138
הלל הבבלי ובבל בכלל הסבוראי כמעט שלא היתה כלל ובראשית ימי הגאונים לא יכלה עוד עמוד, ובסוף ימי הגאונים נתבטלה יותר ממאה שנה לפני פומבדיתא. וכל זה מפני שסורא עמדה בין מושבות הגוים, וכשהיא לעצמה לא יכלה עמוד. לא כן פומבדיתא היושבת על מלאת במקום אשר שם התישבו היהודים מסביב, שם לא ידעו רע, וכל הסערות השונות לא יכלו לנגוע בהם, כי הי׳ מצבם איתן וחיי הקהלות מסודרות, ושומרים תפקידם.
וזה הוא ענין לשון המשנה במס׳ ראש השנה ד׳ כ״ב: (פ״ב מ״ד) ומאין היו משיאין משואות״ וכו׳ עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת אש.
ובגמרא שם ד׳ כ״ג: מאי גולה אמר רב יוסף זו פומבדיתא.
ואין ספק שרב יוסף תפס בלשונו ותרגם דברי המשנה לשומעי דבריו שידעו כפי מה שהי׳ בימיו, אבל בזמן המשואות הי׳ עיר הראשה נהרדעא וכל המחוז ההוא נכלל סתם בשם ״גולה" ושם היתה פומבדיתא גם היא ומאחרי מות שמואל שנחרבה נהרדעא על ידי פפא בר נצר ירשה פומבדיתא הסמוכה גדלה ותפארתה של נהרדעא ותהי היא לראש במושב ישראל הקבוע בבבל, על כן בימיו תרגם רב יוסף דברי המשנה, עד שהוא רואה כל הגולה על פומבדיתא שהייתה אחת עם נהרדעא.
וערי המושב הקבוע הם יקראו בכל מקום סתם גולה והשם הזה נשאר מראשית הימים עד שהשתמשו בו גם בזמן האחרון בשעה שגלות ישראל כבר התפשט בכל הארצות. וכמו שהוא גם במשנה נזיר פ״ה מ׳׳ד מי שנדר בנזיר והלך וכו׳ וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירין מן "הגולה" ומצאו בית המקדש חרב וכו׳.
והנה הי׳ זח אחר חורבן הבית בשניה כאשר גם מהקיבוץ בארץ ישראל בבית שני הלכו שבי לפני צר לארצות גוים באיירופא ,ובכל זה קראו גם אז "הגולה״ סתם את יושבי בבל.
לפי שכן נשאר שמם בכלל עד סוף הימים בהיותם תופסים דבר לעצמם מראשית ימי בבל עד סופם, ובהיותם הם עיקר גליות ישראל.
וכן במס׳ סוכה .ד׳ כ': תניא אמר ר' חנניה כשירדתי ״לגולה״ מצאתי זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל ר׳ יהושע אחי אבא הודה לדבריו.
ובמס׳ ראש השנה ד׳ י"ט: העיד ר׳ סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים שאם רצו לעשותן שניהם מלאים וכו׳, וכך היו נוהגים "בגולה״.
וכן במס׳ תענית ד׳ י׳ תניא חנניה אומר "ובגולה״ עד ששים בתקופה, וזה עצמו גם בירושלמי תעניית פ״א ה״א חנניה בן אחי ר׳ יהושע אומר "בגולה״ לא נהגו כן אלא עד ששים בתקופה.
וכן הוא גם לשונו של ר׳ יוחנן בירושלמי חלה פ"ד ה"ד אמר ר׳ יוחנן "רבותינו שבגולה״ היו מפרישין תרומות ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן.
ובברכות ד׳ ס"ג אמר רב ספרא ר׳ אבהו הוה משתעי כשירד חנניה בן אחי ר׳ יהושע "לגולה״. ובירושלמי שבת פ״ה ה"ד ר׳ זעירא בשם שמואל וכו׳ ורבותינו שבגולה נהגו כן.
והדבר בא כן בכל מקום.
