פרדס רמונים כא ד

<< · פרדס רמונים · כא · ד · >>

פרק רביעי: עוד מיחס רבי נחוניא בן הקנה להג"ר, אלו השמות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. וז"ל בתפלתו אחר שהזכיר ג' ספירות בסוף ספירה הג' אמר ונעשו הכל ראש אחד ואלו הם השמות המשווה לכלם כוז"ו במוכס"ז כוז"ו ומיוחדים יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד עכ"ל. (ובספר אחר, מצאנו). ויש שפי' בשם זה וז"ל אלו הג' שמות יהו"ה אלהינו יהו"ה הם בחשבון האחוריים. כלומר לקחת האותיות השניות להם באלפ"א ביתא י"כ ה"ו ו"ז ה"ו, א"ב ל"מ ה"ו י"כ נ"ס ו"ז, י"כ ה"ו ו"ז ה"ו. ונקודו כנקוד הכתוב. ומיוחדים וכו', פי' עם היות שאלו השמות באו בחשבון האחוריים ולכן לא יורו כ"כ על האחדות הזה, לז"א עכ"ז הם מיוחדים ה' אלהינו ה' אחד עכ"ל. ורצוננו לבאר מה שהעלינו מתוך דברי הרשב"י ע"ה בתיקונים (תקונאנה) זעיר שם זעיר שם ולשונו לא נוכל להעתיק מפני האריכות. והענין כי שתי הידות האלה שהם י"ד אותיות י"ד ימין י"ד הגדולה והם ה' אלהינו ה' והם ימיניות. ועוד י"ד שמאל י"ד החזקה והם כוז"ו במוכס"ז כוז"ו והם שמאליות י"ד אותיות והם כ"ח. ויש כנגד אלו הידות עוד י"ד רמ"ה והוא יהו"ה יוד ה"א וא"ו ה"א והיא י"ד רמה. ויש כנגד' י"ד אחרות והיא אהיה אל"ף ה"א יו"ד ה"א. ושתי הידות האלה הם כ"ח שהם מתלבשות בכ"ח אותיות של מעשה בראשית. וע"ז נאמר (איכה א, ו) וילכו בלא כ"ח לפני רודף. להיות שנמנע הכח ההוא בעונות. וע"ז אמר מרע"ה (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כ"ח אדנ"י. שהם כ"ח עתים של לבנה שהם כ"ח ימים, י"ד מלאים וי"ד חסרים, י"ד ימיניים וי"ד שמאליים, ולכן אמר יגדל נא כ"ח אדנ"י שהם כ"ח. ושתי הידות הגדולה והחזקה הם חסד וגבורה ומושפעים מחכמה ובינה. ונודע שפותחין בזכות תחלה לפיכך י"ד הגדולה קודמת באותיותיה לי"ד החזקה והכח הזה הוא בבינה וזהו חכמה כ"ח מ"ה, מה הוא בחכמה. וכן עולה שם בן ד' במילוי. וכח הוא בבינה. וע"ז נאמר (תהלים קיא, ו) כח מעשיו הגיד לעמו מעשה הוא בבינה ושם הכ"ח. והגיד ר"ל המשיך. ונודע ששם בן ד' הוא ג"כ כ"ח במילוי דמילוי. והיינו חכמ"ה כ"ח מ"ה כי כללותם מ"ה שהם בחכמה ופרטם כ"ח שהם בבינה. ואלו הם יו"ד ה"א הוא רחמים עולם הזכר וא"ו ה"א הוא דין עולם הנקבה כדפי' בשער השמות בפ"א. והנקבה לעולם אל השמאל והזכר אל הימין ועם היות שאמרנו שי"ה הוא רחמים ו"ה הוא דין. עכ"ז לא נכחיש שהיו"ד יותר רחמים מהה"א והוא"ו יותר רחמים מה"א שנייה. והנה עתה יו"ד ה"א הם ה' אצבעות שביד ימין, וא"ו ה"א חמש אצבעות שביד שמאל. ונודע שבהאצבעות כ"ח פרקים י"ד לכל יד. וכן החמש אותיות יו"ד ה"א, להם י"ד אותיות אל מילוי מלואם, יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף, הרי י"ד. בד' אותיות שהם ד' אצבעות יש ג' פרקים בכל אצבע, ג' אותיות בכל אות ואות, ובאות החמישי שהוא האגודל יש ב' פרקים ב' אותיות כנודע. וכן בוא"ו ה"א שהם ה' אצבעות שביד שמאל ובחמשה אותיות האלה י"ד פרקים. כזה וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף, הרי י"ד. בד' אותיות שהם ד' אצבעות יש ג' פרקים בכל אצבע, ג' אותיות בכל אות ואות, ובאות החמישית שהוא האגודל יש בו ב' אותיות ב' פרקים כנודע. וכבר בארנו שהה"א לעולם יש בה דין. לכן אומרים בעלי הגורל המפיסים באצבעות כי אין להפיס באגודל מפני שבו תלויין שרי הדין [נב]. הנה האותיות האלה רמוזים בי"ד רמ"ה הנז' לעיל שהוא בת"ת כנודע. והוא כולל ב' ידות כדפי' לעיל. והנה הי"ד הנשפע בת"ת הוא נמשכת מהכתר שהוא למעלה ממנו. ושורש כל זה הוא ידו"ד אלדינ"ו ידו"ד. והם יהו"ה בכתר ידו"ד בחכמה אלדינ"ו בבינה והיא באמצע, כמו שהדין שהוא יצחק בין אברהם ויעקב שהם שתי תקיעות כדפי' הרשב"י ע"ה בס' הזהר. ועם היות שבפרק ב' פירשנו בענין אחר בשם הרשב"י ע"ה עכ"ז אלו ואלו דברי אלדים חיים. ונחזור לענייננו כי בין הכתר והחכמה היא הבינה להיותה נמתקת אל הרחמים להשפיע רחמים אל הגבורה וכל הידות מתיחדות בה' אלדינו ה'. וזהו שפי' ר' נחוניא בתפלתו ומיוחדים בה' אלהינ"ו ה' ע"כ. עוד מצאנו בקבלת רז"ל כי מן השם הזה משתלשלים ענפים והם במנין אותיותיו וז"ל "כרוביא"ל רבא "וכריא"ל רבא "זעניא"ל רבא (חסר,). "בערניא"ל רבא "מאליא"ל רבא "ועניא"ל רבא "כוכביא"ל רבא "סוריא"ל רבא ז"כ רבא. "כספיא"ל רבא "וליליא"ל רבא "זוטריא"ל רבא "ומליא"ל רבא ע"כ. ואין ספק היות אלו נציצות מתאצלות משם הזה ודאי כל אות ואות מאציל כח א' כענין אשר קרה לשם בן מ"ב כאשר נבאר בפרק י"ב: