ר' דוסתאי בר' ינאי
הוא היה תלמידו דר"מ וזכה להזכר במשנה כעירובין פ"ה מ"ד ר' דוסתאי בר' ינאי אומר משום ר' מאיר שמעתי משקדרין בהרים, ובאבות פ"ג מ"ח אומר משום ר"מ כל השוכח ד"א ממשנתו מעה"כ כאלו מתחייב בנפשו, וכן בויק"ר רפ"יז אומר משום ר"מ, וכן מצינו בתוספתא שבת ספ"טו שאומר משום ר' אליעזר.
והיה חבירו דרבי בירושלמי דמאי פ"ז סה"ז א"ר אבהו איתפלגון רבי ור' דוסתי בי ר' ינאי, וכן היה לו חבר ר' יוסי בן כיפר ושניהם ירדו מא"י לבבל כגיטין יד: ר' אחי בר' יאשיה (שהיה ריש בהוצל בזמן רבי) הוה ליה איספק דכספא בנהרדע א"ל לר' דוסתאי בר"י ולר' יוסי בר כיפר בהדי דאתיתו אתיוה ניהלי, אזול יהביה ניהליה אמרי להו נקני מינייכו (אונסא דאורחא) א"ל לא, א"ל אהדריה ניהלן, ר' דוסתאי ב"ר ינאי א"ל אין, ר"י בן כיפר א"ל לא, הוו קא מצערי ליה, אמרו לו (לר' דוסתאי בר"י) חזי מר היכי קא עביד א"ל טב רמו ליה (הרבה הכהו) כי אתו לגביה (לר' אחי בר"י) קיבל ר' יסוי בן כיפר על ר' דוסתאי ב"ר ינאי על שלא די שלא סייעו אך גם עשה להיפוך, ויען ר' דיסתאי ב"ר ינאי ראיתי שהאנשים הללו גבורים ולאמים ומתיירא אני מהן, ואמר אלו הרגו את דוסתאי מי נתן לינאי אבא בר כוותי? ובירושלמי גיטין ספ"א וקידושין פ"ג ה"ד יסופר המעשה בע"א מעט שירדו לבבל לגבות חוב לחברון, ואח"כ בא ר' יוסי בן כיפר לפני ר' ינאי אבי ר' דוסתאי וקיבל עליו לפני אביו מה שעשה לו.
הלכותיו לא נשארו לנו, אבל מאמריו המחוכמים באגדה מצינו.
וגם תלמידים היו לו כנדה לא: שאלו תלמידיו את ר' דוסתאי ב"ר ינאי מפני מה איש מחזר על אשה - והשיב להם מי מחזר על מי, בעל אבידה מחזיר על אבידתו, ומפני מה איש פניו למטה ואשה פניה למעלה, זה ממקום שנברא וזה ממקום שנבראת, ומפני מה האיש מקבל פיוס ולא אשה, זה ממקום שנקרא וזו ממקום שנבראת, מפני מה אשה קולה ערב וכו', ובפסחים ח: אמר מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו. (ובספרי בהעלותך ספ"פט איתא בטעות ר' דוסתאי ב"ר יוסי וצ"ל ב"ר ינאי), וב"ב י. דרש בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"וד - אדם מביא דורון גדול ספר מקבלין ממנו והק"בה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה, ובאבות דר"נ פ"ג-ה אומר אם בררת וזרעת ברביעה ראשונה שוב לך וזרע ברביעה שניה וכו'.
ובקידושין יב. כי אתא רבין אמר, ר' דוסתאי ור' ינאי ור' אושעיא שיערו כמה היא פרוטה, גרסת היוחסין ר' דוסתאי ב"ר ינאי.
ונראה ברור שאביו ר' ינאי הוא הנזכר אבות פ"ד מ"טו.
ר' דוסתאי בר' מתון
(תנא דברייתא).
נזכר ברכות ז: תניא נמי הכי ר' דוסתאי ב"ר מתון אומר מותר להתגרות ברשעים בע"הז, אך בדא"ר פ"ב מובא המאמר ע"ש ר' דוסתאי ב"ר יהודה.
ומה שמצינו יומא ל: ר' דוסתאי בר מתון א"ר יוחנן הוא ט"ס וצ"ל ר' יוסטאי בר מתון כזבחים צט, וכן מובא הגרסא בדק"ס ברכות ז:.
ר' דוסתאי דמן בירי
(בירי עיר בבבל כעירובין נו.).
לענין הלכה נזכר אך ע"ז מ. שרבי-ליה עולא לר' דוסתאי דמן בירי מדקאמר
