פרדס רמונים ז ה

פרק חמישי

אחר שבפרקים הקודמים כללנו קבלת הצנורות כפי אשר נמצא בפי כל המקובלים הראשונים ואחרונים - עתה נרחיב ביאור ונבאר ענין צנורות האלה כפי בחינתם וכפי המובן אלינו מתוך דברי הרשב"י ע"ה אחר עבור על דעתנו כלל ערכי הכנויים בביאורם כמו שיתבאר בחינתם וחילוקם ועניינם, ואחר ההבטה בענין קשר הספירות להרשב"י כאשר יתבאר בשער מהות וההנהגה ושם מבואר שהם מתקשרות ע"י שוויים. ר"ל כי הכתר מתיחד עם הט' ספירות ע"י חלק הכתר שבכל הספירות, והחכמה ע"י חלק החכמה שבכל הספירות, והבינה ע"י חלק הבינה שבכל הספירות.

ואחר שיתחזק השכל בהקדמה זו היטב בכח עיון והשכלה נכונה (כמו שיתבאר בשער מהות והנהגה) - ישכיל המעיין בשכלו כי הצנורות ישתנו לפי הבחינות לאלפים ולרבואות כמו שכללות הספירות אין להם מספר. והמשל בזה כאשר תסובינה הפנים ויהיו פני הכתר מאירים בחכמה בפנים המאירים אשר בו מצד עצמו כתר - אז הוכרח היות החכמה מראה כנגדו פנים המתייחסים אל פני הכתר [שהוא כתר שבחכמה], ואז יתייחדו ויתקשרו ייחוד וקשר אמיץ, וע"י הארת הפנים והמשכת האור כדמיון האור היוצא מן העין (כדפי' לעיל ריש פ"ק), וזהו יחוד משובח שעל ידו תקבל החכמה שמות [שפע] הכתר ובחינותו ממש, מפני היות יחודם וצנורותם ע"י הכתר בעצמו משפיע ומקבל. וזהו יחוד משובח שבכל היחודים.

ואז יבחנו ביניהם ג' בחינות זולת ג' הבחינות הנזכר לעיל כדפי'. והבחינות האלה הם:

בחינת כתר המשפיע
ובחינת כתר המקבל
ובחינת צנור האמצעי שביניהם המעלה האור ומשפיעו.

הרי יחודם שלם.

ולפעמים יתייחדו ע"י בחינות החכמה. המשל בזה שיגלה הכתר פני החכמה אשר לו להשפיע אל החכמה, ואז החכמה יגלה פניה פני החכמה אשר לה, ואז יתייחדו יחוד אמיץ ע"י הפנים השוים לטובה ויתהוה ביניהם צנור הראוי להם כפי בחינת יחודם. והנה היחוד הזה משובח, אבל לא כראשון. כי בראשון שאמרנו שהיחוד על ידי הכתר תקבל החכמה מהכתר שפע כפי הראוי מהכתר, כי מכתר אל כתר נשפע הכל ויקבל שפע נעלם כפי שעור המשפיע והמקבל. אבל בחכמה אע"פ שתקבל שפע משובח - עכ"ז לא יהיה כראשון, שזהו שפע חכמה, כי מחכמה אל חכמה יצא. ועד"ז ישפוט המעיין לכל היחודים אשר לספירה זו עם אותה שלמעלה הימנה.

ומהיחוד של ספירה זו יובן יחודם זע"ז, אחד עם כלם וכלם עם אחד. וכן לכל הספירות.

ועתה לפי דרך זה כאשר נרצה להשפיע רחמים בסוד רחמי הכתר נייחד החכמה עם הכתר בבחינת הכתר, והבינה בכתר בבחינת הכתר, והחסד עם החכמה בבחינת הכתר, והגבורה בבינה בבחינת הכתר. ואל יפול לב אדם עליו באמרנו שבינה מקבל מכתר בבחינת הכתר שבה ומשפיע בגבורה בבחינת הכתר שבה. כי ידוע הוא שכלולותם מי' יעלה לאין תכלית ולאין סוף. ונמצא לפי"ז כמה פנים לפנים הנוראים וכמה אחוריים לאחוריים הנראים. וכשמקבלת מקבלת בבחינת הכתר שבכתר שבבינה, וכשמשפעת משפעת בבחינת הכתר שבמלכות שבבינה. וכן לכל הספירות. כי על דרך זה יהיו הבחינות. וימצא לפי"ז ההשפעה השפעת הכתר, מכתר לכתר, עד המדרגה האחרונה שבמדרגות, והרחמים רחמים פשוטים בענין שראוי לכתר.

ועוד ראוי שיתייחד הכתר בכל הספירות שבכתר שבהם באותו רגע. וכן חכמה וכן לכל הספירות. ואז השפע שפע בהיר ומזהיר כזוהר המאירים. וכאשר ח"ו יושפע דין, אז יקבלו הספירות אלה מאלה ע"י בחינת הגבורה אשר בכל א' מהן. ואז הדין נשפע בתוקף וממהר האלקים לעשותו ולא יאחר את יום בואו. ולפי דרך זה נקיש אל שאר פעולות.

ועם הקדמה זו יובן בפרסום הכרח מוכרח להנהגה כמו הפעולות ביחוד בהסכמות כל הספירות בהקשר אבר אל אבר ובחינה אל בחינה עד הסכמתם יחד אל הפעולה ההיא ויתלבשו כלם כדמות הפעולה ההיא ונתהפכו כפי בחינת פעולתם. ובזה הצנורות ישתנו בחינתם לאלפים ולרבואות; כי לעולם הם מתיחדים כפי קשרם ויחודם, שהוא ייחוד כל הבחינות וכל החלוקות בשווי גמור. וכן הצנורות - כי הבחינות והצנורות הכל דבר אחד. והועד אלינו שנמצא ספר ששמו "ספר הצנורות" הוא מדבר בענין צנורות דוקא ומונה ס' רבוא צנורות. ובעונותינו לא זכינו אליו. ואומרים שהוא נמצא אצל אחינו שבמדינת פאס יצ"ו.

ורצוננו עתה לחלק ענין החלוקות שאפשר לספירות לקבל זו מזו; אם מכתר לכתר עד המלכות, או מחכמה לחכמה עד המלכות, או מבינה לבינה עד המלכות. וכן לכל הספירות מחסד לחסד ומגבורה לגבורה ומת"ת לת"ת ומנצח לנצח ומהוד להוד ומיסוד ליסוד וממלכות למלכות. ונמצאו בזה כל הספי' מוסכמות אל פעולה אחד, בסוד הצנורות כלם נכללים ומוסכמים אל הפעולה ההיא.

ולא זו בלבד מספירה לספירה אלא אפי' בספירה עצמה בסוד השפעתה בחלקיה יהיו ג"כ עד"ז. המשל מכתר לכתר והכל בכתר. ונמצאו כללות עשר ספירות שבכתר כולם נפתחות ומאירות באור כתר או באור חכמה או באור בינה. וכן בשאר אורות שבספירות. וכן לחלקי שאר הספירות; שיהיה ספירת חכמה נפתחת כולה בכתר או כולה באור חכמה או כולה באור בינה. וכן בשאר אורות הספירות.

והנה יש עוד בחינות. המשל בזה אם ישפיע כתר בכתר שבו אל חכמה שבחכמה, ומחכמה שבחכמה אל הבינה שבבינה, ומבינה שבבינה אל חסד שבחסד וכן לכל הספירות - עד"ז יש כמה מיני חלוקות אשר אי אפשר לעמוד בהם אם לא בציור גשמי. שנצייר לפנינו עשר עגולים, ובכל עיגול ועיגול עשר פנים שהם עשר בחינות מעשר ספירות שבכל אחד מעשר ספירות, ויתגלגלו הפנים כנגד פנים כפי אשר יעלה משפטם. המשל פני המלכות שבכתר עם פני הכתר שבחכמה. וכן כתר שבכלם עם מלכות שבכתר שאז השפע ממין אחר. ואח"כ נסבב פני היסוד שבכתר עם פני הכתר שבכלם יהיה השפע ממין אחר. וכן לכל עשר פני הכתר הוא עשר מיני שפע ועשר מיני צינורות. כי לפי שינוי השפע ישתנו הצינורות. ועתה אם נסבב החכמה לבד עשר פעמים לכל אחד מעשר פני הכתר מבלי שישתנו ויסבבו פני הספירות הנשארות - יעלה המספר אל מיני השפע מאה במספר. וענין החלוקים האלה אי אפשר להעלות בכתב. ואם ירצה האדם להרגיל עצמו בהם יתעסק בצורה המצויירת לפניו ויתנהג בה בעיון ימים רבים, עד יאיר ה' עיני שכלו כי כשל כח הקולמוס להאריך הדברים האלה יותר, אם לא שיושפע הענין הזה מפה אל פה או שיעמיק המשכיל בהם בשכלו ע"י הצורה הזאת.

והנה בזה נכלל השער הזה. וברוך העוזר האמיתי אשר לו חכמה. ואנו בעניינים אלו יריאים מן השגיאה ובטוחים במחילה, כי על כזה נאמר (משלי ה, יט) "באהבתה תשגה תמיד" - הם דברים שאין אדם עומד בהם אלא מתוך הקושי:

[ציור]

(אמר המגיה אלו עשר עגולים שנצטיירו בו עשר ספירות יצייר המעיין כאילו מתגלגלים העיגולים בסביבובם, ואז יבין כוונת המחבר ע"ה. והענין כשיעיין המעיין בהבטת הספירות דרך משל בבחינה חכמה שבחכמה לבחינת חכמה שבכתר או בחינת בינה שבבינה בבחינת בינה שבחכמה או שבכתר - אז צריך לדמות ולחשוב כאילו העיגול מתגלגל ועומד חכמה שבחכמה בעיגול חכמה נגד חכמה שבעיגול הכתר. וכן כולן. אז יבין וישכיל כוונת המחבר וידע אותו באמיתית בעזרת אל דעות ה' עכ"ל עב):