עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/143

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪138‬‬

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‬ ‬‬‫‬‫ ‫הסבוראי כמעט שלא היתה כלל ובראשית ימי הגאונים לא יכלה עוד עמוד, ובסוף‬ ימי הגאונים נתבטלה יותר ממאה שנה לפני פומבדיתא‪.‬‬ ‫ וכל זה מפני שסורא עמדה בין מושבות הגוים, וכשהיא לעצמה לא יכלה‬ עמוד‪.‬ ‬ ‫לא כן פומבדיתא היושבת על מלאת במקום אשר שם התישבו היהודים‬ ‫מסביב, שם לא ידעו רע, וכל הסערות השונות לא יכלו לנגוע בהם, כי הי׳ מצבם‬ ‫איתן וחיי הקהלות מסודרות, ושומרים תפקידם.

‫וזה הוא ענין לשון המשנה במס׳ ראש השנה ד׳ כ״ב: (פ״ב מ״ד) ומאין היו ‫משיאין משואות״ וכו׳ עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת אש‪.‬‬

ובגמרא שם ד׳ כ״ג: מאי גולה אמר רב יוסף זו פומבדיתא.

‫ואין ספק שרב יוסף תפס בלשונו ותרגם דברי המשנה לשומעי דבריו‬ שידעו כפי מה שהי׳ בימיו, אבל בזמן המשואות הי׳ עיר הראשה נהרדעא וכל‬ ‫המחוז ההוא נכלל סתם בשם ״גולה" ושם היתה פומבדיתא גם היא ומאחרי מות שמואל שנחרבה נהרדעא על ידי פפא בר נצר ירשה פומבדיתא הסמוכה גדלה‬ ‫ותפארתה של נהרדעא ותהי היא לראש במושב ישראל הקבוע בבבל, על כן‬ ‫בימיו תרגם רב יוסף דברי המשנה, עד שהוא רואה כל הגולה על פומבדיתא‬ שהייתה אחת עם נהרדעא.

‫וערי המושב הקבוע הם יקראו בכל מקום סתם גולה והשם הזה נשאר‬ ‫מראשית הימים עד שהשתמשו בו גם בזמן האחרון בשעה שגלות ישראל כבר‬ התפשט בכל הארצות. ‬ ‫וכמו שהוא גם במשנה נזיר פ״ה מ׳׳ד מי שנדר בנזיר והלך וכו׳ וזו טעות‬ ‫טעה נחום המדי כשעלו נזירין מן "הגולה" ומצאו בית המקדש חרב וכו׳.

‫והנה הי׳ זח אחר חורבן הבית בשניה כאשר גם מהקיבוץ בארץ ישראל‬ ‫בבית שני הלכו שבי לפני צר לארצות גוים באיירופא‪ ,‬ובכל זה קראו גם אז ‬"הגולה״ סתם את יושבי בבל‪.‬‬

לפי שכן נשאר שמם בכלל עד סוף הימים בהיותם תופסים דבר לעצמם‬ מראשית ימי בבל עד סופם, ובהיותם הם עיקר גליות ישראל‪.‬‬

‫וכן במס׳ סוכה‪ .‬ד׳ כ': תניא אמר ר' חנניה כשירדתי ״לגולה״ מצאתי זקן אחד‬ ‫ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל ר׳ יהושע אחי אבא הודה לדבריו.

‫ובמס׳ ראש השנה ד׳ י"ט: העיד ר׳ סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני‬ ‫אדרים שאם רצו לעשותן שניהם מלאים וכו׳, וכך היו נוהגים "בגולה״.

וכן במס׳ תענית ד׳ י׳ תניא חנניה אומר "ובגולה״ עד ששים בתקופה, וזה ‫עצמו גם בירושלמי תעניית פ״א ה״א חנניה בן אחי ר׳ יהושע אומר "בגולה״ לא ‫נהגו כן אלא עד ששים בתקופה.

‫וכן הוא גם לשונו של ר׳ יוחנן בירושלמי חלה פ"ד ה"ד אמר ר׳ יוחנן‬ "רבותינו שבגולה״ היו מפרישין תרומות ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן‪.‬‬

‫ובברכות ד׳ ס"ג אמר רב ספרא ר׳ אבהו הוה משתעי כשירד חנניה בן אחי‬ ר׳ יהושע "לגולה״. ‫ ובירושלמי שבת פ״ה ה"ד ר׳ זעירא בשם שמואל וכו׳ ורבותינו שבגולה נהגו כן‪.‬‬

והדבר בא כן בכל מקום‪.‬‬ ‬‬‫‬‫