תדע לך שכן הוא, שהרי הרבה חזק אברהם לישא אשה ליצחק בנו, שכן הוא אומר: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וגו׳ (בראשית כד, ב), "ואשביעך בה׳ אלהי השמים" [וגו׳] "כי (אם) אל ארצי וגו׳ (שם שם, ג), הרי אברהם חיזק על פריה ורביה. וכן יצחק שלח ליעקב, שנאמר: "קום לך פדנה ארם ביתה בתואל" (בראשית כח, ב), שלחו ליקח אשה ההוגנת לו. לא כשם שהיו אנשי דור המבול שטופים בזמה, ההולכים על מי שאינו הגון להם, ראה מה כתיב: "ויראו בני האלהים" וגו׳ (בראשית ו, ב). אמר הקב״ה: הואיל וכך עושין, יאבדו מן העולם לעצמן. ולמה נאבדה הבהמה עמה? שנאמר: "מאדם עד בהמה" (בראשית ז, כג), שאף הבהמה קלקלה מעשיה, והיתה הולכת על מין שאינו שלה, הסוס על החמור, הארי על השור, הנחש על הצב, שנאמר: "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה [כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"] (בראשית ז, יב), "כל אדם" אינו אומר, אלא "כל בשר", אפילו הבהמה והחיה והעוף, לפיכך נמחו עמהן. אמר ר' פנחס הכהן בר חמא: כשם שלא נכנסו לתבה אלא צדיקים, כך הבהמה והחיה והעוף שהיו עמהם היו צדיקים, שנאמר: "למשפחותיהם" (בראשית ח, יט), וכי יש לבהמה משפחה? אלא אותה הבהמה שלא נדבקה במין אחר נכנסה לתבה, לפיכך יחסם הקב״ה. ומה בהמה וחיה ועוף שאינן כלום נתיחסו, נח ובניו אינו דין שיתיחסו? מיד יחסם הקב״ה, (ממה שכתוב) [מנין? ממה שקרינו] בעניין: ויהיו בני נח היוצאים מן התבה וגו׳:
[יט] [דבר אחר: ויהיו בני נח], זהו שאמר הכתוב: "בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאום ה׳ אלהים" (יחזקאל כו, כא). מדבר באומות העולם, מהו בלהות אתנך ואינך? אומות העולם לא היו ולא עתידין להיות, שנאמר: בלהות אתנך ואינך, בלהות – "בל היות", ואינך עכשיו, ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם הבא. אבל ישראל היו וגם עתידין להיות. היו עד שלא נברא העולם, שנאמר: "זכור עדתך קנית קדם" (תהלים עד, ב), והן עכשיו, שנאמר: "אתם נצבים היום כלכם" (דברים כט, ט); ועתידין להיות, שנאמר: "והיו לי (נאום ה׳ אלהים) [אמר ה׳ צבאות] ליום אשר אני עושה סגלה" (מלאכי ג, יז). אבל לאומות העולם בלהות, שלא היו בעולם, ולא היה להם (הזייה) [הוויה] בעולם. אבל בני
