פסיקתא דרב כהנא ב ח
<< · פסיקתא דרב כהנא · ב · ח · >>
ח. [ עריכה ]
לפקודיהם (שמות ל יב) אמר ר' יהושע בר' נחמיה: אמר הקב"ה למשה: לך מנה את ישראל! ואמר משה לפני הקב"ה: רבון כל העולמים, כתיב "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח יד), "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים" (בראשית כו ד), "והיה מספר בני ישראל כחול הים" (הושע ב א), ואת אמר לי "לך מנה את ישראל"?
אמר לו: משה, לא כשם שאת סבור, אלא אם ביקשתה לעמוד על מניינם של ישראל - טול ראשי אותיות של שבטין, ואת עומד על מניינם: ר' דראובן - תרתין מאון אלפין; שין דשמעון - תלת מאוון אלפין; נון דנפתלי - חמשין אלפין; יהודה יוסף, יששכר - תלתין אלפין; זין דזבולון - שבעה אלפין; דלת דדן - ארבעה אלפין; גמל דגד - תלתא אלפין; בית דבנימין - תרין אלפין; אלף דאשר - חד אלפא - הא חמש מאוון ותשעין ושבעה אלפין הן! אינון תלתי אלפייא חורנייה - מה שנפלו בימי העגל, "ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" (שמות לב כח)
ר' מנחמא בשם ר' ביבי: למלך שהיה לו צאן, ונכנסו זאבים לתוכה ובקעוה. אמר המלך לרועה: מנה את צאני, לידע כמה חסרו! כך אמר הקב"ה למשה: מנה את ישראל, לידע כמה חסרו!
בעשרה מקומות נמנו ישראל: אחד בירידתן למצרים, "בשבעים נפש ירדו אבותיך" (דברים י כב) ואחת בעלייתן, "ויסעו מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף רגלי" (שמות יב לז) ושנים בחומש הפיקודים - אחד בדגלים ואחד בחילוק הארץ ,ושנים בימי שאול: "ויפקדם בטלאים" (שמואל א טו ד), "ויפקדם בבזק" (שמואל א יא ח), כד אינון עתירין - באילין אמריא, וכד אינון מסכינין - באילין בזיקיא; ואחת בימי דוד, שנאמר "ויתן יואב את מספר מפקד העם" (שמואל ב כד ט): אם "מספר" למה "מפקד", ואם "מפקד" למה ""מספר"? אלא עשה שתי אנפוראות, גדולה וקטנה. הקטנה הראה לדוד, הגדולה לא הראה לו, שנאמר "ויתן יואב את מספר מפקד העם" (שם); ואחד בימי עזרא "כל הקהל כאחד ארבע רבוא" (עזרא ב סד), ואחד לעתיד לבא "עוד תעבורנה הצאן על יד מונה" (ירמיה לג יג), והדין: "כי תשא את ראש וגו'" (שמות ל יב):