שמא לא יהיו לא בים, הזקינה שמא תעשה כשפים, (בב"ס פ"מב-לד).
נדה טו: כתיב בספר ב"ס שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי של הנרגול בבית המשתה ואמרי לה שר הנרגז, והמושיב שבת במרומי קרת והאוחז באמה ומשתין והנכנס לבית חברו פתאום, (זה לא נמצא בב"ס ואך המאמר האחרון נמצא בתרגום הארמי פ"כא-כג שאמר רגלוהי דסבלא עאלן בעגל לגו ביתא).
ובכלה רבתי פ"ג כתיב בספר בן סירא הוי רחים לשלמא דעליה קם עלמא, דחים כל עמא ואיזדהר מגיאתוא דלא יבא (צ"ל דלא יאה) לכל גברא מכערא אפין מעקרא סיפין, ומבניא אילון חלף תופין, יליף ממלכין ואלופין וסעתהון למסגד תורפין וסופא ביקור טריפין, וחים עינוותא דלא תיתי לענייתא, סהיא מאוסא ובסירא קדם יקרא לא יאיא דלהין למאן דהוה כדין עבד גבורן דלא סבירן אלף אלפי אלפיא מלאכין ושרפיא נקשן גפיא משמען כמתתפפייא והוא מרישא איתנאי כיומיה עטיף גיותא כגלימיה והוא לבושיה כל יומיה, ברם למצפצפין בשמיה מכיך רומיה ומשמי שמיא מטפין לענייא ויתמיא, מה משבח ויאיא הוא גבייא דאישתכח מפום בריא לית כעבדי גבייא, מאן בניין מיניכו אחסין בתר מלכו איש חכמה וסברא, מדחול מקמא שרא, ולא יימריך לבך דלא לא כן רובך, ולא תצית לרובך דטמיא בגובך, אסתכל ואהני נפשך יומא דכל אפא חשך כד יקוד גוף ונפש משך.
והמאמר הזה שכח גם הרב החכם ר"י רייפמאן להביא במאמרו היקר בהאסיף תרמ"ז צד 243 אשר ממנו העתקתי אודות ספר בן סירא כמה דברים.
ובירושלמי ברכות פ"ז ה"ב ובנזיר פ"ה ה"ג וב"ר פ"צא בספר ב"ס כתיב סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך, וזה השיב שמעון בן שטח לינאי מלכא (והוא בב"ס פ"ו-לב).
ויק"ר רפ"לג ב"ס אומר היתה לפניו נחלת ונפח בה וביערה, רקק בה ובבתה, (והוא בב"ס פ"כח-יא הפח בנץ תצית להב, רוק עליו הוא בכה ושתי אלה בפיך המה).
ב"ר ספ"עג ב"ס אמר לב אדם ישנה פניו בין לטוב בין לרע (הוא בב"ס פ"יג-כט).
ב"ר פ"י-ו ב"ס אומר אלוה העלה סמים מן הארץ בהם הרופא מרפא את המכה, ובהם הרוקח מרקח את מרקחת (והוא בב"ס פ"לח-ד).
תנחומא וישלח אמר ב"ס בטרם תדור הכן נדרך כל תהיה במתעה (והוא בב"ס פ"יג-טו).
שם פ' חקת מתלא אמר ב"ס טב לכיש לא תעביד וביש לא ימטי לך (ולא נמצא בב"ס שלנו).
וכמה מאמרי חז"ל במשנה ובש"ס ובמדרשים אשר דבריהם נובעים מן הספר בן סירא.
במשנה ב"מ פ"ד מ"ד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים (הוא בב"ס פ"ח).
אבות פ"ד מ"ד מאוד מאוד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה (הוא בב"ס פ"ז-טז).
ברכות מו. בע"הב בוצע ואורח מברך (בב"ס פ"לא-לא טוב עין יברך הלחם ומאת כל ישא תודה).
שם נז: ג' דברים מרחיבין דעתו של אדם דירה נאה אשה נאה וכלים נאים (הוא בב"ס פ"מא-כא בנין ובגד ירהיבו לב ומשניהם אשת חן).
שם סג. באתר דאית גבר תמן לא תיהןי גבר (בב"ס פ"לב-ו בין הגדולים לא תתגדל).
שבת יא. כל כאב ולא כאב לב, כל רעה ולא אשה רעה (בב"ס פ"כה-יח ובתרגום הארמי כל מחזתא ולא מחזתא דלבא, כל בישון ולא איך בישותה דאנתתא).
שם קנב. שמחת לב אשה (בב"ס פ"לז-כז שמחת בעל אשה יפה).
עירובין נד. א"ל רב המנונא לבריה,
