חפץ חיים על ספרא/ויקרא נדבה/פרק ז
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק ז
עריכה( א ) צפונה לפני ה' שהצפון פנוי: מדהוה ליה למכתב צפון וכתיב צפונה לדרשא אתי לאסמוכה ל"לפני השם" אתי ולמימר צפון העזרה יהיה לפני ה' אויר פנוי שלא יהא בו שום דבר ואפילו מזבח.
המזבח מכוון וכו': סיומא דמלתא דראב"י היא לפרושי דמקום המזבח כולו בדרום והצפון פנוי.
כנגד חצי וכו': פתחו של היכל רחב עשר אמות ובו שתי דלתות כל אחד חמש אמות והפתח חציו היה בצפון העזרה וחציו בדרום וכן שתי הדלתות והיה המזבח מתחיל במקום סגירת שתי הדלתות בחצי הפתח ועומד כנגד חצי הדרומי של פתח דהיינו כנגד אחד מן הדלתות ומשם והלאה כלפי הדרום והצפון פנוי מכלום.
ר' יהודה אומר וכו': סבירא ליה מזבח חציו בצפון וחציו בדרום כדמפרש ואזיל.
יו"ד אמות: האמצעיות של מזבח.
נמצא המזבח מכוון כנגד ההיכל: שחללו עשרים אמה.
וכותליו: שהן שש שש הרי ל"ב והיה המזבח מכוון ועומד כנגדם ממש.
( ב ) איזהו צפון: הכשר לשחיטת קדשי קדשים.
ועד כותל העזרה הצפוני: זהו ברוחב מן הצפון לדרום.
וכנגד המזבח: באורך מן המזרח למערב הוא כנגד כל צפונו של מזבח אבל מן המזבח והלאה לצד מזרח או לצד מערב לא דבעינן על דרך המזבח וליכא.
אף בין האולם ולמזבח: שהוא מערבי של מזבח ובלבד שיהא בחלק צפוני של עזרה אבל מזרחו של מזבח לצד שער נקנור שבו נכנסין לעזרה לא מכשר אפילו חלק צפוני דקילא קדושתיה, דהוא מקום דריסת ישראל והכהנים -- י"א אמה מקום דריסת רגלי ישראל מן השער ולפנים, וי"א אמה עד המזבח מקום דריסת רגלי הכהנים.
רבי מוסיף: אף צפון שבאותן כ"ב אמה של צד מזרח שהן דריסת ישראל והכהנים. בזבחים (דף כ.) הגירסא מקום דריסת רגלי הכהנים וישראל. ונכון הוא.
ועד כותל העזרה -- כצ"ל.
אבל מכנגד בית החלפות וכו': תא שבצפון אולם ובדרומו קורא בית החלפות ששם גונזים הסכינים ולפני בית החלפות לצד צפון פסול שם לד"ה לשחיטת קדשי קדשים דהתם לא מתראה המזבח ולא קרינן ביה "על ירך המזבח".
( ג ) ונתח אותו כשר ולא הפסול: שאין צריך ניתוח, וה"ה הפשט דאיתקשו גבי בן בקר ולעיל בפ"ה ברייתא ז' נמי מידריש כה"ג גבי בקר. ועיין בזית רענן למה אצטריך תרוויהו.
את ראשו ואת פדרו וכו': כבר פרשנוהו לעיל פרק ו' פיסקא ד' והכא עיקר והתם אגב גררא נסבא.
כסדרן: שהיה מכוין בזריקתו שיהיו האברים נופלים מסודרים בשוה.
שלא ישנה בהם מקום המערכה: שלא יעשה להם מערכה אחרת רק המערכה שמקריבין עליה קרבן התמיד.
( ד ) והקרב ירחץ וכו' יכול אפילו נתערב בפסולין ת"ל וקרבו -- כצ"ל [הגר"א].
ובקדשים קלים תלמוד לומר וקרבו וכרעיו -- כצ"ל [הגר"א]. והנה עד סוף הברייתא כבר פירשנוהו לעיל בפרק ו' פסקא ו'.
( ה ) והקריב הכהן את הכל: לכבש דיתירא הוא דהא כתיב בתר הכי והקטיר ופשיטא דאין הקטרה בלא הקרבה למזבח אלא האי "והקריב" בהולכה לכבש מיירי שכשבאו להקטיר האברים היו נותנין אותן מתחלה על גבי הכבש ואחר כך חוזרין ומעלין אותן משם להערכה.
והקטיר אף על פי שפסול: ע"ש במשנה ח' שפירשנו הכל.
( ו ) עולה: ריבויא הוא.
אף על פי שלא הפשיט: דהפשט וניתוח לא מעכבי.
אחר שריבה הכתוב מיעט: לא מסרו אלא לחכמים.
שהן לאחר הרציה: שכבר נזרק הדם ונרצה.
שהוא לפני הרציה: שהפסול בשחיטה וקבלה שעדיין לא נזרק הדם הלכך כשזרק לא הורצה.
( ז ) שאין סמיכה נוהגת בכל העולות: ומשום הכי אף על פי שלא סמך קרינן ביה עולה כיון דאיכא עולה שאין טעונין סמיכה כגון עולת צבור.
שהצפון נוהג בכל העולות: וזו ששחטה בדרום איכא למעטה דלא מתרביא מעולה דאיכא למימר שחטה בדרום לאו עולה מקריא כיון דאין לך עולה שאין טעונה צפון.
( ח ) עולה לשם עולה: פירשתיו לעיל סוף פ"ו גבי עולת בקר.