גדול מזה אם ר"ז היה בנו של אבא בב"ח או ר"ה, והוא שגגה והאמת כפי' הפני משה ואנחנו נבאר ביותר ביאור והוא שאבא בר בר חנא ובר חנא (כצ"ל תחת רב חונא) ישבו לאכול ור"ז עמד ושימש לפניהם ואבא בב"ח אמר לר"ז מה ידך חוריתא, וכעס עליו אבוי היינו בר חנא כעס על בנו וא"ל הלא ר"ז הוא כהן (וכמבואר בערכו) ולכן גזר עליו שר"ז ישב והוא ישמש לפניהם.
ובילקוט עזרא רמז אלף ס"ט מביא גרסא נכונה שאבא (הוא רבה) ור"ה ישבו לאכול והוה ר' זעירא משמש קומיהון, והפירוש הוא ג"כ כמו שכתבנו אך שם נשתבש לבסוף, ועיין ערך רבה בב"ח.
רב הונא בגדתא
ערך רב חנא בגדתאה.
רב הונא בר אבא
נזכר תנחומא הישן תצווה שאמר בשעה שהיו הקרבנות קריבין וכו' אבל הוא ט"ס וצ"ל רב חייא בר אבא כתנחומא בובער סוף תצוה וכן הוא בפאה פ"ז ה"ג.
רב הונא בר אבין
האמורא הזה היה בא"י ונזכר תמיד בשם רב הונא ולא נזכר בשום מקום בירושלמי וזה אות שהיה בבלי, וכל דבריו שלח מא"י לבבל כר"ה כא. ששלח לרבא כד חזית דמשכה תקופת טבת וכו' וב"ב נא. שלח ר"ה בר אבין המוכר שדה לאשתו קנתה - ברם ר' אבא ור' אבהו וכל גדולי הדור אמרו וכו' ושם נה: שלח ישראל שלקח שדה מעכ"ום - וכן היה ר' אבין ור' אילעא וכל רבותינו שוין בדבר וכו' (כל זה שלח ר"ה בר אבין), ובנדרים עז: א"ל רבא לר"נ חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר איזדקיקו ליה רבנן לבריה דר"ה בר אבין ושרו ליה נדריה, ומזה אנו רואין שסתם ר' אבין לא היה אביו ושהיה דר בא"י והיה בזמן רבא, ומב"ב נא. ששלח ברם ר' אבא ור' אבהו ולא הזכיר את שם ר' אמי ור' אסי אות היא שזה היה לאחר פטירתם, ולכן מה שאמרו קידושין ח: בני ר"ה בר אבין זבון אמתא בפריטי — אתו לקמיה דר' אמי הוא ר' אמי השני הנקרא ר' אמי בבלאי וכמבואר בערכו, ובסה"ד העתיק שבאו לפני רב אשי ושגגה יצאה מלפניו.
ואפשר שהוא הנזכר כמדרשים בשם ר"ה הכהן בר אבין עיין ערכו.
רב הונא בר אדא
נזכר ברכות סב: לגרסת דק"ס אמרי משמיה דרב סמא בריה דרב מרי, וגרסא שלנו רב נא בר אדא.
רב הונא בר אויא
נזכר ב"ב קמג. שאמר רב אשי לרב מרדכי היינו דחזאי ר"ה בר אויא בחלמא, ואפשר שהוא הנזכר חולין מז. רב הונא מר בר אויא שאמר לרב אשי כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו, ושם מט. הונא מר בריה דרב אידי, גרסת דק"ס בר אויא וחולק עם רב אדא בר מניומי אתו שיילוה לרבינא.
רב הונא בר אחא
בירושלמי סוף מע"ש אמר בשם ר' ר' [1] אלכסנדרי, ונזכר באגדה בשמ"ר פ"מג-ד,ויק"ר פ"א־ג,קה"ר פ"ה־ז, מדרש שמואל פ"כו־ר, מדרש תהלים פ"יח־ט.
רב הונא בר אידי
היה תלמידו דשמואל בקידושין ע. שא"ל רב יהודה לר"נ לא סבר לה מר להא דאמר ר"ה בר אידי אמר שמואל וכו' ובמדרש תהלים פ"כב־כח דרשתו היקרה על הפסוק שאמר דוד "הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני" (תהלים כב, כב) כשדוד רעה את הצאן מצא ראם ישן במרבר והיה סבור בו שהוא הר ועלה עליו
- ^ בפעם השנייה ט"ס - ויקיעורך
