כתובות עח א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים ב"ש ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אמר רבי יהודה אמרו חכמים לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים א"ר חנינא בן עקביא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים ר"ש חולק בין נכסים לנכסים נכסים הידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל שאינן ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
גמ' מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי אמרי דבי רבי ינאי רישא בזכותה נפלו סיפא בזכותו נפלו אם בזכותו נפלו כי מכרה ונתנה אמאי קיים אלא רישא ודאי בזכותה נפלו סיפא אימר בזכותה אימר בזכותו לכתחלה לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים:
א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג:
איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד
רש"י
עריכה
מתני' האשה עד שלא תתארס - ונתארסה:
ב"ש אומרים תמכור - בעודה ארוסה אבל משתנשא לא כדתני לקמן עד שלא ניסת וניסת וכו':
הואיל וזכה באשה - שהיא ארוסתו:
לא יזכה בנכסים - בגמרא מפרש אהי מינייהו קיימי אלכתחלה דב"ש או אדיעבד דב"ה:
על החדשים - שנפלו לה משנשאת:
אנו בושים - מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדתנן לקמן במתני':
עד שלא נשאת - כגון משנתארסה או קודם לכך ואחר כך נשאת: ה"ג ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים:
הואיל וזכה באשה - שנשאה:
על החדשים - שנפלו לה משניסת:
הידועים לבעל - בגמרא מפרש:
גמ' מאי שנא רישא דלא פליגי - הרי נתארסה ומשום דנפלו לה קודם לכן הורע כוחו:
בזכותה נפלו - עדיין לא היה זכאי בשלה ולא בה אלא היא עצמה:
בזכותו - כבר זכה בה ובנכסיה:
אימר בזכותו כו' - דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא:
איבעיא להו - הנך רבנן דאמרו לו:
אלכתחלה - פליגי ואמרי אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש הואיל וזכה באשה שאירסה לא יזכה בנכסיה אבל אדיעבד מודו כב"ה: או דלמא אדיעבד נמי פליגי ובעי למימר מכרה בטל:
תוספות
עריכה
מתני' האשה שנפלו עד שלא תתארס. פי' בקונטרס ונתארסה אבל נישאת לא והביא ראיה מדתנן עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחילה משמע דלא תמכור ומשמע לרש"י דעד שלא נישאת משמע אפי' קודם אירוסין וקשה לר"י דאמרינן בגמ' רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין נפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין משתתארס ונישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ופריך כמאן דלא כר' חנינא בן עקביא ולא כר"י ואמאי והא הוי כר' חנינא בן עקביא דבעי למימר דהבעל מוציא מיד הלקוחת אפי' בנפלו לה עד שלא נתארסה ונישאת דהא אעד שלא נישאת ונישאת קיימי אלא ודאי משמע ליה להש"ס דעד שלא נישאת לא מיירי בנפלו לה קודם אירוסין והיינו טעמא דעד שלא נישאת משמע שנפלו לפני נישואין דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנישואין ואע"פ דהשתא אין ראיה משם לפירוש הקונטרס מ"מ יכול רש"י לפרש כן בלא ראיה ואין להקשות לפירושו משם לדקדק דוקא עד שלא נישאת דהיינו משנתארסה כדפירש הא נפלו קודם אירוסין וניסת מוכרת לכתחילה דאיכא למימר דה"ה אפילו נפלו לה קודם אירוסין דלא תמכור אלא הא דנקט עד שלא ניסת דמשמע משנתארסה לאשמועינן דאפ"ה אם מכרה ונתנה קיים. רשב"א:
נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור. במסכת פאה דירושלמי בפרק ב"ש בעי ר' תנחום קמי ר' יוסף אמאי לא תני לה גבי דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל לא תני אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין והכא קל לאשה וחומר לבעל והתניא בית שמאי אומרים הפקר לעניים . הפקר והרי קל לעניים וחומר לבעל הבית א"ל אינו חומר לבעל הבית שמדעתו הוא מפקיר וקשה לר"י והא קתני התם ב"ש אומרים ב' שבתות דהוי קל לאיש וחומר לאשה שאינה נוטלת כתובתה בהדרת שבת אחת כב"ה וי"ל שאין זה קולא אלא חומרא שמוזהר לגרשה בהדרת שבת אחת אע"פ שרצונה בכך לאחר מיכן שמא תחזור בה:
סיפא אימר בזכותו נפלו כו'. תימה א"כ לב"ה נמי תמכור לכתחילה דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק שלה ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאשכחן גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דתנן התם. מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים ומפרש בגמרא דנפלו לה כשהיא ארוסה וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה והואיל והיא מוחזקת הויא איהי ודאי ויבם ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וי"ל דהכא בודאי לינשא קיימא דכל המארס דעתו לישא הילכך לכתחילה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי אבל התם כך עומדת לחליצה כמו לייבום והואיל והיא ודאי אמרו חכמים דתמכור לכתחילה:
איבעיא להו ר"י לכתחילה קאמר או דיעבד. בפירוש רש"י מכתיבת ידו כתב שני לשונות בלשון אחד פי' דקאי ארישא דקתני עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים וקא מבעיא ליה השתא הנך אמרו לו אי בעו למימר דלכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מודו דמכרה קיים או דיעבד דאפי' בדיעבד בעו למימר דמכרה בטל ולפ"ז הדין עמו דגריס בההיא ברייתא דמייתי מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם על החדשים אנו בושים כו' ולא גריס מה שכתוב בסיפא בתר אף זו מכרה בטל אמר להן אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים כו' דודאי לא גרסינן ליה דהיכי קאמר אף זו לא תמכור והא תנן בהדיא דמודים ב"ש וב"ה שמוכרת לכתחילה ובתוספתא נמי לא גרסינן ליה ולשון אחר פירש לכתחילה אב"ש או דיעבד אב"ה ולפ"ז בחנם מחקו רש"י אלא לפי שאינו כתוב בתוספתא ואין נראה לר"ת פירוש זה דהא היכי בעי אי אמרו לפניו דר"ג שקלו וטרו אליבא דב"ש והא פריך בכולי הש"ס אטו טעמא דב"ש אתא לאשמועינן ונראה לר"ת דהכי פירושו לכתחילה וקאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס דמוכרת לכתחילה וקאמרי אינהו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ולא תמכור לכתחילה כמו בנפלו לה משתתארס וקא מהדר להו על החדשים אנו בושים כלומר נפלו לה משתתארס שהם חדשים שנפלו לה מיד אנו בושים למה לא תמכור אפי' לכתחילה ואתם מגלגלין עלינו את הישנים שנפלו לה קודם אירוסין שלא תמכור לכתחילה או דלמא דיעבד אסיפא דנפלו לה באירוסין קאי דאמרי ב"ה מכרה קיים וקאמרי אינהו מכרה בטל כמו נפלו לה משניסת והשיב להם על החדשים אנו בושים על אותם שנפלו משנשאת שהם חדשים למה מכרה בטל ואתם מגלגלין את הישנים פי' לא שהן ישנים בשעת מכירה דהא בנפלו לה משנתארסה ומכרה באירוסין איירי דחדשים הם אלא כלומר שהם ישנים כשניסת והא דלא נקט הבעיא ארישא קאי או אסיפא אלא לכתחילה או דיעבד אומר ר"ת שכן דרך הש"ס דבעי בלשון שפושט לבסוף דפשיט ש"מ דיעבד ולא הוה שייך למימר ש"מ אסיפא שאין נזכר בברייתא לא רישא ולא סיפא ת"ש דתניא כו' אמר להם אף זו לא תמכור כלומר בזה אני מודה שהיא כאשתו לענין שלא תמכור לכתחילה והשתא פשיט שפיר דמדקאמר אף זו מכרה בטל ש"מ דאסיפא קאי דארישא לא הוו אמרי מכרה בטל ועוד מדקמהדר להם אף זו לא תמכור לכתחילה ש"מ דאסיפא קאי ועוד יש ליישב אף לפי' הקונטרס קמא גרסי' שפיר אמר להם אף זו לא תמכור כמ"ש בספרים דה"ק הואיל וזו אשתו פירוש נפלו לה משנתארסה ונישאת וזו אשתו נפלו לה עד שלא נתארסה ונתארסה מה זו מכרה בטל דמדנקט אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים במכרה באירוסין משמע דמודים שאם מכרה משנשאת דמכרה בטל אע"פ שנפלו לה משנתארסה אף זו מכרה בטל עד שלא תתארס ונתארסה אמר להם אף זו לא תמכור פירוש אף זו שנפלו לה משנתארסה ונשאת דוקא לכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מכרה קיים אבל קשה קצת לרשב"א דה"ל נמי לר"ג להדורי להו אמאי עד שלא תתארס מוכרת לכתחילה:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ח (עריכה)
א א ב מיי' פכ"ב מהל' אישות הל' ז ח, סמג לאוין פא, טוש"ע אה"ע סי' צ סעי' יא:
ראשונים נוספים
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס: כלומר, ואחר כך נתארסה, מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים, דבזכותה נפלו כדאיתא בגמרא. נפלו לה משנתארסה, בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור וכו', וגרסינן בירושלמי (בפירקין ה"א) ר' פנחס בעא קומי ר' יוסי, ולמה לא תנינא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, אמר ליה לא אתי מיתני אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין, ברם הכא חומר הוא מצד אחד וקל מצד אחר. פירוש: דכל דבר שבממון חומר לאחד קל לשני, ובית שמאי הקלו לאשה והחמירו לבעל, ובית הלל החמירו לאשה והקלו לבעל, ופריך עלה טובא ומשני להו.
הכי גרסינן בנסחי דוקאני: עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנו קיים. והכי מוכח נמי וספרים דגרסי מוכרת ליתא.
גמרא: איבעיא להו ר' יהודה אלכתחילה או אדיעבד: פירש רבנו חננאל ז"ל, אנפלו לה עד שלא תתארס דמודים בית הלל שמוכרת לכתחילה, או אנפלו לה משנתארסה דאמרי בית הלל דלכתחילה לא תמכור אלא שאם מכרה ונתנה קיים. ואי קשיא לך אם כן הוה ליה למימר ארישא או אסיפא, נראה לי משום דהוה ליה לארוכי בלישניה ולמימר ארישא או אסיפא ואדבית הלל. ורש"י ז"ל פירש אלכתחילה דהיינו בית שמאי אומרים תמכר, או אדיעבד דהיינו בית הלל דאמרי לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים.
האשה שנפלו פרק שמיני
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס: פרש"י ז"ל ונתארסה ויפה פי' ז"ל דאלו כשנשאת לא איירינן בריש' ובסיפ' הא דקתני עד שלא נשאת ונשאת יש שפירש אפילו מה שנפלה לה עד שלא נתארסה כך פי' רש"י ז"ל עלה. נפלו לה משנתארסה פירוש והיא מוכרת מן האירוסין כדפירש רש"י ז"ל וכן בדין דהא ברישא לא איירי' במכירה דבתר נשואין ובסיפ' הוא דאיירינן בה כדפרישנא ועוד דאי הא מיירי כשמכרה אחר נשואין היכי אמרינן בתלמודא מ"ש דריש' ומ"ש דסיפ' הא שנא ושנא דריש' שמוכרת בארוסין תמכור לכתחילה והכא דמן נשואין לא תמכור לכתחילה לב"ה:
אמר רב יהודא אמרו חכמים לפני ר"ג וכו': בתלמודא פריש לה על החדשים אנו בושים על מה שמכרה לאחר נשואין כדפי' רש"י ז"ל. גרסת רש"י ז"ל עד שלא נשאת ונשאת רב אמר מוכרת ונותנת קיים ופירש"י ז"ל עד שלא נשאת כגון שנתארסה או קודם לכן ואתיא כב"ש דאלו לב"ה אפי' כשמכרה בארוסין לא תמכור לכתחילה כדאית' בריש' ואמר לך ר"ג שלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כדאיתא בתלמוד' ואע"פ שר"ג השיב על דבריהם בריש' לפי דברי התנא השיב לו וליה לא סבירא ליה. ויש גורסין עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים וזו היא גרסת הראשונים והיא הנכונה ויש מקשים עלמשנתינו אמאי לא משנינן במסכת עדיות פלוגתא דב"ש וב"ה דהכא בהדי קולי ב"ש וחומרי ב"ה ותי' דלא חשיב התם אלא מה שהוא חמור מכל הצדדים משא"כ בזו דקולא של זה חמור של זה ואע"ג דקתני התם מאי דאפליגו ב"ש וב"ה במדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומר שתי שבתות וב"ה אומר שבת א' התם אף לאשה היא חמורה כשנתגרשה מיד בשבת אחת ואע"פ שהוא רוצה בכך אנן ידעינן דרעה היא לה:
גמרא מ"ש רישא וכו' סיפ' אימר בזכותו נפלו לכתחילה לא תמכור: והקשו בתוס' א"כ אמאי לא תמכור טמא אין ספק מוציא מידי ודאי כדאמרינן בפרק החולץ גבי הא דתנן שומרת יבם שנפלה כשהיא יבמה מן הארוסין וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה וכיון שהיא מוחזקת הוה ליה יבם ספק ואיהו ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ותירצו דהתם הוא משום דעומדת לחלוץ כמו ביבם וכיון דכן וזיקת ארוסה אינה אלא ספק ארוסה תמכור לכתחילה אבל הכא לא תמכור דאיהי נמי לא חשיב' מוחזקת קצת:
איבעיא להו רבי יהודא לכתחיל' או דיעבד: ופירש רש"י ז"ל בשם הראשונים ז"ל דאי ר"ג היא דהשיבם ואמר על החדשים אנו בושים וכו' לכתחילה קאמר מוכרת ועל דא איתבי' ליה הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אי דיעבד שמעה דאמר אם מכרה ונתנה קיים אבל מודה הוא שלא תמכור לכתחילה ואמרי' ת"ש דתניא וכו' עד מכרה בטל אף זו לא תמכור וכו' ש"מ דיעבד קאמר ואמרינן תנא אמר רבי חנינא בן עקיבא לא כך השיבן כלומר לא כן השיבן שלא תמכור לכתחילה דהא אדרבה אפילו עד שלא נשאת ונשאת מהו אמר להו מוכרת ונותנת קיים וכן הם גורסים בסופה דהא מתני' עד שלא נשאת אם מכרה ונתנה קיים אבל רש"י ז"ל גורס במתני' מוכרת ונותנת וקיים וגרס ברב זביד תני אם מכרה ונתנה ואמר שכן מצא הגירסא בספרים מדוייקים ובברייתא גורס אמר להם אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים (אבל רש"י ז"ל גורס במשנה מוכרת ונותנת וקיים וגרס כרב זביד אם מכרה) ופרכינן והא אנן תנן מוכרת ופרקינן תני אם מוכרת ובתוס' ג"כ מצא אם מכרה ונתנה קיים וכתב רבינו ז"ל כי לפי פי' ראשונים ז"ל הא דאיבעיא לן לכתחילה או דיעבד דלר"ג אליבא דר"י איבעיא לן והא בתלמודא דאסיק בדיעבד קאמר הוצרכו להגיה באידך ברייתא כר"ג אם מכרה ונתנה קיים דאי לא קשיא לרבי יהודא אליבא דר"ג דדידיה אדידיה דהא בתרוצא דרב פפא אמרי' דלרבי יהודא מוכרת ונותנת אפילו כשמכרה לאחר נשואין ואלו בבריית' קמייתא קתני שלא תמכור לכתחלה אפילו מן הנשואין לכך הוצרכו דבמתני' קתני אם מכרה ונתנה ובריית' דר"ח קתני שלא תמכור לכתחילה אפילו מן הנשואין והוצרכו עוד להגיה במסקנא דר"ח דאמר כב"ש ואלו בעיקר נסחי אשכחן ורבי יהודא דאמר כב"ש וכדי ליישב לשון התוספ' וגרסת הספרים פי' רש"י ז"ל דבעיין לאו לר"ג היא דאפי' בעד (אחד) שלא נשאת קתני מתניתין לר"ג שמוכרה ונותנה לכתחלה לב"ש הואיל וזכה או דיעבד נמי פליגי אמאי אם מכרה ונתנה קיים לב"ה ומוכחינן דבדיעבד פליגי מדאמר ליה לר"ג אף זו מכרה בטל ולא גרסי' אמר להם אף זו לא תמכור אלא ה"ג אמר להם על החדשים וכו' ואמרינן תנא אמר רבי חנינא בן עקיבא לא כך שנו כלומר לא הוצרכו להשיבם כך על החדשים אנן בושים וכו' אלא תשובה נצחת השיבם אם אמרתם בנשואה שכן זכה וכן עד שלא נשאת ונשאת מהו אמר להם אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים ופרכינן והא אנן תנן מוכרת ונותנת וקיים ואמר רב זביד תני אם מכרה:
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור וב"ה אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים. אר"י אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים. א"ל על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין את הישנים. נפלו משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה הבעל מוציא מיד הלקוחות. עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים. אר"ח בן עקיבא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים א"ל על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים. ר"ש חולק בין נכסים לנכסים. נכסים הידועים לבעל ל"ת ואם מכרה ונתנה בטל ושאין ידועים לבעל ל"ת ואם מכרה ונתנה קיים. פי' אם נפלו לה נכסים בירושה עד שלא תתארס ונתארסה מודים בזה שמוכרת ונותנת לכתחיל' בעודה ארוסה והוא קיים אבל אם נפלו לה משנתארסה ועדיין לא נשאת בזה פליגי ב"ש וב"ה. דב"ש סברי תמכור לכתחילה ובה"א ל"ת אבל אם מכרה ונתנה קיים. ואע"פ שאח"כ נשאת אין הבעל מוציא מיד הלקוחות מה שמכרה ונתנה בעודה ארוסה. מ"ש רישא דלא פליגי ומ"ש סיפא דפליגי רישא בזכותה נפלה לה סיפא אימור בזכותה אימור בזכותו הילכך לכתחילה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים פי' דאירוסין עושין ספק נשואין פי' ספק לא תנשא הילכך לכתחילה לא תמכור ואם רוצה למכור אין נזקקים לה ואם מכרה ונתנה קיים אבל ברישא שנפלה לה בזכותה בודאי החזיקה בהן אין האירוסין שהן ספק מוציאין מידי ודאי ולכתחילה תמכור:
אר"י וכו'. פי' ואמאי אמרי' אם מכרה ונתנה קיים א"ל על החדשים אנו בושים דהיינו אחר שנשאת שהבעל מוציא מיד הלקוחות אנו בושים למה מוציאן והלא הנכסים שלה הן ואתם מגלגלין עלינו עוד הישנים כשמכרה בעודה ארוסה. נפלו לה משנשאת וכו' פי' שכיון שנשאת נכנסה לרשות הבעל לאכול פירותיהן ואין זכות לה לאשה בהם אך אם תתאלמן או תתגרש:
עד שלא נשאת ונשאת וכו'. פי' בין שנפלו לה קודם אירוסין בין לאחר אירוסין ונשאת רנ"א אם מכרה ונתנה קיים דדוקא כשנפלו לה לאחר שנשאת אז הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל זו שנפלו לה קודם הנשואין ונשאת נהי דלכתחילה לא תמכור אבל אי מכרה ונתנה קיים ואין הבעל מוציא מיד הלקוחות:
א"ר חנינא בן עקיבא הואיל וזכה באשה שכבר נשאת לו לא יזכה בנכסים ויוציא מיד הלקוחות. א"ל על החדשים אנו בושים דהיינו שנפלו לה לאחר שנשאת. ואתם מגלגלים עלינו את הישנים כשנפלו לה קודם שנשאת רב שמואל דאמרי תרוייהו בין שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות אינהו דאמרו כרבותינו דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס בין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות:
עד שלא תתארס פי' רש"י ז"ל ונתארסה. ב"ש אומרים תמכור. בעודה ארוסה אבל משתנשא לא כדתני לקמן עד שלא נשאת ונשאת כו'. ע"כ. וכתבו התוס' פי' לפי' דמייתי ראיה מדתנן עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחלה משמע דלא תמכור ומשמע ליה דעד שלא נשאת משמע אפילו קודם אירוסין. ואם נפרש עד שלא תתארס ונשאת מעתה תיקשי דהכא אמרינן דהכל מודים שמוכרת ונותנת וקיים ואלו ר"ג אמר לקמן דדוקא בדיעבד מכרה קיים ולא לכתחלה ואין לך לומר דר"ג הוא דקאמר הכין ומיהו ב"ש וב"ה פליגי עליה ואומרים שמוכרת ונותנת וקיים ואין לך לומר נמי דהוא הדין נמי דמוכרת לכתחלה אלא משום דקאמר ברישא נפלו לה משנשאת כו' שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות להכי נקט רבן גמליאל שאם מכרה ונתנה והוא הדין דמוכרת לכתחלה כך פירשו התוספות.
ואיכא למידק דרש"י לא מייתי ראיה מדתנן עד שלא נשאת כו'. אלא אהא דקא מפרש ב"ש אומרים תמכור בעודה ארוסה ואם כפירוש התוספות מאי מייתי אטו אי רבן גמליאל סבירא ליה כב"ה מי קשיא. ויש לומר דרש"י עריב ופסיק שני החלוקות בחדא עד שלא תתארס ונפלו לה משנתארסה דהא ודאי שני החלוקות בעי דליתו בחדא גוונא דאי רישא דשלא תתארס מיירי בנתארסה הכי נמי סיפא דנפלו לה משנתארסה מיירי בנתארסה והכי נמי אי מיירי בנשאת דההודאה והפלוגתא בעינן דליירי בחדא גוונא דבמאי דקא אמרינן שמוכרת לכתחלה בההיא גוונא גופא בעינן דליירו דיעבד דב"ה דלא תמכור לכתחלה והילכך שפיר מייתי מדתנן לקמן עד שלא נשאת ונשאת כו' אהא דעד שלא תתארס אף על גב דלכאורה קיימא ראיה דמייתי רש"י קאי אפלוגתא דב"ש וב"ה דנפלו לה משנתארסה וכמו שפירשו התוספות והנכון דראיית רש"י היינו דע"כ הכא ברישא מיירי בנתארסה ועדיין לא נשאת דאי בשנשאת הא קתני לה לקמן בבא באפי נפשה עד שלא נשאת ונשאת. וכן כתב ריב"ש ז"ל.
ועוד יש להוסיף נופך דרש"י ז"ל מייתי מדקתני לקמן עד שלא נשאת ונשאת וכו' דקתני לקמן ונשאת והכא לא קתני ונשאת משמע דהכא בנתארסה מיירי דהא לת"ק אדרבה הכא הוה ליה למתני ונשאת כי היכי דלא נטעי דמיירי בנתארסה ולקמן היה צריך למתני ונשאת דפשיטא דכיון דקתני עד שלא נשאת משמע דהמכירה היתה בנשאת אלא ודאי מדקתני לקמן ונשאת משמע דעד השתא לא מיירי בנשאת אלא בשמכרה משנתארסה כנ"ל:
וז"ל הריטב"א ז"ל עד שלא תתארס פירש"י ונתארסה ופי' ז"ל יפה דאילו בשנשאת לא איירינן ברישא ובסיפא הוא דקתני עד שלא נשאת ונשאת וכל שכן למאן דגרסין בסיפא עד שלא נשאת ונשאת רשב"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אלמא לכתחלה לא תמכור ובכלל עד שלא נשאת יש אפילו מה שנפלו לה עד שלא תתארס כדפרש"י עלה. נפלו לה משנתארסה פי' והיא מוכרת מן האירוסין כדפרש"י וכן בדין דהא ברישא לא איירינן במכירה דבתר נשואין ובסיפא הוא דאיירי בה כדפרישנא ועוד דאי הא מיירי בשמכרה אחר נשואין היכי אמרינן בגמרא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא הא ודאי שנא ושנא דרישא שמוכרת באירוסין תמכור לכתחלה והכא דמן הנשואין לא תמכור לכתחלה לב"ה ע"כ.
ומכל מקום התוספות ז"ל בעו לפרושי דרש"י מייתי ראיה מענין ולא מדקדוק לשון וכשדחו ראיית הענין נשאר ראיית הלשון ואפשר דלכך כתבו התוספות ואף על פי דהשתא אין ראיה משם לפי' הקונטרס מכל מקום יכול רש"י לפרש כן בלא ראיה פי' בלא ראיית ענין וכדכתיבנא כנ"ל:
וז"ל הרא"ש ז"ל עד שלא תתארס פי' רש"י ונתארסה אבל נשאת לא והביא ראיה מדתנן לקמן עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחלה משמע דלא תמכור והיינו לפי גירסת הראשונים והשתא משמע ליה לרש"י ז"ל דעד שלא נשאת ונשאת מיירי בין קודם אירוסין בין אחר אירוסין וכן יש פירושים שפירש בהם בהדיא כך לקמן. וקשה לפירושו הא דאמרינן לקמן על הא דרב ושמואל כמאן דלא כר' יהודה ודלא כר' חנינא בן עקביא אמאי שפיר מצי סברי כר' חנינא דכיון דמפרש מתני' דעד שלא נשאת דהיינו נמי קודם אירוסין ועלה אמר ר' חנינא אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אלמא משמע דבעי למימר דאפילו נפלו לה עד שלא נתארסה ונשאת מכרה בטל דאהכי קיימינן כיון דאיירי ביה ת"ק ואם כן מצי רב ושמואל למסבר כאמרו לו דר"ח אלא ודאי משמע ליה לתלמודא דעד שלא נשאת לא איירי אלא כשנפלו לה אחר אירוסין אבל קודם אירוסין לא דבהא כ"ע מודו דמכרה קיים ולשון עד שלא נשאת ונשאת משמע הכי דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנשואין והשתא אין ראיה לפרש"י ותיובתא נמי לא הוי דתדוק טעמא דנפלו כשנתארסה אבל עד שלא נתארסה ונשאת לכתחילה מוכרת דמצינן למימר דה"ה עד שלא נתארסה ונשאת לא תמכור לכתחילה והא דנקט עד שלא נשאת ונשאת דמשמע דנפלו לה משנתארס' לאשמועינן דאפילו הכי אם מכרה ונתנ' קיים ואעפ"י שאין ראיה עכשו יתכן להיות כדבריו ע"כ:
מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים כלומר אעפ"י שנחלקו בנפלו לה משנתארסה בהא מודו ובגמרא מפרש טעמא. ריב"ש ז"ל:
ב"ש אומרים תמכור כו'. גרסינן בירושלמי [ה"א] ר' פינחס בעי קמי רבי יוסי ולמה לא תנינא מקולי ב"ש וחומרי ב"ה א"ל לא מתני אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין ברם הכא חומר הוא מצד אחד וקל הוא מצד אחר. פי' דכל דבר שבממון חומר מצד אחד וקל מצד אחר וב"ש הקלו באשה והחמירו בבעל וב"ה החמירו באשה והקלו בבעל והתניא ב"ש אומרים הפקר לעניים הפקר והרי קל לעניים וחומר לבעל הבית א"ל אינו חומר לבעל הבית דמדעתו הוא מפקיר ואע"ג דקתני התם מאי דאפליגו ב"ש וב"ה במדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומרים שתי שבתות וב"ה אומרים שבת אחד התם אף לאשה הוא חומרא כשמגרשה בשבת אחת מיד ואע"פ שהוא רוצה בכך אנן ידעינן דרעה היא לה כן כתבו התוס' ואי מיירי מתני' בנפלו משנתארסה ונשאת אתי שפיר דלא חשיבא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דקולתה של אשה היא חומרא של בעל וכיון דהבעל אוכל פירות חשיבא חומרתו של בעל וקולתו כחומרא וקולא של אשה אבל אי מיירי בנתארסה כיון דאין הבעל אוכל פירות מה לנו בחומרתו וקולתו בזה עיקר החומרא והקולא הויא באשה ותקשי לן אמאי לא מנייה בהדי קולי ב"ש וחומרי ב"ה כנ"ל. ומ"ה כתבו התוס' ז"ל לשון הירושלמי ואין דרכם לכתוב כן:
שהבעל מוציא מיד הלקוחות לאו דוקא מוציא דנכסים ברשות בעל הם אלא מפקיע זכותם. תלמיד הרשב"א ז"ל:
הואיל וזכה באשה פרש"י הואיל וזכה באשה. שהיא ארוסתו. ע"כ. פי' לפיכך לא כתב כאן הואיל וזכה באשה שאירסה כדפי' לקמן הואיל וזכה באשה שנשאה משום דהכא קאי אנפלו לה משנתארסה ולקמן קאי אנפלו לה עד שלא נשאת ונשאת לכך שינה הרב ז"ל פירושו ולא בעי לפרושי דקאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס דבגמרא מפרש אהי מינייהו קיימי אלכתחילה דב"ש או אדיעבד דב"ה אלמא דלא מצי קאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס ולא מצינן למימר דבגמרא נמי בעי אי קאי ארישא וכדפירש ר"ת לקמן בגמרא דאי הכי לא הוה ליה למימר בגמרא אלא ארישא קאי או אסיפא קאי ומאי דתריץ ר"ת ז"ל בזה דוחק וכדבעינן למכתב קמן בס"ד ולא מצינן נמי לפרושי דבעיא דגמרא קאי ארישא וה"ק הא דקתני עד שלא תתארס כו' אמאי תמכור לכתחילה או דילמא דקשיא להו דאפילו בדיעבד להוי מכרה בטל וכדפרש"י בלשון ראשון לקמן בגמרא וכמו שכתבו התוס' לקמן דליתא להאי פירושא דמדקאמר בגמרא אלכתחילה או אדיעבד משמע דתרווייהו מסיימי במתניתין לכתחילה ודיעבד ובעי אהי מינייהו קיימי ולהאי פירושא ליכא ברישא דעד שלא תתארס דיעבד כלל והדיעבד היינו מבחוץ.
לכך נראה ודאי דאסיפא נפלו לה משנתארסה קאי בעיא דגמרא מעתה כיון דבגמרא לא בעי אלא אסיפא נפלו לה משנתארסה הי רבנן דאלו אלכתחילה או אדיעבד ולא בעי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס ונתארסה היכי מצינן למימר דרבנן דאמרו לו סבירא להו דאפילו בדיעבד מכרה בטל אבל אי מיירי רישא דמתניתין בנשאת שפיר מצינן למימר דרבנן דאמרו לו סבירא להו דאפילו בדיעבד מכרה בטל ואמאי לא בעי תלמודא ארישא נמי אי רבנן דאמרו לו לכתחילה קאמרי דלא תמכור או אפילו דיעבד ומכאן ראיה דכי קתני ברישא עד שלא תתארס פירושו ונתארסה וכדפי' רש"י כנ"ל ובגמרא נאריך עוד בהני פירושי בס"ד:
על החדשים אנו בושים פי' רש"י על החדשים. שנפלו לה משנשאת. אנו בושים. מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדתנן לקמן במתני'. עוד כתב גבי ר' חנינא בן עקביא על החדשים. שנפלו לה משנשאת. פירוש לפי דלעולם בכל גונא דתתפרש במשנה בין אי קיימי אלכתחילה בין אי קיימי אדיעבד אינו משתנה פי' המשנה דחדשים היינו שנפלו לה משנשאת דומיא דחדשים דחנינא בן עקביא דסיפא דהיינו טעמא דליכא למימר אנו בושים אלא במאי דקאמרי הבעל מוציא מיד הלקוחות דקשה הדבר לבטל מכר האשה דכיון שאין לבעל אלא פירות והגוף שלה היה לנו לומר שאע"פ שהבעל אוכל פירות בנכסי אשתו היינו בעודן שלה אבל אם מכרה אותם להוי מכרה קיים והבעל יאכל פירותיו מן המעות שיתעסק בהם בסחורה או בענין אחר אבל אי הוה אמרינן דלא תמכור לכתחילה ואי מכרה קיים לא היה כאן שום בושה דהא אמרינן דמכרה קיים כנ"ל ולקמן נפרש עוד זה בארוכה בס"ד:
גמרא מאי שנא רישא כו'. פי' הוה להו לאפלוגי בתרווייהו או לא לאפלוגי בחד מינייהו ואי באת לחלק אדרבא איפכא מסתברא דברישא כיון דנפלו לה עד שלא תתארס כי קדשה אדעתא לזכות בנכסים שיש לה כבר קדשה ואפילו עד שלא תנשא יש לו זכות בנכסים לענין שלא תמכור לכתחילה אבל נכסים שנפלו לה משנתארסה אין לו זכות בהם כלל עד שתנשא משום דבשעת קדושין לא היו שם נכסים כלל הלכך איפכא הוה ליה למימר והיינו דהאריך וקאמר מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי ולא קצר וקאמר מאי שנא רישא מסיפא וכן דרך המפרשים ז"ל לדייק כן כל היכא דקאמר מאי שנא ומאי שנא כנ"ל ודוק לשון רש"י שכתב מאי שנא רישא דלא פליגי. הרי נתארסה ומשום דנפלו לה קודם לכן הורע כוחו:
סיפא אימר בזכותה כו'. פי' הראב"ד דמספקא להו לרבנן אי אמרינן דבזכותה נפלו כיון שעדיין אין לו פירות מנכסים עד שתנשא או אמרינן דבזכותו נפלו כיון שנתקדשה לו והיא זקוקה לנשואין ורש"י לא פי' כן. כך כתב הרב המעילי ז"ל:
וכתב ריב"ש טעמא דרישא היינו דכיון שנפלו לה עד שלא תתארס בזכותה נפלו ולא בזכותו וא"כ היא מוחזקת ודאי בנכסים אלו וכשנתארסה ספק אם זכה בהם הבעל אם לא שהרי אפשר שלא יבא לידי נשואין א"כ אין ספק מוציא מידי ודאי ומוכרת אפי' לכתחלה אבל נפלו לה משנתארסה ספק אם נפלו בזכותו או בזכותה ומ"ה לכתחילה לא תמכור לב"ה אבל אם מכרה אין הבעל מוציא מיד הלקוחות כיון שזכותו ספק ואע"ג דבשומר' יבם אמרי' לקמן במתניתין אפילו לב"ה שתמכור לכתחילה ומפרש רבא ביבמות פ' החולץ אפילו בשומרת יבם מן הנשואין וזיקת נשואיה עושה ספק נשואין ואיהי הויא ודאי ואיהו ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ומוכרת לכתחילה דחשבינן לה מוחזקת איכא למימר דשאני הכא שכל המארס דעתו לכנוס ומשום הכי אע"פ שהיא ודאי לא תמכור לכתחילה אבל התם הספק שקול שהרי עומדת לחליצה כמו ליבום והלכך הואיל ואיהי ודאי מוכרת לכתחילה ע"כ:
איבעיא להו רבי יהודה אלכתחילה כו'. הראשונים כך פירשוהו רבי יהודה אליבא דרבן גמליאל לכתחילה קאמר דשמעיה מדרבן גמליאל דאמר דמוכרת ועלה קא מותבי' ליה הואיל וזכה כו' או דיעבד שמעוהו דקאמר אם מכרה ונתנה קיים ועלה מותבי' ליה ת"ש דקא מיהדר להו אף זו לא תמכור אף שמוכרת בעודה ארוסה הרי היא כמוכרת לאחר שנשאת ולכתחילה לא תמכור אבל אם מכרה קיים לא כך השיבם דלא ס"ל לא תמכור אלא מוכרת לכתחילה ואפילו משנשאת וכ"ש בעודה ארוסה אלא כך השיבם לא אם אמרתם [וכו'] אמרו לו רבי מכרה עד שלא נשאת. תשובתך זו קבלנו במוכרת עד שלא נשאת דהואיל ואינו זכאי בכל הני מוכרת לכתחלה נשאת ואחר כך מכרה הנכסים שנפלו לה באירוסין מהו אמר להם אף זו הרי זו כמוכרת בעודה ארוסה ומוכרת לכתחילה וכך גורסין אף זו מוכרת ונותנת.
על החדשים שנפלו לה משנשאת אנו בושים למה אמרנו הבעל מוציא ה"ג והא תנן עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים וכן גורסים הראשונים במשנתנו אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת קיים. רב פפא אמר לא קשיא מתניתין דקתני אם מכרה רבי יהודה היא דמסיק מילתיה וקאמר לה דס"ל אליבא דרבן גמליאל אפילו בעודה ארוסה לא תמכור לכתחילה וכ"ש כשנשאת קודם מכירה ואע"ג דקאי ר' חנינא בן עקביא עלה וקאמר אמרו לפניו לאו דמודה לרבי יהודה דלא תמכור לכתחלה ומאי דשבק ר' חנינא אשמועינן במתניתין פריש ואמר בברייתא מוכרת ונותנת וברייתא רבי חנינא בן עקביא. ורבי חנינא דאמר כב"ש בתמיה כך שמעתיה אבל כדקתני במשנה דוקנית וגרסינן בה עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר מוכרת ונותנת ובסוף תוספתא מצאתי כדרבי חנינא אם מכרה ובספרים ישנים כך גורסין וכדרב זביד תני אם מכרה ובמסקנא גרסינן ורבי יהודה דאמר כב"ש וגם ראיתי בתוס' דלא גרסי כרבי יהודה דלעיל אמר להם אף זו לא תמכור אלא אמר להם על החדשים אנו בושים ואומר אני שאנו הראשונים בפירושם של שאלה ראשונה שפירשו דלרבי יהודה אליבא דרבן גמליאל קא בעי לכתחלה קאמר או בדיעבד וראו בספרים דקא מסקו ואמרי ש"מ דיעבד קאמר לפיכך הוצרכו להגיה לברייתא אמר להם אף זו לא תמכור עוד אמר להם על החדשים אנו בושים ומשהוסיפו עליה כן לא יוכלו לתרץ לקמן בתירוצים דרב פפא דלרבי יהודה אליבא דרבן גמליאל מוכרת לכתחלה ולר' חנינא לא תמכור דקשיא להו השתא בעודה ארוסה לרבי יהודה לא תמכור ומשנשאת אמרת מוכרת לכך הוצרכו להגיה כדרבי חנינא מוכרת ובמתניתין ואם מכרה משום דמדמינן להו אהדדי וכדרב זביד תני מוכרת ובמסקנא הוצרכו להגיה ור' חנינא דאמר כב"ש ואני כך נראה פירושה להעמיד המשנה על גרסתה והתוספתא בהצעתה והגמרא בקדמתה.
איבעיא להו ר' יהודה לכתחלה קאמר כו'. לאו אדרבן גמליאל קא בעי לה דהא שמעינן ליה במתני' דקאמר מוכרת לכתחלה בעד שלא נשאת ונשאת וכל שכן בעודה ארוסה אלא אאמרו לו קאי והכי איבעיא להו הנהו רבנן דאמרו לו לכתחלה פליגי ואמרו אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש הואיל וזכה באשה שאירסה לא יזכה בנכסים אבל אדיעבד מודו כב"ה או דילמא אדיעבד נמי פליגי ובעי למימר מכרה בטל תא שמע אמר ר' יהודה כו' הואיל וזו אשתו נשואה וזו אשתו ארוסה מה נשואה שנפלו לה משנשאת מכרה בטל כדקאמר במתניתין והבעל מוציא מיד הלקוחות אף זו כשנפלו לה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל ואפילו בעודה ארוסה. אמר להם על החדשים אנו בושים שאתם אומרים לי עליהם מה זו מכרה בטל אנו בושים על מה שאמרנו בטל אלא שאתם מגלגלים וכו' ולא גרסינן בה אמר להם אף זו לא תמכור, וכן מצאתי בתוספות. ש"מ מדקאמרי ליה אף זו מכרה בטל ש"מ דיעבד נמי קשיא להו לא כך השיבם בעת שדנו לפניו במוכרת בעודה ארוסה לא כך הוצרך להשיבם על החדשים אנו בושים שהרי תשובה נצחת יש כאן שיש להפריש בין ארוסה לנשואה וכן השיבם עליה לא אם אמרתם וכו' ולא בהפרת נדריה לבדו אלא אם כן אביה עמו דתנן אביה כו' אמרו לו רבי מכרה עד שלא נשאת נראין דבריך במוכרת בעודה ארוסה. נשאת ואחר כך מכרה נכסים שנפלו לה קודם נשואין מהו. אמר להם אף זו במוכרת באירוסין לכתחלה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים. אמרו לו הואיל וזכה באשה ובמציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה לא יזכה בנכסים שתקנו לו לאכול פירותיהן בחייה והאיך מכרה קיים.
ה"ג והא אנן תנן עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר מוכרת ונותנת וקיים. אמר רב זביד תני אם מכרה כך היא בכל הספרים הישנים ורב פפא אמר כולה מתניתין ר' יהודה היא דאיהו מסיק ואמר לה ואף על גב דאיירי ר' חנינא בסיפא לאו במודה דרבי יהודה דרבן גמליאל מוכרת לכתחלה אית ליה אלא אם מכרה קיים ומאי דלא פריש רבי חנינא במתניתין פי' בברייתא. ה"ג ורבי יהודה דאמר בתמיה דהא ב"ה אפילו מוכרת באירוסין אמרו לכתחלה ואם בא לוקח לב"ד לימלך אמרינן ליה לא תזבון וכ"ש משנשאת. לא נחלקו אלא לכתחלה תמכור ואף על גב דרבי יהודה עלה דמתניתין איירי ואמרו ליה לפני רבן גמליאל כו' לאו דמודה ליה לתנא קמא דאמר לב"ה לא תמכור ובסיפא דמילתא גלי דאפילו לכתחלה מוכרת ואף משנשאת וכל שכן בעודה ארוסה כן כתוב בפי' רש"י בכתיבת יד ישן נושן. והתוספות לא כתבו כן בשם רש"י:
אבל ריב"ש ז"ל כתב בשם רש"י בפירושים הישנים וז"ל איבעיא להו ר' יהודה לכתחלה או דיעבד כתוב בפירושי רש"י פירשו הראשונים דהכי קא מבעיא ליה ר' יהודה אליבא דרבן גמליאל לכתחלה ס"ל שתמכור כב"ש ואמרו לו פליגי עלה דהואיל וזכה באשה זיכה בנכסים ושיוציא מתחת יד הלקוחות לאחר שתנשא מה שמכרה בעודה ארוסה ואין צריך לומר שלא תמכור לכתחלה ועל זה השיבם על החדשים אנו בושים כשאנו אומרים שיוציא הבעל מתחת יד הלקוחות שלא היה לנו לומר שתמכור אפילו לכתחלה שהרי גוף הנכסים שלה ואין לבעל אלא שאוכל פירות בעודם ברשותה או דילמא רבן גמליאל ס"ל כב"ה דלכתחלה לא תמכור אלא שאם מכרה ונתנה קיים ואתיא כפשטיה אמרו לו ומה שהשיבם רבן גמליאל ולזה הפירוש אין לגרוס במתניתין גבי עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר מוכרת ונותנת וקיים דאם בנשואה אפילו לכתחלה מוכרת כיון שנפלו לה קודם נשואין כל שכן במכרה בעודה ארוסה אלא גרסינן מכרה ונתנה קיים ואפילו הכי בעי אי בעודה ארוסה מוכרת אפילו לכתחלה ופשטינן לך בעיא מברייתא דתניא אמר ר' יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזו אשתו וכו'.
ולפי זה הפירוש גרסינן בברייתא אמר להם אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים דכיון דבעיא רבן גמליאל מאי ס"ל לא אפשר למפשטה אלא ממילתיה דרבן גמליאל דאי משום דאמרו לו מה זו מכרה בטל אפשר דרבן גמליאל סבירא ליה מוכרת אפילו לכתחלה ואמרו לו פליגי עליה וסברי דמכרה בטל. לא כך השיבם ר"ג לחכמים אלא כך השיבם לפי זה הפי' נפרש דבתרתי פליג רבי חנינא בן עקביא מטעמא ובדינא לא כך השיבן שבארוסה לא היה צריך לתשובה על החדשים שהרי יש לחלק בין ארוסה לנשואה כמו שמפרש. ועוד דלא אמר לנו לא תמכור כב"ה אלא מוכרת לכתחלה כב"ש והכי גרסינן בברייתא דלא כך השיבן דבעיקר דינא פליג ר' חנינא עלה הא דרב יהודה ורב פפא אתא למימר דלא משבשין מתניתין ולא תקשי ברייתא דמתניתין ר' יהודה קתני לה דאית ליה כב"ה כדאוכחנא לעיל ואיהו מסיק למילתיה ואף על גב דעלה קאי רבי חנינא לא משום דמודה אלא מאי דלא פריש במתניתין פריש בברייתא ולפי זה הפירוש גרסי' ור' חנינא בן עקביא דאמר כב"ש ורש"י דחה זה הפי' משום דבמתני' גרסינן מוכרת ונותנת וקיים גבי עד שלא נשאת ונשאת וגם בברייתא דמייתי לעיל למפשט מינה לר' יהודה דיעבד קאמר לא גרסינן בה בתוספתא אמר להם אף זו לא תמכור אלא ה"ג בה הואיל וזו אשתו וזו אשתו מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם על החדשים כו' ולכך פי' רש"י הואיל דפשיטא להו דרבן גמליאל כב"ש ומוכרת לכתחלה כדתנן גבי עד שלא נשאת ונשאת אלא דבעי הני רבנן דאמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה וכו' אי פליגי עליה בלכתחלה בלחוד אבל דיעבד מודו דמכרה קיים ובהא דקא מהדר להו ר"ג על החדשים אנו בושים ה"ק אנו בושים כשאין אנו אומרים בהם מוכרת לכתחלה כב"ה או בעי למימר אפילו בדיעבד מכרה בטל ופשטא ליה מברייתא דקתני בה בהדיא מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אלמא ר"י אליבא דרבנן דאמרו לפני רבן גמליאל בדיעבד קאמרי ומכרה בטל.
ולהאי פירושא הא דקאמר ר' חנינא לא כך השיבם רבן גמליאל לא פליג אברייתא דר' יהודה אלא בטעמא דארוסה שלא היה צריך להשיב בארוסה בחדשים כו'. אלא בנשואה השיבם כן וגריס רש"י בברייתא דרבי חנינא אף זו לא תמכור ופריך עלה ממתניתין דקתני מוכרת לכתחלה. ומתרץ רב זביד תני מכרה והא דאין משבשין מתניתין מקמי ברייתא היינו כי היכי דלימא רבן גמליאל כב"ה ולא כב"ש והשתא לרב זביד רבי יהודה ור' חנינא לא פליגי. דלרבי יהודה נמי אפשר דלר"ג נמי כב"ה דלכתחלה לא תמכור אלא דאמרו לו בעי למימר דאפילו בדיעבד מכרה בטל כדפשיטנא לעיל ורב פפא אתא למימר דלא תשבש מתניתין ולא תקשי לר' חנינא דברייתא דמתניתין ר' יהודה קתני לה לר' יהודה אליבא דרבן גמליאל מוכרת לכתחלה אלא דחכמים דאמרו לו ס"ל אפילו דיעבד מכרה בטל ורבי חנינא ס"ל אליבא דרבן גמליאל לא תמכור לכתחלה וגרש"י ז"ל ורבי יהודה דאמר כב"ש ולרב פפא לחוד פריך זהו תורף פי' רש"י.
ור"ח גריס במתניתין ובברייתא פי' רש"י אלא שפי' הבעיא בענין אחר וה"ק רבי יהודה דקאמר דאמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה כו'. אנפלו לה עד שלא תתארס קאי דקתני מוכרת לכתחלה ובהא פליגי דלא תמכור לכתחלה או אנפלו לה משנתארסה דאמרי ב"ה לא תמכור ואם מכרה קיים ועלה פליגי ואמרי דמכרה בטל ופשטינן לה מברייתא דקתני הואיל וזו אשתו וזו אשתו מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל כלומר כי היכי בנפלו לה משנשאת מכרה בטל הכי נמי בנפלו לה משנתארסה מכרה בטל שהרי גם היא אשתו כמוה אלמא אסיפא קאי ובדיעבד קאמר. ע"כ ריב"ש ז"ל וכן כתב הריטב"א ז"ל עיין בחדושיו:
וז"ל רש"י ז"ל במהדורא קמא איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה רבי יהודה דקאמר אליבא דרבן גמליאל דלכתחלה קאמר ואב"ש קאי דשמעינן ליה לרבן גמליאל דאמר תמכור לכתחלה כב"ש ואמרו לו אמאי קא אמרת תמכור לכתחלה הואיל ונשואה אשתו וארוסה אשתו מה נשואה שנפלו לה לאחר שנשאה מכרה בטל דברי הכל כדתני מתניתין הבעל מוציא כו'. אף זו ארוסה שנפלו לה משנתארסה מכרה בטל ואפילו בעודה ארוסה אמר להם על החדשים שאתם אומרים לי עליהם מה זו מכרה בטל אנו בושים על מה שאמרנו בטל אלא שאתם כו' ולא גרסינן בה אמר להם אף זו לא תמכור, וכן מצאתי בתוספתא.
מדקאמרי אף זו מכרה בטל ש"מ דיעבד נמי קשיא להו לא כך השיבם כדקאמרת דדיעבד אם מכרה ונתנה קיים אלא כך השיבם דאפילו לכתחילה מוכרת ונותנת וקיים לא אם אמרתם בנשואה בדין הוא שמכרה בטל שכן בעלה כו'. אמרו לו ר' הא תינח היכא דמכרה עד שלא נשאת ונשאת מהו אם מכרה אחר שנשאת אותם הנכסים שנפלו לה משנתארסה מהו הרי בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה בשעת מכירה. ה"ג אמר להם אף זו מוכרת ונותנת וקיים הואיל וזכה באשה שנשאת לו. ה"ג והא אנן תנן רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים דיעבד אין לכתחילה לא ואת אמרת מוכרת לכתחילה תני במתני' אליבא דרבן גמליאל לא שמעי' מידי אלא מדב"ה פרכי' ליה לרבן גמליאל ור"ג ודאי ס"ל כב"ש דמוכרת לכתחילה האי מתניתין דקתני אם מכרה ונתנה קיים ר' יהודה היא ואליבא דרבן גמליאל ואמרו ליה נמי דרישא אדיעבד קאי רבן גמליאל כב"ה ברייתא דקתני מוכרת לכתחילה רבי חנינא אליבא דרבן גמליאל היא והיינו דקתני במתני' אמר רבי חנינא אמרו לפני רבן גמליאל כו' כלומר לא כך השיבם אלא לכתחילה השיבם ורבי חנינא בן עקביא דאמר כמאן כב"ש דאמרי לכתחילה שביק ב"ה ועביד כב"ש הלא ב"ש במקום ב"ה אינה משנה. ומשני ה"ק רבי חנינא במתני' תנא לא נחלקו כו' דבין עד שלא תתארס ובין שנתארסה אלו ואלו מודים דמוכרת והא דקתני פלוגתייהו במתניתין רבי יהודה היא דתני לה. עכ"ל רש"י במהדורא קמא:
וכתבו התוס' דבפי' רש"י מכתיבת ידו כתב שתי לשונות בלשון אחד פי' דהא דאיבעיא להו ר' יהודה אלכתחילה כו'. ארישא קאי דתני עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים וקא מבעיא ליה השתא הנך אמרו לו אי בעי למימר דלכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מודו דמכרה קיים או דיעבד דאפילו בדיעבד בעי למימר דמכרה בטל ולפי זה הדין עמו דגרס בההיא ברייתא דמייתי מה זו מכרה בטל כו' אמר להם על החדשים כו' ולא גריס מה שכתוב בספרים בתר אף זו מכרה בטל אמר להם אף זו לא תמכור כו' אמרו לו הואיל וזכה באשה כו' אמר להם על החדשים כו' דודאי לא גרסינן ליה דהיכי קאמר אף זו לא תמכור והא תנן בהדיא דמודים ב"ש וב"ה שמוכרת לכתחילה ולשון אחר פי' לכתחילה אב"ש או דיעבד אב"ה ולפי' זה בחנם מחקו רש"י אלא לפי שאינו כתוב בתוספתא.
ולי נראה לאו בחנם מחקו הרב ז"ל דהא כתב רש"י דלהכי איבעיא להו אאמרו לו דרבי יהודה ולא ארבן גמליאל משום דארבן גמליאל פשיטא לן דס"ל כב"ש דמוכרת לכתחילה וכדכתיבנא לעיל בלשון רש"י הכתוב בפירושים כתיבת יד ובלשון ריב"ש ואיהו בפי' רש"י ז"ל כתי' במשנתנו ה"ג רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים ושמא דוקא בנשאת אבל במכרה כשהיא ארוסה ס"ל לרבן גמליאל כב"ש דמוכרת לכתחילה והיכי מצינן למגרס בברייתא אמר להם אף זו לא תמכור כו'. ואפילו תימא דלא שנא מ"מ ליכא למגרס הכין דהא אינהו שמעי מרבן גמליאל דלא תמכור לכתחלה והשיבו עליו הואיל וזו אשתו כו' וכיון שכן למה ליה למהדר להו אף זו לא תמכור כו' והא עלה קיימי ולקמן נפרש עוד זה בארוכה בס"ד. וכתב ר"ת דלא נהירא הני פירושים כלל דפי' א' לא נהירא דהא בכל הספרים גרסינן בההיא ברייתא דמייתי אמר להם אף זו לא תמכור כו' ופי' שני לא נהירא דהא היכי בעי אי אמרו לפניו דר"ג שקלי וטרי אליבא דב"ש והא ב"ש במקום ב"ה אינה משנה ופשיטא דאדיעבד קיימי.
ונראה לר"ת דהכי פירושו לכתחילה וקאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס דמוכרת לכתחילה וקא אמרי אינהו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ולא תמכור לכתחילה כמו בנפלו לה משתתארס וקא מהדר להו על החדשים אנו בושים כלומר נפלו לה משתתארס שהם חדשים כו'. או דילמא דיעבד אסיפא דנפלו לה באירוסין קאי דאמרי ב"ה מכרה קיים וקא אמרי אינהו מכרה בטל כמו נפלו משנשאת והשיב להם על החדשים אנו בושים על אותם שנפלו משנשאת כו' ואתם מגלגלין את הישנים פי' לא שהם ישנים בשעת מכירה דהא בנפלו לה משנתארסה ומכרה באירוסין איירי דחדשים הם אלא כלומר שהם ישנים כשנשאת פי' לפי' כי אמרינן דארישא קאי ולכתחילה היינו בראיה כמו בנפלו לה משתתארס וכי אמרינן דאסיפא קאי ובדיעבד היינו נמי בראיה דומיא דנפלו לה משנשאת ואין הכרח מצד עצמו לומר דהואיל וזכה באשה יזכה בנכסים דכיון דאין סברא לומר דאדיעבד דרישא פליג משום דנפלו לה עד שלא תתארס וכדבעי' למכתב בס"ד הלכך אלכתחילה נמי ליכא למימר אם לא בראיה אבל לפירוש רש"י ז"ל קמא כי קאמרי אלכתחילה היינו בלא ראיה ממקום אחר אלא קא מוכרח מצד עצמו דהואיל וזכה באשה דארוסה דין הוא שיזכה בנכסים דאע"ג דנפלו לה עד שלא תתארס מ"מ כיון דהמכירה היתה כשנתארסה וזכה בה דין הוא שיזכה בנכסים לענין שלא תמכור לכתחילה תדע כי אמרי' דאדיעבד דאפי' בדיעבד בעו למימר דמכרה בטל אע"ג דנפלו לה עד שלא נתארסה אין להביא לזה שום ראיה משום דוכתא אחריתי דליכא למתני' שום חלוקה דדמיא לזה כלל אלא קא מכרחי סברתם משום דזכה באשה דאיכא למימר כיון דאירסה וזכה בה קצת יזכה בנכסים קצת לענין שלא תמכור לכתחלה או דילמא כיון דלינשא קיימא דכל המארס דעתו לישא הלכך הויא ליה כנשואה ובדיעבד נמי מכרה בטל.
הכי ריהטא שיטת דרש"י קמא הלכך אין אנו לשנות תשובת ר"ג דעל החדשים אנו בושים כו' מאידך דר' חנינא בן עקביא דלעולם לא שייך אנו בושים אלא כי אמרת מכרה בטל וכדפרישנא במתני' ואע"ג דאינהו קיימי אלכתחלה דרישא אבל בדיעבד מודו מ"מ קא מהדר להו דכיון דמשום דזכה באשה דאירסה קא אמריתו דיזכה בנכסים מיהת שלא תמכור לכתחלה אע"ג דנפלו לה עד שלא תתארס מעתה כשתנשא דיזכה בה יותר למציאתה ולמעשה ידיה מגלגלין עלינו נמי מהאי טעמא דלהוי מכרה בטל אף על גב דנפלו לה עד שלא תתארס ואנו על החדשים אנו בושים כו' ודייק לשון מגלגלים דוק ותשכח אבל לשיטת ר"ת דאי קאי אלכתחלה מדמינן נפלו לה עד שלא נתארסה לנפלו לה משנתארסה וכדכתיבנא הלכך על זה השיב ר"ג על החדשים אנו בושים כו' לחלק בין שנפלו לה קודם שנתארסה לנפלו לה אחר שנתארסה וכי אמרי' דקאי אסיפא ודיעבד לשיטת רבינו תם דמיא לדיעבד וכפי' שני של רש"י דלשיטת רש"י הכי פירושו ר' יהודה לכתחילה פירוש אמרו לו אלכתחלה פליגי דאמרי אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש אבל בדיעבד מודו כב"ה או דילמא אדיעבד נמי פליגי פי' דלב"ה מה שמכרה כשהיא ארוסה מכרה קיים אפילו כשתנשא ואמרו לו פליגי דאיברא דבעודה ארוסה מכרה קיים שהרי אין לבעל בהם פירות אבל כשתנשא תבוטל מכירתה שמכרה או כשהיתה ארוסה והיינו דקא קרי להו רבן גמליאל ישנים מוציא עתה מה שנמכר מאז:
וז"ל ריב"ש אמר רבי יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים פשטי' בגמרא דהנך חכמים דאמרו לו בעו מימר שיהא מכרה בטל בנפלו לה בעודה ארוסה כמו שנפלו לה משנשאת ואהדר להו ר"ג על החדשים דהיינו נפלו לה משנשאת אנו בושים על שהבעל מוציא מיד הלקוחות שהיה לנו לומר שאע"פ שהבעל אוכל פירות בנכסי אשתו היינו בעודן שלה אבל כיון שגוף הנכסים שלה היה לנו לומר שתוכל למכור את שלה והבעל יאכל פירות מן המעות שיתעסק בהם בסחורה או בענין אחר אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים דהיינו נפלו לה כשהיא ארוסה ומכרה כשהיא ארוסה דומיא דנפלו לה משנשאת היינו משום דהני רבנן לא בעו למימר שיהא הבעל מוציא מיד הלקוחות קודם שתנשא שהרי בעודה ארוסה אין הבעל אוכל פירות וגם אם מתה אז אינו יורשה אלא לאחר שנשאת יוציא מן הלקוחות מה שמכרה בעודה ארוסה ומ"ה קרי להו ישנים שיוציא עתה מה שנמכר מאז ע"כ. אבל לשיטת ר"ת לא מצינן לפרושי הכי היכא דנפלו לה משנשאת תכף ומיד מכרה בטל הכי נמי בעו למימר בנפלו לה משנתארסה ונתארסה דמיד מכרה בטל דלא מחלקי' בינייהו כלל דאי מחלקינן בינייהו אף אנו נאמר דחלוקין הן לגמרי אלא בעו למימר ודאי דארוסה דמיא לנשואה לגמרי ומיד הויא מכרה בטל והלכך על כרחך נצטרך לפרושי דישנים נקרא בשנשאת וכמו שפי' ר"ת:
וז"ל רש"י במהדורא קמא בפי' המשנה אמר רבי יהודה כו'. מפרש רבן גמליאל אהיכא קאי אב"ה דאמרי אל תמכור לכתחלה או אב"ש דאמרי תמכור דקאמרי ליה הואיל וזכה באשה שנתארסה לו מי לא זכה בנכסים שנפלו לאחר שנתארסה. על נכסים חדשים שנפלו לה משנשאת אנו בושים כלומר קשיא לנו מה שתקנו לבעל פירות תחת פרקונה דפרקונה לא שכיח ובדין הוא דתמכור אפילו לכתחלה אלא שתקנו לה חכמים ואתם מגלגלים עלינו הנכסים הישנים שנפלו לה עד שלא נשאת באירוסין דלא תמכור לאחר שנשאת שאם אתם אומרים דמכרה בטל בעודה ארוסה דאכתי חדשים הם כ"ש דמכרה בטל לאחר שנשאת קרי להם ישנים לאחר שנשאת ע"כ. ומשמע דהיינו כפי' ר"ת ז"ל.
ויש לי לפרש עוד דלשיטת רש"י לעולם פי' על החדשים היינו על הנכסים שנפלו לה משנשאת דאע"ג דאיבעיא לן אי אמרו לו שקלי וטרי אליבא דב"ש מיהו נפקא לן לדידן דכיון דקא מתמהי עלייהו דב"ש אמאי תמכור לכתחלה ממילא שמעינן מנייהו דבנשאת מכרה בטל ואהכי מהדר להו ר"ג על החדשים אנו בושים כו' פירוש דכיון דקא מתמהית עלייהו דב"ש כולי האי אע"ג דב"ש במקום ב"ה אינה משנה ממילא נשמע לדידן דכשנשאת מכרה בטל אפילו נפלו לה משנתארסה דלהכי אהני לן שקלא וטריא דב"ש משום דנפקא מינה לדידן היכא דנשאת הלכך קא מהדר להו על החדשים אנו בושים כו' ואי אדיעבד קיימי פירושו לשיטת רש"י דקשיא להו בדיעבד לב"ש ולכתחלה לב"ה דבעו למימר דאפי' בדיעבד מכרה בטל ותיקשי לב"ש דאמרי מוכרת לכתחלה ותקשי לב"ה דאמרי מכרה קיים וכן כתב רש"י או דילמא אדיעבד נמי פליגי כו' ולהכי כתבו קושיית ב"ש בהדי קושיית ב"ה לאשמועינן דסבירא ליה דמכרה לאחר שנשאת ב"ה נמי מודו דמכרה בטל דכיון דקא מתמהי עלייהו דב"ש אע"ג דאינה משנה אלמא דבעו למימר דמשנשאת מכרה בטל ואפילו לב"ה ולהכי הדר להו ר"ג על החדשים כו' אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים פי' אע"ג דנשיב לכם אנפלו לה משנתארסה ומכרה כשנתארסה דלא דמי ארוסה לנשואה אכתי תשיבו לי ממכרה משנשאת דסבירא לכו דב"ה נמי מודו לכם ואהא אני משיב לכם על החדשים אנו בושים כו' אבל לשיטת ר"ת אין להם שקלא וטריא בב"ש כלל אלא אב"ה בלחוד קשיא אמאי מכרה קיים ואין בדבריהם רמז לענין מכרה משנשאת ולא מיירי אלא בנפלו לה משנתארסה ומכרה משנתארסה ואהא קא מהדר להו מעתה תיקשי מאי על הישנים והא חדשים נינהו:
וז"ל רבינו יהונתן אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל כו'. מפרש בגמרא דר' יהודה אדיעבד קאי ואב"ה קאי דקא שמעינן ליה לב"ה דאמרי לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים ואמרו לו אמאי קאמרת מכרה קיים הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואפילו בדיעבד יהא מכרה בטל כדאשכחן בנפלו לה כשנשאת. אנו בושים כשאנו אומרים מכרה בטל כלומר קשה לנו מה שתקנו תחת פרקונה דפרקונה לא שכיח ובדין הוא דתהוי מכרה קיים אלא שתקנו לה חכמים שהבעל מוציא מיד הלקוחות לאלתר משום פירות ואתם מגלגלים עלינו את הנכסים הישנים כלומר שיש זמן מרובה שנפלו דהיינו שנפלו לה עד שלא נשאת דנימא דתהוי מכרה בטל הלכך לא מחמרינן כולי האי ואם מכרה ונתנה קיים ע"כ. והיינו כשיטת ר"ת. ובסיפא פי' ז"ל וז"ל על החדשים כדפרש"י כלומר קרובים לנפילה אנו בושים וקשה לנו אמאי בטל כיון דזבנה דדי לנו להחמיר [שלא תמכור לכתחילה ואתם רוצים להחמיר] בישנים לנפילה דהיינו נפלו לה עד שלא נשאת ואע"פ שבשעת מכירה כבר נשאת לא איכפת לן להחמיר בה כל כך. ע"כ:
וז"ל תלמידי רבינו יונה אמר ר' יהודה אמרו לפני רבן גמליאל למה אמרו דבדיעבד מכרה קיים הואיל וזכה באשה שהיא ארוסתו ואסורה לכל העולם לא יזכה בנכסים ושלא תוכל היא למכור אמר להם על החדשים אנו בושים כו'. כלומר בשנפלו לה משנשאת אנו בושים ובטלנו מכירתה אלא שאתם רוצים לגלגל עלינו את הישנים אותם שנפלו לה קודם שנשאת שמכרה קודם שנשאה שגבי זה לא תהיה מכירתה קיימת. ע"כ:
וז"ל הר"י מטראני ז"ל הואיל וזכה באשה כו'. פי' ואמאי אמרי' אם מכרה ונתנה קיים אמר להם על החדשים אנו בושים דהיינו אחר שנשאת שהבעל מוציא מיד הלקוחות אנו בושים למה מוציא והלא הנכסים שלה הם ואתם מגלגלים עלינו עוד הישנים כשמכרה בעודה ארוסה ע"כ.
ומ"מ שיטת ר"ת ז"ל היינו כי קאמר בגמרא אלכתחילה או אדיעבד הוה ליה כאילו אמר ארישא או אסיפא דברישא ליכא למימר כי אם אלכתחילה אבדיעבד ליכא למימר מכרה בטל כיון דנפלו לה עד שלא נתארסה. ובסיפא ליכא למימר דקיימי כי אם אדיעבד דב"ש במקום ב"ה אינה משנה. וקשיא ליה ז"ל דאמאי לא נקט הבעיא ארישא קאי או אסיפא ותירץ שכן דרך התלמוד דבעי בלשון שפושט לבסוף ולא הוה שייך למימר ש"מ אסיפא שאין נזכר בברייתא לא רישא ולא סיפא ואין להקשות דהוה ליה לאורוכי ארישא קאי או אסיפא ובדיעבד והיינו כי היכי דלא נטעי דקאי אב"ש לכך האריך וקאמר אסיפא ובדיעבד דלית לן לאורוכי וליכא למטעי דב"ש במקום ב"ה אינה משנה:
והרשב"א כתב וז"ל איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד פי' ר"ח אנפלו לה עד שלא תתארס דמודים ב"ה שמוכרת לכתחילה או אנפלו לה משנתארסה דאמרי ב"ה דלכתחלה לא תמכור אלא שאם מכרה ונתנה קיים ואי קשיא לך א"כ הוה ליה למימר ארישא או אסיפא נ"ל משום דהוה ליה לאורוכי בלישניה ולמימר ארישא או אסיפא ואדב"ה ע"כ.
ולשיטת ר"ת שפיר גרסינן בברייתא דמייתי אמר להם אף זו לא תמכור כו'. ואע"ג דעלה מאי דקאמר איהו מעיקרא מכרה ונתנה קיים כב"ה קיימינן וכיון שכן למה להו לאהדורי אף זו לא תמכור כו' והא עלה קאי המקשן תירצו בתוספות דה"ק בזה אני מודה שהיא כאשתו בענין שלא תמכור לכתחלה לומר דס"ל כב"ה ולהכי מהניא הקישא דזו אשתו דזו אשתו קאמרי אינהו לענין שלא תמכור לכתחלה דהכין הוא קושטא דמלתא. ולשיטת רש"י בפירושא בתרא ניחא טפי דאינהו בין ב"ש בין ב"ה הוו קא פרכי וכדפרשי' לעיל ואי הוה מהדר להו על החדשים אנו בושים כו' הוה אמרינן דנפלו לה משנתארסה ונתארסה כל אחד ואחד אזיל לשיטתיה ב"ש אזלי לשיטתייהו וב"ה אזלי לשיטתייהו לכך אהדר להו דאיברא ודאי קושטא דמלתא הוא שלא תמכור לכתחלה וכו' כב"ה ודלא כב"ש דסברי דתמכור לכתחלה.
ומיהו כתבו תלמידי רבינו יונה ז"ל ברוב הספרים כתוב אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים כו'. ורש"י אינו גורס אותו משום דקשה לו היאך אפשר לגרוס כן דאם אף זו לא תמכור נאמר על הארוסה למה לא תמכור לכתחלה ואם נפרש דעל הנשואה אתמר היכי קאמר דאם מכרה ונתנה קיים וכיון דנשואה בדיעבד מכירתה מכירה דין הוא דאם נפלו לה משנתארסה ועדיין היא ארוסה שתמכור לכתחלה אמרו לו הואיל וזכה באשה שהיא ארוסתו לא יזכה בנכסים ולא תוכל למכור אמר להם על החדשים אנו בושים שאינה מוכרת לכתחלה משנשאת אלא שאתם מגלגלין עלינו שלא תמכור בדיעבד ואסיקנא דכיון שנשאת אין מכירתה כלום ואפילו בדיעבד הבעל מוציא מן הלקוחות. ע"כ:
והריטב"א פי' כפי' ר"ת ובסוף פירושו כתב וז"ל ואפשר דגרסינן אמר להם אף זו לא תמכור ואף על פי שהם לא שאלו אלא על דיעבד דאפילו לכתחלה מודה ר"ג וה"ק אף זו שאתם שואלים עלי' למה מכרה קיים הא ודאי דין נשואה יש לה שלא תמכור לכתחלה אבל אם מכרה ונתנה קיים ע"כ.
ולפי' בתרא דרש"י ניחא דפשיט שפיר דאמרו לו דיעבד קשיא להו אבל לשיטת ר"ת ז"ל דהבעיא היינו אי קאי ארישא או אסיפא מנליה דקאי אסיפא דילמא ארישא קיימי ואפי' נפלו לה עד שלא נתארסה ונתארסה נמי מכרה בטל בדיעבד ותירצו בתוספתא דודאי אסיפא קאי דארישא לא הוו אמרי מכרה בטל ועוד מדקא מהדר להם אף זו לא תמכור לכתחילה ש"מ דאסיפא קאי. ואדרבא לשיטת ר"ת ולגירסתו פשיט שפיר טפי לרש"י דלא גריס בברייתא דמייתי אמר להם אף זו לא תמכור כו' מנלן דאמרו לו דמתני' דאמרו הואיל וזכה באשה וכו' אדיעבד קיימי דילמא תרתי אמרו לו מעיקרא קשיא להו דאפילו בדיעבד מכרה בטל ואהדר להו על החדשים כו' והיינו ברייתא ושוב אמרו לו הואיל וזכה באשה כו' לומר דלכתחלה מיהת לא תמכור ואמאי מוכרת לכתחלה לב"ש ועל זה אהדר להו נמי על החדשים כו'. וכפי שאלתם תשתנה פי' תשובת על החדשים אנו בושים כו' דוק ותשכח במאי דפרי' לעיל וכיוצא בזה מצינו בתלמוד בכמה דוכתי לשון אחד בשוה בסגנון אחד ופירושו משתנה כפום דוכתיה ולפי' ראשון דפי' רש"י קשיא טובא דהיכי פשיטא דהיכא דנפלו לה עד שלא נתארסה אמרו להם דאפילו בדיעבד מכרה בטל דילמא הך ברייתא מיירי בנפלו לה משנתארסה. ויישבו התוס' בדוחק דשפיר גרסינן אף זו לא תמכור כמו שכתוב בספרים אף לפי' קמא דפי' רש"י ולכך גירס עם פירושא בתרא ניחא דפשיט שפיר כנ"ל:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה