רבי כיבמות קה:, וקראו בבלאי כעירובין פ., ור"ח נהג כבוד גדול עמו ואמר כבר הורה זקן כסנהדרין כט:.
ר' שמעון בר רבי, היה עמו אהובים ידידים וסחר עמו בשותפות כב"ר פע"ז־ב, וישבו יחד לפני רבי כיבמות קה:, ובמגילה כד: יסופר שא"ל ר"ח אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא וא"ל לאבוה א"ל זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לא נמצאת מחרף? (שלא היה יכול לבטא היטב החי"ת)?
מחלקותן מצינו ברכות לה. חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי. ובשבת קנב: חד אמר עד שיסתום הגולל וחד אמר עד שיתעכל הבשר (יודע המת). ובעירובין ט: חד אמר נידון משום לחי וכו'. ושם עב. חד אמר מחלוקת במחיצות. ובתענית יב. חד אמר ייסר וח"א יאסר. ושבועות טו: חד אמר זו כנגד זו וח"א זו אחר זו. ובחולין קלט: חד תני הדרסיאות וחד תני הרדסיאות. ובכורות לב. חד אמר מבליעו וחד אמר אין מבליעו. ובקידושין לג. יסופר שפ"א ישב ר"ח בי מסחותא וחליף ואזיל ר"ש בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפד ואתא א"ל לאביו שני חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני.
וחברו הגדול ר' שמעון בן חלפתא (אחי ר' יוסי) כירושלמי ברכות פ"א ה"א־ד: ששניהם היו מהלכין בהדא בקעת ארבל באשמורת הבוקר וראו איילת השחר שבקע אורה א"ל ר"ח כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת.
וברו"ר פ"ג־ד ר"ח ורשב"ח הוו יתבין לעין באורייתא בהדין בית המדרש רבא דטבריא בערב פסח.
וב"ר פע"ט־ז ר"ח ור"ש בר רבי ורשב"ח שכחו מלין מן התרגום והלכו לההוא תגרא דערביא לשאל ממנו.
וברו"ר פ"ה פסוק ורצחת שר"ש בן חלפתא קבל מר"ח חדר חקל וכו'. ואס"ר פ"א פ' על גלילי, ובירושלמי ברכות פ"ד ה"ד מחלקותן.
וכן ריב"ל אף שהיה בל"ס צעיר הרבה ממנו היה גדול הדור בזמן ר' ר"ח כאיכ"ר פ"ג־ו ר"ח רבה אזל לדרומא ואיתקבל גבי ריב"ל – לבתר יומין אתא ריב"ל לטבריא ואיתקבל גבי ר"ח רבה ויהיב לתלמידוהי דריב"ל דרכמונין וא"ל זילו עבידו לרבכון כמנהגיה, וכן בכתובות קיב. קיב"ל איקלא לגבלא – לשנה איקלע ר"ח להתם ואמרו לר"ח זיל לא תעביד לן כי חברך.
והנה מלבד מה שהיה ר"ח במתיבתא רבתי דרבינו הקדוש כרע וכאח לו, היה לו ישיבה פרטית בטבריא ושם היה מקומו הקבוע עם ב"ב וכאשר הבאנו לעיל מאיכ"ר פ"ג־ו שריב"ל בא לר"ח לטבריא. ור"ח קבץ נדבות לב"המד הגדול כהוריות פ"ג ה"ד, ודברים רבה פ"ד־ח, מעשה בר"ח שעשה נדבה בב"המד הגדול שבטבריא ופסק אדם אחד ליטרא של זהב נטלו ר"ח והשיבו אצלו וקרא עליו מתן אדם ירחיב לו, וכן ברו"ר פ"ג־ד שהיה בטבריא. וכן מקום קבורתו שמה וכאשר נביא לקמן.
ותלמידיו הגדולים היו בני אחיו, רב שהיה ג"כ שומר גנזיו כב"ק צט: ור"ח הביאו והעמידו לפני רבי כברכות מג.
ובשלשים יום שנהג ר"ח נזיפותא אז למד עם רב כל כללי דאורייתא דבבלאי ככלאים פ"ט ה"ד וב"ר פל"ג־ג. וקראו תמיד בשם חביבי וכמבואר בערכו באריכות.
וכן ב"א רבה בר חנא כמו"ק טז: יצא ר"ח ושנה לשני בני אחיו לרב ולרבה בר חנה, וב"ב קכד. ארב"ח אר"ח.
