יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
רעד
והרי גם אחרי שפרט ר׳ עקיבא שיעורין שנתקבלו אצלם, ונתוספו אצל יסוד המשנה, עדין לא בא כל שיעור לא למיני קטניות ולא למיני פירות ולא למיני מתיקה.
ועל כן בהיות זה באמת דבר המשתנה לסי המדינות והמקומות ולסי הזמנים, לזה בא ביסוד המשנה רק יסוד הדין "המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות״.
ואחר זה נסדרו דברי התנאים אשר באו דבריהם על יסוד המשנה, כמבואר.
ובמשנה כלאים פרק א׳ משנה ג' שם בא זה מפורש במשנה עצמה שדברי ר׳ עקיבא נתוספו על יסוד המשנה:
״הלפת והנפוץ והכרוב והתרובתור התרדים והלעונים אינם כלאים זח בזה".
״הוסיף ר' עקיבא השום והשומנית הבצל והבצלצול והתורמוס והפלסלוס אינן כלאים זה בזה״.
ועי׳ מכשירין פרק ד׳ משנה ט׳:
״הממלא בקילון עד שלשה ימים טהורין ר׳ עקיבא אומר אם נגבו מיד טהורין, ואס לא נגבו אפי׳ עד שלשים יום טמאין".
והפירוש הברור בדברי המשנה הזאת יוצא מבואר מתוך דברי התוספתא, דר׳ עקיבא אינו כי אם מפרש דברי יסוד המשנה, ולשון התוספתא פרק ב':
״הממלא בקילון, פירש ר׳ עקיבא אם נגבו מיד טהורין ואם לא נגבו אפי׳ עד שלשים יום טמאין סתמן שלשה ימים״.
והיינו דיסוד המשנה הוא ״הממלא בקילון עד שלשה ימים טמאין״, ופירש ר׳ עקיבא ששיעור המשנה ״עד שלשה ימים טמאין״ היינו בסתמא, אבל אם נגבו מיד טהורין ואם לא נגבו אפי׳ עד שלשים יום טמאין.
ונפלא גם לשון התוספתא במקום הזה שיותחל לגמרי כפיסקא שבגמרא ויאמרו רק לשון ההתחלה ״הממלא בקילון״ פירש ר׳ עקיבא.
ולשון הר"ב ״ר׳ עקיבא לא פליג את״ק דסתם קילון אינו מתנגב עד שלשה ימים ות"ק בסתם איירי והכי מוכח בהדיא בתוספתא דמודה ר' עקיבא בסתם שהוא שלשה ימים״.
ודבריו דברי הר"ש שם ״ור׳ עקיבא נמי לא פליג דרישא איירי בסתמא כדקתני בתוספתא דבסתם ר׳ עקיבא מודה״.
אבל אין זה איזה ״ת"ק״ כלשון הר"ב ולא ״ר׳ עקיבא מודה״ כמו שבא בלשון הר"ש והר״ב כי אם יסוד המשנה ור׳ עקיבא מפרש ככל דבר האמוראים על המשנה בלשון ״לא שנו אלא״ וכו׳.
ועי׳ בזה דבר נפלא מאד במס׳ כלים פרק י"א משנה ד׳:
״קלוסטרא טמאה ומצופה טהורה הפין והפורנה טמאין והקלוסטרא ר׳ יהושע אומר שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת ר׳ טרפון אומר הרי הוא לו ככל הכלים ומטלטלת בחצר״.
והנה אין לדברי ר׳ יהושע ור׳ טרפון שנחלקו לענין שבת כל שייכות לכאן,
ודבריהם נסדרו כאן רק לפי שנחלקו אצל יסוד המשנה הזאת איך הדין עם קלוסטרא זו לענין שבת.
