פרדס רמונים כא יג
<< · פרדס רמונים · כא · יג · >>
פרק שלוש עשר: אחר שכתבנו זה השם בפרק הקודם נבאר עתה בפרק זה לכתוב אופן מוצאו מהפסוקים: ב תמורתה א מאבג"ד א ר תמורתה ט מאלב"ם ותחת ט' ב' מאח"ס בט"ע ב א תמורתה י מאי"ק ותחת י' ג' מאח"ס בט"ע ג תמורתה י מאלב"ם י י תמורתה א מאי"ק ותחת א' ת' בא"ת ב"ש ת תתמורתה כ מאלב"ם ותחת כ' צ' מאחס בטע ץ (זהו השם, הראשון): ב תמורתה ח בא"ט ב"ח ותחת ח' ק' באלב"ם ק ר תמורתה ט בא"ל ב"ם ותחת ט' נ' מא"ת ב"ש ותחת נ' ר' [נד] מאלב"ם ר א תמורתה ל באלב"ם ותחת ל' ע' באטבח ע א תמורתה ת בא"ת ב"ש ותחת ת' ש' מאבג"ד ש ל תמורתה ע באטב"ח ותחת ע' ט' באח"ס בטע ט ה תמורתה נ מאטב"ח ן (זהו השם, השני): י תמורתה ט מאבג"ד ותחת ט' נ' בא"ת ב"ש נ מ תמורתה ב מאלב"ם ותחת ב' ג' באבג"ד ג א תמורתה ת בא"ת ב"ש ותחת ת' ק' באטב"ח ותחת ק' ד' באתב"ש ד ת תמורתה א באתב"ש ותחת א' י' מאי"ק י ה תמורתה ל מאח"ס בט"ע ותחת ל' כ' באתב"ש כ ש תמורתה ר מאטב"ח ותחת ר' ש' מאבג"ד ש (זהו השם, השלישי): מ תמורתה ב מאלב"ם ב י תמורתה ט מאבג"ד ט מ תמורתה ר מאחס בטע ר ו תמורתה פ באתב"ש ותחת פ' צ' באבג"ד צ א תמורתה ת באתב"ש ת ת תמורתה ק באטב"ח ותחת ק' ר' באבג"ד ותחת ר' ג' באתב"ש ג (זהו השם, הרביעי): נד. ואולי חסר וצ"ל ותחת נ' ט' באתב"ש ותחת ט' ר' וכו': ה תמורתה ע באלב"ם ותחת ע' ט' באחס בטע ותחת ט באבג"ד א תמורתה ת באתב"ש ותחת ת' ק' באטב"ח ר תמורתה ג באתב"ש ותחת ג' ב' באבג"ד צ תמורתה י באטב"ח ותחת י' ט' באבג"ד ו תמורתה ד כאסכ"ח ומחת ו" נ' כאכג"ד ומחח נ' נ' כאלכ"ס ה תמורתה ע באלב"ם (זהו השם, החמישי): א תמורתה י באי"ק ר תמורתה ג באתב"ש ץ תמורתה כ באחס בטע ותחת כ' ל' באתב"ש ה תמורתה ץ באתב"ש ותחת צ' פ' באבג"ד י תמורתה צ באטב"ח ותחת צ' ז' באלב"ם ת תמורתה ק באטב"ח (זהו השם, הששי): ה תמורתה ל באחס בטע ותחת ל' א' באלב"ם ותחת א' ת' באתב"ש ותחת ת' ש' באבג"ד ש ת תמורתה ק באטב"ח ק ה תמורתה ו באבג"ד ו ו תמורתה ה באבג"ד ותחת ה' צ' באתב"ש צ ב תמורתה כ באי"ק בכר ותחת כ' י' באבג"ד י ה תמורתה ל באח"ס בט"ע ותחת ל' א' באלב"ם ותחת א' ת' באתב"ש ת (זהו השם, השביעי): זהו מוצא שם מ"ב ע"פ אלפא ביתות רשומות כי לא הותר להמציאו אם לא ע"י א"ת ב"ש ואח"ס בט"ע ואלב"ם ואבג"ד אי"ק ואטב"ח, שאל"כ בקל היה מצטרף ע"י כ"ב אלפא ביתות. ומה שנמצא כי פעמים אות השם הוא אות הפסוק כגון ר' של ברא שהיא בעצמה ר' של קר"ע וכן ש' של השמים היא ג"כ ש' של יכ"ש, ועכ"ז אנו מוציאין אותה ע"י תמורות אלפא ביתות. לא על חנם הוא, כי הוצרך השם להצטרף ולעבור דרך האלפא ביתות פעם אחר פעם ואם ירד ויעבור דרך האלפא ביתות היורד יחזור ויעלה דרך האלפא ביתות העולה כי כל זה רמז לעליית מדרגות העולה. והצרוף שנצטרף ונתלבש השם עד בואו בפסוק בראשית וכל הדברים האלה מקובלים אל הקדמונים קבלה אמיתית אין בה פקפוק. אמנם מה שדלגו על ו' של ובהו וצירוף ה' של ובה"ו הוא הפך דעת הרשב"י ע"ה כמבואר לעיל והם עצמם אמרו שספק הוא להם ונשתכח קבלת הענין ובצירוף זה העתיקו כל המעתיקים. ובענין מקור השם הזה יש לו מקור ומקור על גבי מקור וז"ל הרשב"י ע"ה בתקונים [תקונא ס"ט דק"ג ע"ב] (ואית שם, בן). ואית שם מ"ב בציור דיוקנא דמלכא חקוק על חותמא. ואית שם מ"ב דאיהו דיוקנא (ממש. שם, מב) איהו יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א. יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף וא"ו אלף וא"ו ה"א אלף. שם מ"ב דאיהו חותמא איהי אהי"ה אשר אהי"ה. ציור מ"ב בשעוה דא אבגית"ץ עכ"ל. הנה צירוף שם מ"ב עם שם בן ד' והוא מקור העליון וממנה נובע אהיה וכן שני פעמים אהיה עולה מ"ב וכן ג"כ יצטרף שם אהיה כשם יהו"ה אלא שחסר א'. ואפשר שהשם עצמו משלים כזה אהי"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"א. אל"ף למ"ד פ"ה ה"א אל"ף. יו"ד וא"ו דל"ת. ה"א אל"ף. הרי מ"א, והשם עצמו משלים המנין. וממנו נובע ויונק שם מ"ב היוצא מבראשית אשר אנו עוסקים בו. עוד להרשב"י ע"ה בשם זה עניינים גדולים ונוראים והרוצה להבין ביאורם יעיין בתיקונים במקומו. עוד (בתקונא ע, דקלה.) בשם זה ז' שמות מנוקדים כשמות האלו והז' ימים הם כנגד ז' ספירות ושם אחד מאלו בכל יום מששת ימי בראשית. אבגית"ץ ביום א' ושמו יהוה ונקודתו יוצא מפסוק בראשית ברא אלקים את. שם השני נגד יום ב' והוא קר"ע שט"ן ושמו יהוה ונקודתו יוצא מפסוק ויאמר אלהים יהי רקיע. שם הג' נגד יום ג' והוא נג"ד יכ"ש ושמו יהוה ונקודתו יוצא מפסוק ויאמר אלהים יקוו המים. שם הד' נגד יום ד' והוא בט"ר צת"ג ושמו יהוה ונקודתו יוצא מפסוק ויאמר אלהים יהי מאורות. שם ה' נגד יום ה' והוא חק"ב טנ"ע ושמו יהוה ונקודתו יוצא ויאמר אלהים ישרצו המים. שם הששי נגד יום ששי והוא יג"ל פז"ק ושמו יהוה ונקודתו יוצא מפסוק ויאמר אלהים תוצא הארץ. שם השביעי נגד יום שביעי והוא שקוצי"ת ושמו יהוה ונקודתו יוצא מפסוק ויאמר אלהים הנה נתתי. ע"כ מה שראינו להעתיק מדברי האלהי רשב"י ע"ה. עוד ביאר קצתם ולפי שלא נמצא כלו לא ראינו לכתבו. וכאשר נדקדק בנקודים שניקד אותם הקדוש נמצא נקוד ג' שהוא נגד ת"ת וניקוד שביעי שהוא נגד המלכות נקודתם שוים לרמוז כי החמה מאירה בלבנה. ואין תימה היות השם הזה כלו בגבורה ופרטיותיו בספירות כי כבר קדם לנו התשובה על זה בפ"ה. עוד כתב הרשב"י ע"ה (תקונאסט) שבכל שם יש בו ו' אותיות נגד שש כנפים שבשרפים וע"ז נאמר (ישעיה, ו) שש כנפים שש כנפים לאחד. ואמר ששם זה טוב להזכירו קודם שינתו וכן האדם סמוך לעת פטירתו כי ע"י כנפים האלה בשתים אתוון מכל שם הנשמה תכסה אנפהא כו' ובשתים תעופף הנשמה למעלה ותזכה להנצל ממלאכי חבלה ומכל מזיקין ותזכה לחיי עה"ב. והנה נשלם ביאור מאמר שם בן מ"ב: