הנודע דמאי פ"ג ה"ג שאמר ר' אבא בר זבינא בשם ר"ז אין הוון קדמאי בני מלאכים אנן בר נש וכו', והמאמר הזה נשנה שקלים פ"ה ה"א ושם איתא בר זמינא, ובב"ר פ"ס-ח בשם בר ימינא וצ"ל זמינא, ובשבת קיב: איתא המאמר אר"ז אמר רבא בר זמינא וצ"ל זמינא, ובשבת קיב: איתא המאמר אר"ז אמר רבא בר זמינא וצ"ל להיפוך.
וכן מצינו שאמר בשם (מטי בה) ר' אבדימי דמן חיפה כברכות פ"ד ה"א, מגילה פ"ג ה"ה, תענית פ"ד ה"א.
בשם ר' אושיעא קידושין פ"ד ה"א, סנהדרין פ"ו ה"ז, בשם ר' אלעזר א"ר אושיעה תענית פ"א ה"ג.
בשם ר' דוסא סבא (מטי בה) חגיגה פ"א ה"ח, סנהדרין ספ"י, וכן מביא פלוגתא שבין ר' חלבו ור' חמא בר חנינא כלאים פ"ט ה"ד, השם ר' יהוצדק שביעית רפ"ט ביצה רפ"א.
בשם ר' יצחק שביעית רפ"ט.
פרנסתו היתה ממלאכת חייו ותופר מנעלים ככלאים פ"ט ה"ה שר"ז רבו מפקדו ויאמר לבר ראשון (שם החייט ובשנות אליהו שם גרס בר ראשון) דלא יחט ליה מסאנא בביתן, ובאהבת צו"י שם מביא גרסא אחרת ובשביעית פ"ד ה"ב שהיה מחייט פ"א גבי ארמאי בעיר רומי (עיר רומי בא"י) והביא לפני בשר נבלה וא"ל אכול ואי לא אנא קטלינא לך א"ל אי בעית הרגני ואנא לא אכילנא, אז א"ל העכו"ם מי הודיע לך שאלו אכלת הנבלה אז הייתי הורג אותך או יהודי יהודי או ארמאי ארמאי (שכל או"ו צריך לשמור דתו) ואמר ר' מנא ע"ז שאלו היה שומע ר' אבא ב"ז הדין דעל כל עבירות אם הוא בצנעה יעבור ואל יהרג חוץ מג' אז היה אוכל הנבלה.
וכן נזכר ב"מ פ"ה ה"ו שהיה נותן דינר לקפילא והיה לוקח ממנו כל השני כשעת הזול.
ר' אבא בר זוטרא או רבא בר זוטרא
היה תלמידו דר' חנינא כגיטין פ"ד ה"ד וכן מובא המאמר ע"ז כח: ע"ש רבה בא זוטרא בשם ר' חנינא וכן הוא ע"ז פ"ב רה"ב, וביבמות פ"ד הי"א, וכפי הנראה הלך לזמן קצר לבבל ולכן מצינו שאמר בשם שמואל כיבמות פ"ד הי"א המאמר הנפלא "כל שהו בה' רבא, ובאל"ף רבא" ויש שמפרשים שכונתו על שמות אמוראים שאם נכתב בה' הוא רבה ובאל"ף הוא רבא וטעות הוא בידם כי מה שייכות מימרא דשמואל על רבה ורבא, אבל הגרסא האמיתית הוא כדמובא בנדה פ"א ה"ג כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה פי' כל שנולד לרי"ב ימים כמנין "הרבה" שהוא ז' חדשים שלמים אז חיו יחיה וירבה וכן מצאתי בפי' מהר"זו בב"ר פ"ק-ו, וכן מצינו שאמר בשם שמואל כמ' שמואל רפט"ו ובהיותו בבבל למד לשון ארמית.
ואח"כ חזר לא"י ונעשה מתורגמנו דר' יוחנן להתיר נדר לאשה שלא הבניה לשון סוטיסטון כנדרים פ"י ה"ח ומובא בר"ן ח:.
ונזכר ב"מ טז. ב"ב כד: לגרסת דק"ס שהשיב זו אינה צריכה לפנים.
האומרים בשמו מצינו אך ר' זעירא כשבת פי"ד ה"ד יבמות פ"ד פי"א, וע"ז פ"ב רה"ב.
אבא בר זמינא
ערך אבא בר זבינא.
ר' אבא בר זעירא
נזכר בשם זה פ"א במ' תהלים פכ"ח-ד אבל צ"ל ר' אהבה ב"ז בב"ר פפ"ד-ט, ובילקוט שמואל רמז קמט גרס ר' אחא ב"ז ואחד היא כי בירושלמי קראו לפעמים אהבה אחוה או אחא ב"ז וכן נזכר ד"ר פ"ד-ד.
ר' אבא בר חייא בר אבא (הכהן)
אביו ר"ח בר אבא היה בבלי והלך לא"י ולמד מריב"ל ור' חנינא והיה תלמידו המובהק דר' יוחנן, ובנו ר' אבא
