יסוד המשנה ודברי דור יבנה עליה
קלא
ורבן גמליאל הזקן בימיו כבר הוצרך לעשות תקנה של היתר להקל שכל היוצאים ברשות בית דין כעדי החדש הם יוצאים מדין התקנה, ולא אבדו דין אלפים אמה שיש לו לכל אדם.
ובדין עצם התקנה בא דין יסוד המשנה:
"מי שהוציאוהו עכו״ם או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות החזירוהו כאלו לא יצא״.
ועל זה באו דברי דור יבנה:
״הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה ר׳ יהושע ור׳ עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות, מעשה שבאו מפרנדיסין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה הלכו את כולה ר׳ יהושע ור׳ עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן״ (גם בספינה כדיר וסהר).
וכל הדברים יתאימו יחד ויראו לנו כי גם במקום שכל היסוד עצמו אינו מדברי תורה כי אם מדרבנן כמו תחומין, בכל זה הנה גם בנוגע לפרטי דיני התקנה באו הדברים כבר טבועים וקבועים ביסוד המשנה, ודברי התנאים הראשונים ילכו כבר על דברי יסוד המשנה.
"הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים (בשביעית) מותר להעמיק עד הסלע (ולא חיישינן דלמא מימלך וזרע לה).
מה יעשה בעפר צוברו ברשות הרבים ומתקנו דברי ר׳ יהושע ר׳ עקיבא אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקנו מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין."
והדברים מבוארים כי על דין יסוד המשנה ״הבונה וכו׳ מותר להעמיק וכו׳" באו דברי ר׳ יהושע ור׳ עקיבא ״מה יעשה בעפר.״
ובמס׳ פרה פרק י׳ משנה ג׳: ״קלל של חטאת שנגע בשרץ טהור. נתנו על גביו רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים.
נגע באוכלין ומשקין ובכתבי הקדש טהור.
נתנו על גביהן רבי יוסי מטהר וחכמים מטמאים."
״חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון עד מוצאי שכת אם לא עשה מעשה.
מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון אמר להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי׳ שעה אחת.״
והננו רואים שתלמידיו הקשו לו ממשנה מפורשת דהיינו מיסוד המשנה.
והלשון ״למדתנו רבינו״ הוא כלשון ר׳ עקיבא בתוספתא ברכות פרק ד׳ הי׳׳ב:
״אמר לו רבן גמליאל, עקיבא מה לך וכו׳ אמר לו למדתנו רבינו אחרי רבים להטות וכו׳.״
שאף שזה מקרא מלא בתורה נהגו מדרכי המוסר לאמר ״למדתנו רבינו״.
