פרדס רמונים כא ט

פרק תשיעי: והנה בענין כ"ד צרופים י"ב וי"ב שהקדמנו, יתבאר מה שכתב בספר הבהיר (סי, מו) וז"ל השם היוצא מג' פסוקים ויס"ע ויב"א וי"ט אותיות פסוק ראשון כסדר וכו' נמצא שבכל שם ושם מע"ב שמות היוצאים מאלו הג' פסוקים כו' ומתחלקים לשלשה חלקים כ"ד לכל חלק ועל כל חלק מג' חלקים שר גבוה עליהם ועל כל חלק יש לו ד' רוחות לשמור מזרח ומערב וצפון ודרום ומתחלקים ששה לכל רוח נמצאו לד' רוחות כ"ד צורות. וכן לשני וכן לג' וכלם חתומים ביהו"ה אלהי ישראל אלהים חיים שדי רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו יהו"ה בשכמל"ו עכ"ל. וכוונתו כי שם בן ע"ב חותם בע"ב שמות של הוי"ה. וביאר זה שם למעלה וז"ל מאי דכתיב יברכך ה' ישא ה' וגו' יאר ה' פניו וגו' זה שמו של הקב"ה המפורש והוא שם של י"ב אותיות דכתיב יהו"ה יהו"ה יהו"ה מלמד ששמותיו של הקב"ה שלשה חיילים וכל שם מחיל וחיל דומה לחבירו ושמו כשמו וכולם חתומים ביו"ד ה"א וא"ו ה"א והיאך תצרף יהו"ה כ"ד פעמים היינו חיל אחד יברכך ה' וכן השני והם כ"ד שמותיו של הקב"ה וגם הג' והם כ"ד מלמד שכל חיל ראשיהם ושריהם הם כ"ד ועתה תצרף כ"ד ג' פעמים ויהי וע"ב שמותיו של הקב"ה והיינו ע"ב שמות היוצאים מן ויס"ע ויב"א וי"ט עכ"ל. והנה הוכרח מתוך המאמר הזה ששם בן ד' מצטרף כ"ד צרופים ויתבאר על שדרך שפי' למעלה. וכך פירושו, כי עם היות כל חיל וחיל דומה לחבירו עכ"ז הוא חיל בפ"ע. ועתה נכנס בביאור כל המאמרים האלה על נכון ומתוכו יתבאר שם בן ע"ב על מתכונתו. כבר נתבאר בשערים הקודמים כי כל האצילות נכלל באמ"ש שהם אוי"ר מי"ם א"ש והיינו חס"ד די"ן רחמים והם עיקרם בגדול"ה גבורה ת"ת. ולג' אלה רומזים ג' שמות שבברכת כהנים שהם ג"כ מלך מלך ימלוך. ובניקוד ג' שמות אלה רבו בו הפרושים יש שרצו לנקדם יפעל יפועל יפעול והוא הראשון כלו פתח, והשני פתח חולם צירי, והשלישי חיריק שבא חולם. ויש שכתבו שנקודו יפעל יפעל יפעול והוא שראשון כלו קמץ, והשני כלו סגול, והג' חירק שוא חולם. ובתיקונים (בהקדמה די., ותקונא) פי' הרשב"י ע"ה שנקודו כתיבות שלאחריו שהיא מלך מלך ימלוך שהם יפעל יפעל יפעול והוא הראשון כלו סגול, והשני קמץ פתח, והשלישי חיריק שבא חולם. וכן פי' בר"מ (פינחס, דריז.) וז"ל מיכא"ל ארי"ה ד' אנפין דיליה יהוה. ד' אנפי דשור ואיהו גבריאל ואינון יהוה. ד' אנפין דנשר ואיהו נוריאל ואינון יהוה. ואינון ממנן תחות חס"ד פח"ד אמ"ת דרגין דג' אבהן, ואוקמוה רבנן האבות הן הן המרכבה, וסלקין נהורין לחושבן יב"ק. ואינון מלך מלך ימלוך הנה ג' שמות נקראים שם בן י"ב ועליו אמרו כל היודעו והזהיר בו וכו' והוא טוב לכוין בו בחתימת כל ברכה וברכה בסוד היה הוה ויהיה דהיינו מלך ימלוך. ונחזור לענייננו כמו שג' שמות אלה בג' אבות כן שם בן ע"ב מהג' פסוקים בג' אבות כדפירש בזהר (בשלח דף, נא). נמצא שאחר שנצרף השם ע"ב ונחלקהו לג' חלקים חלק לכל שם ושם מאלו הג' שמות הנזכרים יעלה כ"ד שמות לכל שם. עוד נצרף שם בן ד' לכ"ד צרופים הנה יהיו כ"ד שמות נגד כ"ד אשר לו משם ע"ב. ויהיו כ"ד הויות מקורות לכ"ד שמות משם ע"ב. וג' הויות אלו שמהם יצטרפו הע"ב צרופים הנה יהיה כל א' מהם שר לכ"ד המצטרפים ממנו. והיינו דקאמר לעיל ג' חיילים וכל שם מחיל וחיל וכו' וכן במאמר הקודם ועל כל כ"ד שר גבוה וכו'. וכשנחלק כ"ד לד' רוחות שהם ד' גבולים מי"ב הנזכר לעיל הנה יהיו ששה תחת א'. כי יהיו ד' גבולים ולכל כ"ד שמות יהיו ו' שמות משם ע"ב תחת ו' שמות משם בן ד' אלו תחת שם א' שבי"ב גבולין. וי"ב גבולים מצטרפים משם בן ד' כדפי'. ורצוננו לצייר צורה נכונה יתישבו כל אלה הדברים בלב המשכיל על ידה. והצורה תמצא בעמוד תפ"ו:

עד הנה הגיע כח הציור בדברים האלה וכצורה הזאת לשם יהו"ה כן הצורה לשם אהי"ה וכן לשם אדנ"י. והכלל העולה היות הי"ב גבולין צירוף שם בן ד' אשר בתפארת והנה התפארת כולל חסד וגבורה ורחמים כי הוא איש תם יושב אוהלים ומזה חוייב ג' שמות בשם בן ד' ושם בן ד' א' כלול שלשתם והא' נחלק לי"ב צרופים שהם י"ב גבולים כדפי'. והי"ב צרופים נחלקים כאו"א לשנים שנים זכר ונקבה הם כ"ד. והג' כל אחד מהם לכ"ד הם ע"ב הם ו' שמות מהם לכל א' מהם י"ב ולכל א' מהם כ"ד זהו מקורם הנעלם. אמנם יתלבשו הכחות האלה הע"ב בע"ב שמות של ויס"ע ויב"א וי"ט שהם כל א' מג' אותיות רמז אל חסד וגבורה ת"ת שכן רמז הפסוקים וראשי אותיות של י"ב צרופים של שם בן ד' אשר בת"ת הוא יי"י הה"ה וו"ו הה"ה שהם ג' שמות הנזכר והכל ממקום א' והכל שב אל מקור א'. וע"ד זה נקיש לשם אהיה כי הכל אחד זה כזה ולרמוז אל שלשה ([[שהם {{{2}}}|שהם, {{{2}}}]]) [שמות456 אהיה שהם חסד דין ורחמים לא נזכר בתורה כולה כי אם ג' פעמים דהיינו ג' ראשונות. ואדני ג"כ עד"ז כי ה' בהיכל קדשו אין בין זה לזה אלא שאין אנו צריכין ([[לפעל {{{2}}}|לפעל, {{{2}}}]]) ([[לכפול {{{2}}}|לכפול, {{{2}}}]]) השמות. וע"פ דרכנו למדנו כי מקור שם של ע"ב הוא על הדרך שאמרנו וכן אהי"ה וכן אדנ"י. אמנם בס' האורה פי' בענין אחר וכן בתיקונים ונבארהו ב"ה. שוב מצאנו שם הי"ב גבולים זולת שם בן ד' ושם אהי"ה ושם אדנ"י אלא שם אחד. וז"ל בס' הבהיר ואלו הם השמות המפורשות היקרות והמפוארות שם י"ב לי"ב שבטי ישראל: אהציצהרון אכליתהרון טמקתון רמוהטרון וצפצפשיתרון יהורמרון ברחיה גאון עדשגדראון כסאות הוהויהה ויהאהאהיה והדמתתיהון בשכמל"ו [נג]. וכלם נכללים בלב נתיבות השמים ומתחלקים לכ"ד שמות ובהם כלול זכר ונקבה ופקדיו בתל"י גלג"ל ולב והם מעיינות החכמה עכ"ל. ודקדק בדבריו שאמר זכר ונקבה והם הכרח אל מה שכתבנו למעלה בענין י"ב הנחלקים לכ"ד זכר ונקבה. ואין ספק שהשמות הללו לבוש אל י"ב הויות ואל י"ב אהי"ה ואל כ"ד אדני ע"ד שפי' למעלה בע"ב עצמם. ואחר שנתבאר ענין הי"ב גבולים כפי השפעת השם בחסדו עלינו, ניחד פרק זה בתשלום ביאור המאמר: