עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/277

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪268‬‬

‫בירורי השמעתות‬

כמו במשנה שקלים פרק ד׳ משנה ז׳:

‫״המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח זכרים ונקבות ר׳ אליעזר אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ודמיהם יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית ר' יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות וכו' אמר ר׳ עקיבא רואה אני את דברי ר׳ אליעזר מדברי ר׳ יהושע שר׳ אליעזר השוה את מדתו ור' יהושע חלק אמר ר׳ פפייס שמעתי כדברי שניהם שהמקדיש בפירוש כדברי ר׳ אליעזר והמקדיש סתם כדברי ר׳ יהושע״.

ומבואר שבאמת היו הדברים אצל כולם שמועה, ״שמעתתא" ור׳ אליעזר פירשה אחר זה שהכונה כן, ור׳ יהושע פירשה באופן אחר, ועל כן באו הדברים סתם על שמם.

ור׳ פפייס כבר שמע פירוש השמועה ועל כן בירר ״שמעתי כדברי שניהם שהמקדיש נכסיו וכו׳".

ומענין הזה הנם הדברים במס׳ ערלה פרק א' משנה ז׳:

״ר׳ אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה אסור, אמר ר׳ יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהוא פרי״.

והיינו ששניהם שמעו שמועה זו וקבלוה סתם ונתבררה עתה בבית הוועד.

אבל לר׳ יהושע כבר נתפרשו הדברים ״מרבו שלמדו חכמה" (רבה דאולפנא) ״שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף וכו׳ בשרף הפגים אסור מפני שהוא פרי״.

וכל זה ממש ככל ענינם של האמוראים בגמ׳ בכל כיוצא בזה ״לדידי מפרשא לי מיניה דשמואל, לדידי מפרשא לי מיניה דר׳ יוחנן (עי׳ ע"ז דברינו בח״ב מעמוד ‪485‬).

וכמו שאין דברי האמוראים מתוך דרשות שדרשו כי אם או מתוך המשנה או מתוך קבלותיהם מרבותיהם,

כן ממש הוא גם כל דבר התנאים או מתוך יסוד המשנה או מתוך קבלותיהם מרבותיהם.

ובמשנה נדה ד׳ ז' (פ״א מ"ג):

״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ״ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה“.

ובברייתא בגמ׳ שם ״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראה".

והננו רואים שאף שבמשנה באו הדברים סתם ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן״ כאלו הי׳ זה דברי ר׳ אליעזר מפי עצמו, אין זה כי אם דברי קבלתו כמו שיאמר מפורש ״אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי וכו׳״.

ועיקר הקבלה קבל גם ר׳ יהושע כמו שהוא מפורש גם במשנה.

רק ״שרבה דמתניתא" של ר' יהושע קבל בזה לשון קצר ״ורבה דמתניתא" דר׳ אליעזר קבל הדברים האלה בשלמותם כמו שהם.

ובהדברים במס׳ ערלה הי׳ הדבר להיפך שר' אליעזר קבל הדברים סתם, ור׳ יהושע קכלם בכל פירושם וענינם.