עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/377

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪1210‬‬

‫ר׳ שמעון בן עקשיה—ר׳ שמעון בר רבי‬


אך בנו היקר מת בחייו בשמחות פ״ח כשהיה ר' שמעון בנו של ר״ע חולה לא ביטל בית מדרשו וכשמת הספידו אביו ואמר יודע אני שהוא בן ע״הב שזיכה את הרבים.



ר' שמעון בן עקשיה.

נשאר לנו ממנו מאמרו היקר במשנה סוף קנים שאמר זקני ע״ה כ״ז שמזקינן דעתן מטורפת עליהן — אבל זקני תורה אינו כן אלא כ״ז שמזקינן דעתן מתישבת‬ עליהן.


ר׳ שמעון בן פזי.

הנה דעת התוס׳ ב״ב קמט. ד״ה רב מרי שפזי הוא שם אשה בת ר' חייא כיבמות סה:, וכן מובא בהר"ש סוף אהלות. אבל מצינו מנילה יג. (לגרסת ע"י ודק״ס) אר״ש בן פזי כי הוה פתח ״אבא פזי״ ברה״י וכו', ובערכין טז: בעא מיניה‬ ר״ש בן פזי מר׳ פזי תוכחה לשמה וכו׳ ‫(לגרסת שיטה מקובצת), ומזה אנו רואין בבירור שהוא שם איש.

וכבר בארתי בערך ר' יהודה בריה דר״ש בן פזי שאבי המשפחה ר׳ פזי היה דר בעיר לוד והיה עוד בזמן רבי‪ ,‬ובנו ר׳ שמעון היה תלמיד מובהק לרי״בל שהיה ג״כ בלוד וכדמצינו תמיד אר״ש בן פזי ארי״בל כברכות לד., שבת מ. עה. קה: קיח., פסחים כו., סוכה לח: מגילה יג., ביצה יד: כז., מו״ק ג:, נדרים עו: פז., ע״ז לה..

וכן כתובות נז. כי אתא רב דימי‬ אר״ש בן פזי ארי״בל, ושם נז. קד: כי אתא רבין אר״ש בן פזי ארי״בל.

וקבל מריב״ל דרכי אגדה כברכות י. שאמרו רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא (אין זה מר עוקבא ריש גלותא) הוה שכיח קמיה דר״ש בן פזי והוה מסדר (ר״ש בן פזי) אגדתא קמיה דרי״בל.

וכן מצינו שאמר בשם בר קפרא (שהיה ג״כ בררום) בזבחים סא:.

וכל דבריו מצינו אך באגדה והיה בקי גדול במקרא כברכות מה. שאמר מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר וכו'. ושם סא. וייצר אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.

ומו״ק ה. רמז לציון קברות מן התורה מנין ת״ל וכו'.

וביבמות יג. מ״ט דב״ש דכתיב לא תהיה אשת המת וכו'.

ובסוטה מא: דרש שמותר להחניף לרשעים בע״הז שנאמר וכו'.

‫ובע״ז יח: דרש הפסוק אשרי האיש.

חבריו היו ר' אבהו ור׳ יצחק נפחא כביצה לח., ור׳ יצחק בר נחמני שחולקין תמיד כמגילה כג., סנהדרין י:, שבועות טז:, ור״נ בר יצחק נתן כלל שכ״מ שמצינו (סתם) שמעון הוא ר״ש בן פזי,

והניח אחריו בן גדול הנודע בשם ר' יהודה כברכות ט:.



ר' שמעון בן קיסמא.

ארש״בל שבת עה:.



שמעון בן קמחית.

‫ אמו קמחית היו לה שבעה בנים וכולן שמשו בכה״ג, ויסופר בירושלמי יומא פ״א ה״א״ד: ומובא גם ויק״ר פ״ך־יב, במ״ר פ״ב־כו שפ״א יצא שמעון בן קמחית (שהיה אז כה״ג) לדבר עם מלך הערבים וניתזא צינורא מפיו על בגדיו וטמאתו וגבגס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכה״ג ואותו היום ראתה אמם שני בניה כה״ג.

ודעת החכם גרץ ח״ב צד ‪22‬י‪17‬‬ שהוא הנקרא בשם שמעון הצדיק, ונקל מאוד לכותב דה״י לתאר פלוני ופלוני בשם צדיק, אבל לחז״ל כבד מאוד הדבר, ואנו אין לנו אך שמעון הצדיק שהיה בזמן אלכסנדר מקרון.


ר׳ שמעון בר רבי. (תנא דמתניתן).

הוא היה בנו הצעיר דרבינו הקדוש


וקבל‬