230
יסוד המשגה׳ ימי המרורים ומם עדיות
וכל זה אינו הולך על דברי שום משנה ממס' תרומות עד שגם בימי רבי
לא הביאו זה במס׳ תרומות.
ונראה בזה דבר נמלא כי אחרי ימי סידור מס׳ עדיות, אז נחלקו ר־ טרפון ורבנן מחלוקת כעין זו בנוגע למעשר שני במס׳ מעשר שני פרק ב׳ משנה ד׳.
והשתמשו בזה בימי רבי להביא במס׳ מעשר שני שם על ידי גררא דברי בית שמאי ובית הלל, ובא שם:
"כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים ונכנסין לירושלים ויוצאין נטמאו ר׳ טרפון אומר יתחלקו לעיסות וחכמים אומרים יפדו.
ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה, ובית הלל אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה."
ומבואר מעצמו כי לא הי׳ לזה לא התלות ולא אגב גררא במס׳ תרומות עד כי גם בימי רבי סידרו זה אגב גררא רק במס׳ מעשר שני אחר מחלוקת ר׳ טרפון ורבנן.
עוד שני דברים באו שם:
"הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות" וכו׳.
"הפורט סלע של מעשר שני בירושלים בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות" וכו׳.
והדברים האלה אינם לא בדאורייתא ולא בדרבנן כי אם שלא יוקרו הפרוטות, ושלא יתקלקלו הנשארות.
והאחרונה ממה שקבעו שם הוא:
"כסא של כלה שנטלו חפויו בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף מלבן של כסא טמא, כסא שקבעו בעריבה בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף העשוי בה.״
והוא כבר מדיני הפרטים של סוף דיני כלים אם זה בטל מתורת כלי או לא.
אלה הם כל הדברים אשר נקבעו שם מכל המחלקאות הרבות של בית שמאי ובית הלל,
והדברים המעטים האלה, גם כשהם לעצמם, חותמם מעיד עליהם, וענינם יביע ויאמר כי הנם רק עוללות אשר נשארו.
וכל הדברים הרבים והגדולים של בית שמאי ובית הלל בכל מקצועות הש״ס כבד נקבעו כלם במקומם.
ועל כן נשארו רק אלה כעוללות, אשר לא נקבעו עוד, ונקבעו עתה בימי הבירורים במס׳ זו.
ואמנם שיש לנו גם ענין כללי גדול מאד במס׳ עדיות בנוגע ליסוד המשנה ודבר ימי הבירורים עליה בראשית ימי יבנה, והוא דבר המשנה בעדיות פרק ו׳ משנה ב׳:
"העיד ר׳ יהושע ור׳ נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי על אבר מן המת
והוא באמת מחלוקת ר׳ עקיבא וחכמים במס׳ חלה פ"ד מ״ט ״ואלו ניתנין לכל כהן וכו׳ כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין".
