עשרה מאמרות מאמר חקור דין ד יט
שלוי עולם השגו חיל ולא נטלו עצה ממשה על דבר הצריך לרב יועצים ופנחס בשטים נמלך במשה במה שאין עצה אדרבה יקשה שבכגון זו אין נמלכין בבית דין והבא לימלך אין מורין לו אלא כך אמר לו פנחס למשה כבר למדתנו רבינו דינו של קנאי ואיני צריך עכשיו אלא לקיים בעצמי מוסר השכל לרצות דלים נפשות אביונים ועם זה באות נפשו שאפה רוח שני שרידים הללו ואף משה שפיר קאמרת הוא דאמר ליה שכך אמרו הלכה קריינא דאגרתא ליהוי פרוונקא והלכתא הוא דאסתיים ליה לפנחס ממשה לא רשותא למען יצדק התלמיד בדברו יזכה הרב בשפטו. הם לא נטלו עצה זה מזה וכאן באו שניהם בעצה אחת אצל פנחס להוסיף כח בגבורה של מעלה הם הורו הלכה בפני רבם ופנחס ברח מן ההוראה ולא קבל לישב בראש אחרי מות יהושע כל ימי הזקנים והשופטים. הם נכנסו שתויי יין ובאליהו כתיב ומן הנחל ישתה ומן הצרפית לא שאל אלא מים והמלאך הכין לו צפחת מים כדין כהני בית אב. הם נכנסו מחוסרי בגדים ואליהו נתאבל על זה והיה לו אזור עור תחת אבנט וקיים בעצמו עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה כי באברהם כתיב אתה כהן לעולם שהעלה את יצחק שהוא כל העולם כטעם שכר כלם שבארנו וממה שרמזנו בו במאמר אם כל חי ואליהו אמר חי ה' אשר עמדתי לפניו והיה זה בהר המוריה דמזליה היה שם והוא הקריב לכהן זה אברהם את האיל שהיה נאחז בסבך לפיכך אמרה תורה עור העולה לו יהיה וידוקדק עם זה לו יתירה דאיכא בקרא דהוה מצי למימר לכהן יהיה אלא כדאמרן ועולת איש נמי מתוק מדבש ונופת צופים למי שיש לו חיך. הם נתעצלו בקדוש דים ורגלים ואליהו קדש כל גופו בנחל כרית ימים רבים. הם תקנו אש בחוץ והכניסו עשן בפנים והוא אמר ואש לא אשים ולא היה שם מעלה עשן אלא כל התעלה מלא מים. הם עשו אשר לא צוה אותם. והוא אמר ובדברך עשיתי. לא היו להם בנים ונגאלו מבן אחיהם דומה לדינו של בן יבמה. ועל שם עורבא בעי בני העורבים כלכלו את אליהו. לא היו להם נשים שבתולות ישראל לא הוללו מהם והיו מתאוים לבנות מלכים ונגאלו על ידי בן אשה מבנות פוטיאל אשר קנא בנשיא שמעון שחטא בבת נסיכים וכן אליהו קנא באחאב אשר הסתה אותו איזבל אשתו שהיתה בת מלך צידונים. הם אמרו מתי ימותו שני זקנים הללו ואליהו אמר קח נפשי. הם היו עם זה מחשבים קצין והוא אמר לא טוב אנכי מאבותי כדאמר רבי זירא ארעא דמשה ואהרן לא זכו למיעל לגוה מאן יימר דאזכי בה אנא. הם בקשו להנהיג את הקהל ומסתמא היו מצפים לנהוג שררה בארץ ישראל והוא אמר ואותר אני לבדי בקש על אחרים שינהיגו את ישראל עד שנצטוה במשיחת יהוא למלך ואלישע לנביא ולא עלה בסערה השמים אלא בעבר הירדן וגם אז העלה למעלה למקומה האש שיצאה מאת ה' בשבילם בשמיני למלואים: