פתיחת התפריט הראשי

...

(משלי ד כה): "עיניך לנכח יביטו, ועפעפיך יישירו נגדך" - שהצריך שיהא לו אות נכחו אליו יביט ויכוין בכל מעשיו, ולא עוד אלא שעפעפיו יצמצמו הבטתו ויישירו נגדו, כדרך בקיאי מורי החצים, עד שתהיה הבטת הנכח מצומצמת כמעט אל נקודה, כי הנכחיות הוא דבר שלא יפרד מהנקודה אפילו במחשבה...

ואמר (משלי ד כז): "אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע". והכוונה, שענין ההבטה וההשקפה המוטלת עליו בעיני בחינתו הוא שישמר מהימין והשמאל בכוונותיו, שהם קצות היתרון והחסרון אשר בכל המדות, רק שיכוין אל חוט השערה אשר באמצע, ולא יחטיא. לפי שכל אחת מהקצוות הוא הרע, והאמצע לבדו הוא הנכון...

ולזה הוא מה שאמרוהו חכמי האמת, בהישירם אל התכלית העליון שבתכליות, (משנה אבות ב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". הנה, שמו אות נכבד ונפלא למראה עיני כל בעל דת יישיר נגדו בכל מעשיהם. וכמו שאמר החכם (משלי ג): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". ירצה, שתשום אותו יתעלה לתכלית בכל מעשיך, ולא תחוש אם תטה אל הימין או אל השמאל, או אם תכוין אל האמצעי, כי אותו אשר יכוון אליו השם יתברך הוא הנכון.

והוא אמרם ז"ל "בכל דרכיך דעהו - ואפילו לדבר עבירה", שהיציאה אל הקצוות עבירה היא בידו, רק אם תהיה הכוונה לשם שמים. וכמו שאמרו (נזיר כג ב): "גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה וכו'". ודקדקו זה מאומרו "והוא יישר אורחותיך", יאמר שהכוונה הזאת תשים העקוב למישור, והפעולות המוחזקות בפחיתיות ישובו מעלות. ...