עיקר ימי יבנה, הבירורים, והכרעת ההלכה
קח
וזה הי׳ אחרי כל בירורי הדברים, אחרי השלש שנים כדברי שמואל.
והדברים מפורשים כי ישבו שם אצל בירורי הדברים מבית שמאי ובית הלל ראשוני ראשי הדור הזה ר׳ אליעזר ר׳ יהושע ורבן גמליאל, והוא גם ענין דברי המשנה בתרומות פרק ה׳ משנה ד׳:
"סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין אמרו בית הלל לבית שמאי הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים מה טהורה עולה אף טמאה תעלה אמרו להם בית שמאי לא אם העלו החולין הקלין המותרים לזרים את הטהורה תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה לאחר שהודו ר׳ אליעזר אומר תירום ותשרף וחכמים אומרים אבדה במעוטה."
והדברים מבוארים כי לאחר שהודו בית שמאי והדבר נתברר והוכרע נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים אם תורם או לא.
כי הי׳ דבר הודאת בית שמאי זאת ביבנה, ושם בהשקלא וטריא, ושם בבית הוועד ישב גם ר׳ אליעזר, ולאחר שהודו גם בית שמאי והדבר הוכרע מכולם בבית הלל, נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים איך יש לעשות.
וזה באמת הי׳ דבר כל הבירור הגדול אז, וברוב המקומות כבר נשתקעו הדברים במשנה סתם, ורק במקומות מועטים נשארו הדברים בולטים לפנינו בהמשנה עצמה.
וזה הם גם דברי ר׳ יהושע בנזיר ד׳ נ"ב שעל יסוד המשנה באהלות פ"ב "אלו מטמאין באהל וכו׳ רובע עצמות" וכו׳, באו דברי ב"ש וב"ה במס' עדיות פ"א מ"ז:
"בית שמאי אומרים רובע עצמות, מן העצמים בין משנים בין משלשה, ובית הלל אומרים רובע עצמות, מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המניין."
ועל זה בא בתוספתא אהלות פ"ג ומובא גם בגמ׳ נזיר נ"ב:
"אמר ר' יהושע יכולני לעשות דברי בית שמאי ודברי בית הלל כאחד שבית שמאי אומרים "משנים או משלשה" או משני שוקיים וירך אחד או משני ירכיים ושוק אחד הואיל ורוב גובה של אדם מגובה ובית הלל אומרים מן הגויה או מרוב בנין או מרוב מנין הואיל וישנן במרפקי ידים ורגלים."
ובמקום הזה לפנינו כל סדרי הדברים, על דברי יסוד המשנה באו דברי בית שמאי ובית הלל בפירושם,
אבל בחקרם בימי יבנה על הדברים להכריע אם הלכה כדברי בית שמאי או כדברי בית הלל, אמר ר׳ יהושע כי במקום הזה מר אמר חדא ומר אמר חדא, ולא פליגי.
והשנוי הוא רק בסגנון קבלתם בגדר דברי המשנה אבל לעיקר הדבר אין כאן מחלוקת.
ואז בימי הבירורים האלה היו גם הדברים במשנה במס׳ כתובות ד׳ ע"ח:
"האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אמר ר' יהודה אמרו חכמים לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים".
