חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים
(הופנה מהדף חוק מוסדות תרבותיים יחודיים)
חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים מתוך 
חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות
בחוק זה –
”חוק לימוד חובה“ – חוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
”מוסד חינוך“ – כהגדרתו בחוק לימוד חובה;
”מוסד חינוך תרבותי ייחודי“ – מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט׳ עד י״ב, כולן או חלקן, שניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים, וקיבל הכרה לפי סעיף 2;
”קבוצה תרבותית ייחודית“ – קבוצת אוכלוסייה שיש לה מאפיינים תרבותיים ייחודיים והיא אחת מאלה:
(1)
קבוצת האוכלוסייה החרדית שתלמידיה לומדים בישיבה לימודי קודש לפי ההלכה היהודית;
(2)
קבוצת אוכלוסייה אחרת שקבע השר, בצו, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת;
”השר“ – שר החינוך.
פרק ב׳: הכרה במוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים ותקצובם
הכרה במוסד חינוך תרבותי ייחודי
(א)
אדם המבקש להכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך תרבותי ייחודי, רשאי לפנות אל השר בבקשה להכרה, לפי הוראות שקבע השר, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת (להלן – בקשת הכרה).
(ב)
השר או מי שהוא הסמיך לכך יכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך תרבותי ייחודי אם ראה שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
ניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים, ותכנית הלימודים בו ואורח הפעילות במסגרתו אינם נוגדים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)
לומדים בו תלמידים במספר שלא יפחת ממספר שקבע השר, ומספר שעות הלימודים בו הוא כפי שקבע, והכל בהתחשב במאפייניהם ובצורכיהם המיוחדים של מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים של כל קבוצה תרבותית ייחודית; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת;
(3)
הוא עומד בתנאים למתן רישיון לפי הוראות פרק ג׳.
(ג)
השר יחליט בבקשת ההכרה ויודיע על החלטתו למבקש בתוך ארבעה חודשים מיום הגשתה.
ערר לעניין הכרה
(א)
סירב השר לבקשת הכרה, רשאי המבקש, בתוך 45 ימים מיום שהודע לו על הסירוב, לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר שמונתה לפי סעיף זה.
(ב)
לכל קבוצה תרבותית ייחודית תוקם ועדת ערר לעניינה, שימנה השר, ואלה חבריה:
(1)
מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
נציג משרד החינוך;
(3)
נציג ציבור מקרב אותה קבוצה.
(ג)
הודעה בדבר מינוי ועדת ערר תפורסם ברשומות.
(ד)
השר, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סדרי הדין בוועדות הערר.
(ה)
ועדת ערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהשר היה רשאי לתת לפי סעיף 2.
(ו)
החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור, בתוך 21 ימים, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
(ז)
על ועדת ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, ככל שלא נקבעו לגביה הוראות בחוק זה.
ביטול הכרה
תקצוב מוסד חינוך תרבותי ייחודי
(א)
השתתפות המדינה בתקציבו של מוסד חינוך תרבותי ייחודי, בכל שנת לימודים, תהיה בשיעור של 60 אחוזים מיחידת המימון בעד כל תלמיד הלומד בו; בסעיף זה, ”יחידת מימון“ – מימון המדינה בעד תלמיד הלומד במוסד חינוך על־יסודי במסלול לימודים עיוני באותה שנת לימודים.
(ב)
(1)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א), השתתפות המדינה בתקציבו של מוסד חינוך תרבותי ייחודי, בעד כל תלמיד הלומד בו שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים, תהיה, נוסף על יחידת המימון, בשיעור השווה למימון המדינה בעד תלמיד משולב לפי התעריף המזערי של שעת הוראה בחטיבה העליונה.
(2)
הוראות פרק ד׳1 לחוק חינוך מיוחד יחולו על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוך תרבותי ייחודי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף 20א, בהגדרה ”מוסד חינוך רגיל“, במקום האמור בה יקראו ”מוסד חינוך תרבותי ייחודי“ ובסעיף 20ד(ב)(1), במקום האמור בפסקת משנה (ג), יקראו ”עובד משרד החינוך שהוא עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד“.
(3)
בסעיף קטן זה –
”חוק חינוך מיוחד“ – חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988;
”ילד בעל צרכים מיוחדים“ – ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, אשר ועדת שילוב במוסד החינוך התרבותי הייחודי החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים במוסד החינוך התרבותי הייחודי;
”תלמיד משולב“ – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק חינוך מיוחד.
פרק ג׳: רישוי, פיקוח ואכיפה
סימן א׳: הגדרות
הגדרות לעניין פרק ג׳
בחוק זה –
”עובד חינוך“ – מי שעוסק במוסד חינוך ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך;
”עובד שירות“ – מי שעוסק במוסד חינוך ואיננו עובד חינוך;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד החינוך, או סגנו;
”רשות הבריאות“ – מי ששר הבריאות מינהו לעניין חוק זה;
”תברואה“ של מוסד חינוך – לרבות מצבם התברואי של מבני מוסד החינוך, החצר, הציוד והריהוט שבו, התאורה, החימום והאוורור, צפיפות התלמידים בחדרי הלימוד ובחדרים אחרים, וכן הציוד המשמש להכנת מזון, כלי האוכל, החסנת מצרכי המזון ואיכותם.
סימן ב׳: פתיחת מוסד חינוך וקיומו
חובת רישיון
לא יפתח אדם מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט׳ עד י״ב, כולן או חלקן, שניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים (בפרק זה – מוסד חינוך), ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת מוסד חינוך אם אין עליו רישיון כאמור (בחוק זה – רישיון).
בקשה לרישיון
(א)
בקשה לרישיון תוגש למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על העניינים המפורטים בסעיף 13 ויצורפו לה תשריטים של מבני מוסד החינוך ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
(ב)
המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש בתוך ארבעה חודשים מיום הגשתה.
העברת העתקים של בקשות ומתן חוות דעת
(א)
המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, שבתחומן נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו.
(ב)
רשות החינוך המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי בתוך חודשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור.
אישור רשות הבריאות
(א)
המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה לרשות הבריאות, ולא ייתן רישיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה.
(ב)
רשות הבריאות תעביר את החלטתה למנהל הכללי בתוך חודשיים מיום קבלת העתק הבקשה.
רישיון לתאגיד
לא ייתן המנהל הכללי רישיון לחבר בני אדם אלא אם כן הוא תאגיד.
כשירות בעל רישיון
לא ייתן המנהל הכללי רישיון לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה, או כל עוד מתנהלת נגדו לפי חוק חקירה על עבירה כאמור; לא ייתן המנהל הכללי רישיון לתאגיד אם מי שבידו השליטה עליו הורשע בעבירה כאמור או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה כאמור.
מבחנים למתן רישיון
(א)
לא ייתן המנהל הכללי רישיון אלא אם כן הוא סבור כי תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו בעניינים המפורטים להלן:
(1)
מבני מוסד החינוך והגישה אליהם, החצר, מספר הכיתות וחדרי הלימוד, הספח והשירות;
(2)
תנאי הבטיחות במוסד החינוך;
(3)
הריהוט והציוד של מוסד החינוך;
(4)
הבסיס הכספי לקיום מוסד החינוך.
(ב)
במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים בסעיף קטן (א), יתחשב המנהל הכללי בסוג מוסד החינוך ובגילם וצורכיהם של התלמידים, הכל בהתאם לכללים שהתקין השר לאחר התייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
תנאים לרישיון
המנהל הכללי רשאי להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם מראש, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו.
תוקפו של רישיון
רישיון יכול שיהא קבוע או לתקופה שתיקבע בו ושלא תפחת משנת לימודים אחת.
רכישת מוסד חינוך
לא יועבר רישיון מאדם לאדם אחר, אלא באישורו של המנהל הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות.
ערר לעניין רישיון
(א)
סירב המנהל הכללי ליתן רישיון או לאשר העברתו לאחר, רשאי המבקש, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הסירוב, לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף זה.
(ב)
שר החינוך ימנה ועדת ערר לרישיון המורכבת משלושה אלה:
(1)
מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
שני חברים אחרים שלפחות אחד מהם אינו עובד המדינה.
(ג)
הודעה בדבר מינוי ועדת הערר לרישיון תפורסם ברשומות.
(ד)
השר יקבע הוראות לעניין סדרי הדין של ועדת הערר לרישיון.
(ה)
ועדת הערר לרישיון תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתת לפי סימן זה.
(ו)
החלטת ועדת הערר לרישיון ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
ביטול רישיון
(א)
נוכח המנהל הכללי כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבמילוים הותנה רישיון, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל הרישיון, כי אם התנאי לא יקוים בתוך שלושה חודשים מיום ההתראה, רשאי הוא לבטל את הרישיון.
(ב)
על החלטת המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים.
סימן ג׳: העסקת עובדים במוסד החינוך
העסקת עובד חינוך [תיקון: תשפ״ד]
לא יעסיק אדם עובד חינוך אם התקיים בו אחד מאלה:
(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה;
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך;
(3)
יש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.
הגשת רשימה של עובדי חינוך
לעניין סעיף 19, בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשימה של עובדי החינוך המועסקים במוסד החינוך.
דרישה לפטר עובד חינוך [תיקון: תשפ״ד]
(א)
המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד חינוך אם נתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה;
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין להעסיקו במוסד החינוך;
(3)
הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.
(ב)
בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה.
הזדמנות להשמיע טענות לעובד חינוך
לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד חינוך כאמור בסעיף 21 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
ערר – עובד חינוך
עובד חינוך הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטרו כאמור בסעיף 21, רשאי לערור על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני השר.
הגשת רשימה של עובדי שירות
בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך רשימה של עובדי השירות המועסקים במוסד החינוך.
דרישה לפטר עובד שירות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד שירות אם נתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה;
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין להעסיקו במוסד החינוך;
(3)
הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.
(ב)
בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה.
הזדמנות להשמיע טענות לעובד שירות
לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד שירות כאמור בסעיף 25 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
אצילת סמכויות
ערר – עובד שירות
עובד שירות הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטרו כאמור בסעיף 25, רשאי לערור על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני השר.
אישור להעסקת רופא או אחות
לא יועסקו רופא או אחות במוסד חינוך אלא באישור רשות הבריאות.
אישור רשות הבריאות
(א)
לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם כן יש בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות להעסקתו מבחינה בריאותית.
(ב)
רשות הבריאות רשאית לסייג אישור לפי סעיף קטן (א) או להגביל את תקופת תוקפו.
(ג)
שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לעניין האישור לפי סעיף זה.
סימן ד׳: הוראות כלליות
אישור שכר הלימוד
המנהל הכללי יאשר מפעם לפעם, בהתחשב בסוג מוסד החינוך ובאופיו, את שכר הלימוד של מוסד החינוך וסדרי גבייתו.
הודעה על שינויים
בעל רישיון יודיע למנהל הכללי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרישיון או במצורפותיה.
כניסה למוסד חינוך
דרישה לתקן ליקויים
המנהל הכללי או רשות הבריאות רשאים לדרוש מבעל רישיון, בהודעה בכתב, לתקן בתוך מועד סביר כל ליקוי בעניין הנוגע למוסד החינוך או לתברואה בו, אם נראה להם כי התיקון דרוש כדי לקיים הוראות חוק זה, התקנות לפיו או תנאי הרישיון; בעל הרישיון חייב למלא אחרי דרישה כאמור בתוך המועד הנקוב בה.
צו סגירה מאת המנהל הכללי
(א)
המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת מוסד חינוך אם נוכח שנתקיים אחד מאלה:
(1)
מוסד החינוך מתנהל בלא רישיון;
(2)
בעל הרישיון סירב לפטר עובד חינוך כשנדרש לעשות כן לפי סעיף 21(ב);
(3)
לא קוימה דרישתה של רשות הבריאות לתקן ליקויים לפי סעיף 34;
(4)
במוסד החינוך מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה.
(ב)
נוכח המנהל הכללי כי במוסד החינוך הופר איסור ההפליה כאמור בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, התש״ס–2000, רשאי הוא לצוות בכתב על סגירתו, לאחר שדרש מבעל הרישיון בכתב לתקן את ההפרה בתוך מועד סביר, ולאחר שהזהירו כי אי־מילוי דרישה זו יגרור הוצאת צו לסגירת מוסד החינוך.
(ג)
צו הסגירה יישלח בדואר רשום או על ידי שליח אל בעל הרישיון או אל מי שמנהל מוסד חינוך בלא רישיון.
(ד)
צו סגירה ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום מסירתו כאמור בסעיף קטן (ג), זולת אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לכך, והוא יעמוד בתוקף עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט.
עבירות ועונשין
(א)
(ב)
(ג)
מי שאינו מקיים במועדה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 34 או עובר על הוראה אחרת של חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ד)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על סגירתו של מוסד החינוך עד לסיום המשפט.
(ה)
בית המשפט רשאי, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על סגירתו של מוסד החינוך.
(ו)
מי שאינו מקיים צו סגירה לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.
פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל״ח–1978, וחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, לא יחולו על מוסד חינוך שחוק זה חל עליו.
פרק ד׳: הוראות שונות
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה והוראת מעבר לעניין תקצוב
תחילתו של חוק זה ביום א׳ בתשרי התשס״ט (30 בספטמבר 2008) (להלן – יום התחילה) ואולם מוסד חינוך קיים שקיבל מימון מהמדינה ערב פרסומו של חוק זה, רשאי להמשיך ולקבל מימון כאמור עד המועד המוקדם מבין אלה: תום שנה מיום התחילה או מועד ההחלטה בבקשת ההכרה שלו, שתוגש בתוך 90 ימים מיום התחילה, ובלבד שהגיש הצהרה חתומה בידי מי שמורשה לכך מטעם המוסד עד יום א׳ באלול התשס״ח (1 בספטמבר 2008), כי תוגש בקשת הכרה כאמור; הוראה זו תחול גם לגבי מימון שקיבל מוסד כאמור בעד ילדים בעלי צרכים מיוחדים כהגדרתם בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988; בסעיף זה, ”מוסד חינוך קיים“ – מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט׳ עד י״ב, כולן או חלקן, וניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים.
תקנות ראשונות
תקנות ראשונות לפי סעיף 2(א) ו־(ב)(2) יובאו לאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, עד יום א׳ באלול התשס״ח (1 בספטמבר 2008).
הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
התקבל בכנסת ביום כ׳ בתמוז התשס״ח (23 ביולי 2008).
- אהוד אולמרט
ראש הממשלה - יולי תמיר
שרת החינוך - שמעון פרס
נשיא המדינה - דליה איציק
יושבת ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.