כפי האפשר ביכולת: פרק ראשון: ההיכל הא' מלמטה למעלה הוא הנקרא היכל לבנת הספיר. ובהיכל הזה יש ממונה אחד טהריא"ל שמו. והוא עומד על פתח ההיכל הזה עם כמה מלאכים ממונים אשר עמו וכלם אש לוהט ושרביטי אש בידם וכלם בעלי עינים. וכאשר הנשמה עולה למעלה אם זכתה והיא ראויה ליכנס פותחין לה פתח והיא נכנסת ואם היא נטמאת דוחין אותה. ומחוץ להיכל הזה יש ממונה אחד וכמה מלאכי חבלה ודוחין אותה עד שמורידין אותה לגיהנם ונידונת שם י"ב חודש. ועל דרך זה בענין התפלה אם תפלת צבור אחר שבקעה האויר הגיעה עד פתח ההיכל מיד מקבלין אותה כדכתיב (תהלים קב, יח) ולא בזה את תפלתם ונמסרים ברקיע הזה הנקרא בז"ק כאשר נבאר ושם מתעכבות תחת יד הממונה הזה עד שישלימו כל ישראל תפלתם ואז נמסרות כלם יחד ביד סנדלפו"ן המלאך הקושר כתרים לרבו ומשם נמסרות ונעשות עטרות לראש צדיק יסוד עולם כנודע. ואם היא תפלת היחיד מביטים בה כדכתיב ([[שם {{{2}}}|שם, {{{2}}}]]) פנה אל תפלת הערער אם כשירה היא מכניסין אותה ואם לאו דוחין אותה. ומשם יורדת אל הרקיע התחתון ונמסרת ביד המלאך סהדיא"ל לעשות בה כאשר נבאר בשער הכוונה בעז"ה. והנה המלאך הזה טהריא"ל נפקד ונתמנה בפתח הזה לדחות או לקבל הנשמה או התפלה ואפשר שנקרא טהריא"ל לפי שהוא מטהר אותה או פוסלה לפי מעשיה. למעלה מן הפתח הזה יש פתח אחר והם שערים שהקב"ה חתר אותם לבעלי תשובה השופכים דמעות בתפלתם ונקראו שערי דמעה ומעולם לא ננעלו כאחז"ל (במ דף, נט.) כל השערים ננעלו ושערי דמעה לא ננעלו. וכאשר עולה תפלת הדמעה ליכנס בפתח זה נזדמן שם אופן אחד רחמיא"ל שמו והוא עומד על ו' מאות חיות גדולות ולוקח תפלת הדמעות ומכניסם למעלה. באויר פנימיות ההיכל הזה הוא רוח א' ונקרא ([[ססטוריא {{{2}}}|ססטוריא, {{{2}}}]]) [נ"א סטוטרי"ה] וזהו הספיר הנזכר לעיל וגוונו כגוון הספיר מתנוצץ ומתחלק לב' מאורות המאור הא' לבן מתנוצץ לכל רוח מעלה ומטה וד' רוחות והמאור השני נעלם ומתגלה ומהמאור הזה מתפרשים ד' מאורות לד' רוחות וכלם מאור א'. ואלו הנצוצות הם מאירות כעין קלל האדום כדכתיב (יחזקאל, א) ונוצצים כעין נחשת קלל כל זה אל ימין ההיכל הזה ונקרא ספיר כאשר הרקיע העליון בינה מאצלת הנשמות בתוך ההיכל השביעי הנקרא קדש קדשים כאשר נבאר ששם הם מתאצלים. וכאשר יורד התעוררות מהבינה אל היכל השביעי אז הנשמות הם זכרים מטעם שגובר הזכר על הנקבה ואז יולד זכר כי מאן דאלים גבר כי התעוררות העליון מעורר הנקבה ואז מזרעת תחלה וכשתרד הנשמה יגבר הכח העליון והוא זכר ואז הרוח הזה הספיר הימיני שהוא הזכר כדפי' לוקט אותם למטה עד שיוכללו בנקבותיהם לפזרם בעה"ז בבני אדם והענין הזה הארכנו בו בשער מהות והנהגה בפ' י"ז בס"ד. ואל שמאל ההיכל אויר פנימיותו הוא רוח א' ונקרא לבנת ושמו אדירי"א סנוני"א [א] והמאור הזה הוא לבן ואדום כלולים יחד מפני שמוצאם ואצילותם הוא מהמאור הימיני שהוא לבן ונצוציו אדומים כדפי'. ובהגיע התנוצצות המאור השמאלי הזה בניצוצי הימיני מתעלם זה השמאלי בתוכו ונכלל בו ואינו נראה כלל כדרך הנקבה להיותה נעלמת תחת הזכר. והמאור הזה הנקרא לבנת היא נקבה ובהיותה ההתעוררות מלמטה מההיכל הזה אל הבינה אז הנשמות המושפעים שם הם נקבות. אח"כ יורדות מההיכל הזה ומקבל אותם המאור הזה ומתיחדות ב' המאורות זה עם זה זכר בנקבה ומתיחדות הנשמות זכר בנקבה ויורדים שניהם מיוחדים לג"ע שלמטה ושם נתפרדו. וזהו שהקב"ה מזווג זווגים כדפי' בזהר והעתקנוהו בשער מהות והנהגה בפכ"ב. וב' המאורות האלה יחד נק' לבנת הספיר והם סטוטרי"ה אדירי"ה סנונינ"א [נ"א סניגיה] וביחוד וזווג שתי הרוחות האלה הימין והשמאל נכללות נשמת הזכר והנקבה כדפי'. וכאשר נכללו ב' הרוחות האלה ובאים להתיחד בפגיעתן לאתכללא זה בזה ואז מתנוצצים ונבראים ומתפשטים לכל צד ומתנוצצים מן המאור השמאלי נצוצות ואותם הניצוצות הם האופנים שעליהם אמר הכתוב (יחזקאל, א) מראה האופנים ומעשיהם וגו' שאינן כמין החיות. והאופנים האלה הם לוהטי אש ועומדים בשורה. וענין הויות הניצוצים האלה כדמות הנצוצות המתפוצצות מתחת הפטיש בהכאה על הברזל הדולק שזורק נצוצות וכמו כן הענין בפגישת האור הימיני בשמאלי וכאשר נתחברו ב' הרוחות והמאורות האלה שהם לבנת הספיר יוצא מהם מאור שהוא חיה אחת עולה ויורדת ומתישבת על ארבע אופנים כאשר נבאר פה. ודמות החיה הזאת כאריה ושלטת על אלף ושלש מאות רבוא אופנים אחרים מלבד הד' אופנים האלה. והם מסודרות בד' שורות אלה. כנפיהם ככנפי הנשר ונקרא החיה הזאת בז"ק. ומן הבזק הזה מתפשט רקיע א' והרקיע הזה עומד על שני עמודים א' מצד זה וא' מצד זה והרקיע עליהם וב' העמודים האלה הם ב' כרובים ועל הרקיע הזה כתיב (שם י, א) ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראשי הכרובים. ואין זה הרקיע אשר על ראשי החיות. ועל הרקיע הזה ממונה הבז"ק והוא הסוכך על הכל וברקיע הזה מתקנים התפלות עד שמתקבצים כלם עד בא סנדלפו"ן לקבלם כדפי' לעיל. וכן כל אותם העוסקים בתורה בלילה ומתפללים מקבל אותם הבז"ק הזה עד עלות השחר. ואחר עלות השחר והאיר היום אותם התפלות והתורה עולות ומסתלקים אל הרקיע הנקרא ספר זכרון. הבז"ק הנזכר עומד על ד' אופנים הם הגלגלים ושמם אהניא"ל קדומיא"ל מלכיא"ל יאהדונה"י וכל א' מהם עומד על ד' עמודים הם ט"ז עמודים לד' גלגלים ולכל א' מד' אופנים אלו ד' פנים שהם י"ו פנים לד' אופנים והפנים האלה מביטים בד' רוחות הבז"ק שהוא עומד עליהם ובד' אופנים האלה נכללות ד' אותיות שהם אדנ"י שסנדלפו"ן בעל המרכבות משתמש בהם. וד' אופנים אלה פורחים באויר הזך שהאויר ההוא כלול בד' אותיות יהו"ד ונכללים אותיות יהו"ה באותיות אדנ"י והם משולבות אשה אל אחותה מקבילות הלולאות אא"א ונכללים במציאות אור הכלול שהוא יאהדונ"הי שהוא כללות כל ההיכל הזה ובהיותו כלו נכלל בשם זה להסתלק אז מתנוצץ בהתנוצצות כגוון השמש המתנוצץ במים ועל מציאות זה נאמר באופנים (שם, א) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וגו' ומאמצע ההיכל הזה עמוד א' והוא נעוץ מהיכל זה הראשון להיכל שני ושם העמוד הזה אהרהניאל [אדרהניא"ל] וכאשר יוכלל מה שבהיכל הזה זה עם זה והכל ברוח משפט אז ע"י התפלות יתיחד מרוח הכולל שבהיכל הזה עם רוח היכל העליון שבהיכל שני ע"י העמוד הזה ומציאות ההיכל הזה נסמוך בשני עמודים לצד המזרח. ושמם הא' קרעיא"ל והוא ממונה על י"ב אלף מלאכים. והשני שמעיא"ל וממונה על י"ב אלף מלאכים אחרים ושניהם זה אל הימין וזה אל השמאל ונקראת יתידות המשכן. ולצד דרום ב' עמודים אחרים ושמם סעד"יאל סטר"יאל כל א' וא' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים והם ממונים על קיום העולם ואלה נקרא מאזנים שהם עומדים לשקול כל זכר ונקבה הראויים להתייחד זה עם זה ואע"פ שלפעמים מכריע כף האיש מן האשה או להיפך עכ"ז הם המיחדים ולפיכך הם נקראים מאזנים לעלות שעולים יחד ואף על פי שאינם שווים ואינם אותם הנקראים מאזני צדק. לצד צפון שנים אחרים ושמם פתחיא"ל עטריא"ל וכל א' וא' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים והם ג"כ יתידות. לצד מערב ב' אחרים ושמם פדתיא"ל תומיהא"ל והם ממונים כל א' וא' על י"ב אלף ממונים אחרים והם מורידין דמעות על המגרשים נשי נעוריהם בעבור ז' ברכות שנתברכו ולא נתקיימו כשנתגרשו והדבר הזה מורה הסתלקות ז' ברכות שנתברכו מהנקבה העליונה ואז בת קול יוצאת ואומרת איזה ספר כריתות אמכם וגומר (ישעיה נ, א) ואלו כלם הם יתידות כראשונים אשר אמרנו. ואלו היתידות השמנה ואז שמנה מיתרים שהם מאורות נאחזות ביתדות והם כלם חוץ להיכל וההיכל הזה נסמך עליהם וכלם נעקרים מהמקום כאשר הרוח שבהיכל רוצה להיות נכלל בהיכל השני כדפי'. וזהו מה שכללנו מתוך דברי הרשב"י ע"ה בפרשת פקודי (דף רמו, ודף) ובפרשת בראשית דמ"ב: