עשרה מאמרות מאמר העיתים ז

אך דבר שפתים לחכמי האמת מענין קדימת הקליפה לפרי כמו שזכרנו למעלה, הנה נדרש בעולם המושכל שאינה אלא קדימת עת אחד מחשביי לא זמני. בסוד המלכים אשר דרכו מתי און אשר קומטו בלא עת, הוא הדבר אשר הורהו אליפז לאיוב במענהו השלישי בדבר הלמד מעניינו, לשניהם כאחד למשפחותם לבית אבותם זה תימני וזה מארץ עוץ. ועל צאתה לפועל כתיב ראשית גוים עמלק. ראשי תיבות רגע. אמצעיות איש וימל. סופי תיבות תמ"ק ופירשו זכריה ביום בא לה'. כמבואר לנו יפה במקומו, ראו מה אחריתו והנה טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשיתו, לפיכך לא קדמה הקליפה אלא להפרי, אבל הזריעה שקדמה לכל, שכן נטיעת גרעין קודמת לנטיעת יחור, צופיה הליכות התכלית אל מול הטובה שאין למעלה הימנה מן המגיד מראשית אחרית, המלך הטוב והמטיב לכל: