עשירית האיפה על ספרא/ויקרא נדבה/פרק ז
עשירית האיפה על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
פרק ז עריכה
(א): ראב"י דרש להאי צפונה הנכתוב שלא במקומו כמבואר לעיל ודרש שבא להסמיכו אל תיבת "לפני השם" לומר שצפון יהיה כולו לפני ה' ואין בו שום דבר עומד ממילא סבר שהמזבח בדרום קאי מכוון נגד חצי פתחו של היכל, כי פתח ההיכל עשרה אמות באמצע עזרה, חמש לצד צפון וחמש לצד דרום. נמצא המזבח העומד בדרום מכוין נגד חצי פתח ההיכל.
ור' יהודא סבר המזבח עומד חציו בדרום וחציו בצפון באמצע העזרה מכוון נגד היכל וכותליו, שההיכל עם כותליו גם כן נגד אמצע עזרה רחב ל"ב אמה.
נמצא שלש מחלוקת. ר' יוסי סבר כולה מזבח בצפון קאי, ור' יוסי ב"ר יהודה וראב"י סברי כולה בדרום קאי, ור' יהודא סבר חציו בדרום וחציו בצפון. וכולם מקרא ד"הצפונה". ר' יוסי סבר "המזבח צפונה" - כל המזבח בצפון, ור' יוסי ב"ר יהודא וראב"י סברי "צפונה לפני השם" - שיהיה צפון פנוי וכל המזבח בדרום. ור' יהודא סבר שתיבת "צפונה" קאי למעלה ולמטה -- המזבח צפונה, צפונה לפני השם.
(ב) מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה: דהיינו כל רוחב שיש בין המזבח עד כותל עזרה הצפוני. ובאורך אינו ??רא צפון אלא נגד המזבח דהיינו כל אורך המזבח שהוא ל"ב אמות דבעינן ירך המזבח צפונה.
ור"א בר"ש מוסיף אף אחר כלות המזבח לצד מערבית צפוני אף שם נקרא צפון אבל חלק צפוני שיש לצד מזרח דהיינו קודם למזבח פסול אליביה.
ורבי מכשיר אף חלק צפוני של צד מזרחי עד כותל עזרה והוא אורך כ"ב אמה וברוחב עד נגד המזבח.
אבל מבית החליפות ולפנים עיין רש"י ז"ל ביומא דף ל"ו שהוא מקום שגונזים הסכינים ע"ש היטב וכיוון שאין המזבח נרא' שם הכל מודים שאין קרוי ירך המזבח.
(ג) ונתת אותו ולא פסול: כי הפסול שעלה לראש המזבח קרב כמות שהוא בלא ניתוח וערך כסדרן דהיינו כסדר שעולין לגבי המזבח כמבואר בתמיד כך יסדרהו בסידור יפה.
על העצים: כבר ידענו שהיה עצים על המזבח וכפלו כאן לומר שתמיד יהיה המערכה במקום אחד.
(ד): כבר נתבאר לעיל הפירוש בפ' ו' אות ו'.
(ה) והקריב: לכבש, כיון דכתיב "והקריב הכהן והקטיר" ואח"כ אמר "המזבחה" להורות שתיבת "והקריב" לא קאי על המזבחה אלא והקריב לכבש, דהיינו שצריך הולכת אברים לכבש ואח"כ יעלם המזבחה כמבואר בתמיד ובשקלים.
(ו) עולה: לאו מיתורא דקרא קדריש לכל הנהו, דהרי צריך לדרשא "עולה - לשם עולה", אלא שסתם פירושו של עולה הוא אפילו בלא הפשט כיון שכבר נעשה עולה לא נעקר ממנה שם עולה. אבל נשחטה שלא בצפון לא נקרא עליה שם "עולה" כלל. וזהו החילוק בין לפני הרצויה לאחר הרצויה.
(ז) עולה אע"פ שלא סמך: שאין סמיכה נוהגת בכל עולות, שכן עולת ציבור אינה טעונה סמיכה. ולכן מזה נראה שאין סמיכה חיוב כ"כ לקרבן ושם עולה עליה אע"פ שלא סמך משא"כ בלא צפון לא מצינו שיהיה שמה עולה. ומסולק קושיות הרב בזה עי"ש.
(ט) עולה לשם עולה: השתא דרש יתורא דקרא שבא לרבות לשם עולה וכבר נתבאר לעיל פירושו.