הלכה א
עריכהמשקין חבית שהיא מליאה פירות ונתונה בתוך המשקין א"ר יוסי בד"א בשל חרס אבל בשאר כל הכלים אינן שואבין. וכלי אבן הרכין הרי הוא ככלי חרש סדין ששלחו על גבי סילון של יוצר להטיח בו את חטיו אם מחמת המים בכי יותן אם מחמת הסדין אינו בכי יותן המרבץ את ביתו במים טמאין ונתן בו שבלין וטננו אם יש עליהן משקה טופח ה"ז בכי יותן ואם לאו אינו בכי יותן ר"ש אומר אע"פ שיש עליו משקה טופח אינו בכי יותן מודים חכמים לר"ש במרבץ את גרנו שהוא בכי יותן ובמשקין להבא פסול אם בשביל שיטח עליהן ה"ז בכי יותן ואם בשביל שילך למלאכתו אינו בכי יותן.
הלכה ב
עריכהבהמה שירדה מאליה משים העולין בפיה ובמעיה בכי יותן בידה וברגלה אינן בכי יותן ר' יהודה אומר המים העולין ברגלי האדם לעולם טמאין ר"ש בן אלעזר אומר מים העולין ברגלי בהמה טמאה לעולם טמאין. הממלא בחבית המים העולין באחריה ובחבל המכונן על צוארה ובחבל של צורכה אינן בכי יותן מי חטאת אינו חושש שמא לא נתמלא בכלי. עריבה שירד דלף לתוכה הניתזין והצפין בכי יותן נטלן לשופכן ב"ש אומרים בכי יותן וב"ה אומרים אינן בכי יותן בד"א בטהורה אבל בטמאה הכל מודין שהוא בכי יותן דברי ר"מ ר' יוסי אומר אחת טמאה ואחת טהורה ב"ש אומרים הרי הן בכי יותן וב"ה אומרים אינן בכי יותן. הנוגע בנבלה בתוך המקוה טמא וטהור בעלייתו הנוגע במשכב ומושב בית המקוה טמא וטהור בעלייתו. זב שדרס על גבי משכב ומושב בתוך המקוה טמא וטהור בעלייתו פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טמאות והפירות טהורין ואם חישב שיודחו ידיו ידיו טהורות והפירות בכי יותן.
הלכה ג
עריכההממלא בקילון פירש ר"ע אם נגבו מיד טהורין ואם לא נגבו אפי' עד ל' יום טמאין סתמן ג' ימים. עצים שבלעו משקין טמאין וירדו להן גשמים ורבו טמאין אבא יוסי בן דסאי ור' יוסי בן המשולם אומרים רבו טהורין יסיקם אפי' בידים טמאות הוציאן שירדו עליהן גשמים ורבו טהורין לא יסיקן אלא בידים טהורות. ר"ש אומר אם היו לחין והסיקן ורבו [עליהן] משקין היוצאין מהן על כוס שבלעו טהורין מק"ו ומה אם מי גשמים שהן עלולין לקבל טומאה הרי הן מטהרין ברוב. מי פירות שאינן עלולין לקבל טומאה אינו דין שיטהרו ברוב. אמרו לו לא אם אמרת בגשמים שמטהרין את הטמאין תאמר במי פירות שאין מטהרין את הטמאין.
הלכה ד
עריכההטובל בים או בנהר אע"פ שהפליג יותר ממיל ה"ז בכי יותן. עבר בנהר אחר דחאו חבירו או שירדו עליו גשמים ורבו טיהרו שניים את הראשונים. התרנגולה והמדוכה שהיו בהם מים טמאין והטבילן ראשונים טהרו מלטמא והשניים הוכשרו לקבל טומאה. העושה צפור במים הניתזין ואת שבה אינן בכי יותן דברי ר"מ ר' יהודה אומר זה וזה צפור במים הניתזין ואת שבה אינן בכי יותן דברי ר"מ ר' יהודה אומר זה וזה בכי יותן ר' יוסי אומר הניתזין אינן בכי יותן ואת שבו ה"ז בכי יותן. והעושה אמה בפירות אינן בכי יותן.
הלכה ה
עריכההמודד את הבור בין לעומקו בין לרחבו אינו בכי יותן אמר לו ר"ט מה לי כשמדדו לעומקו מה לי כשמדדו לרחבו א"ל כשמדדו לעומקו רוצה למשקה שברושם טהור א"ל אי אתה מודה שהממלא בחבית והמים העולין בה אחריה בחבל שהוא מכונן על צוארה ובחבל של צורכה שהן בכי יותן שאין המים נופלין לתוכה עד שיגעו לאחוריה אף כאן א"א למשקה שברושם עד שיהיה למטה מן הרושם חזר ר' טרפון להיות שונה כדברי ר"ע.
הלכה ו
עריכהשלשל [את] החבל לבור לידע אם יש בו מים [הרי זה] בכי יותן ידיו ורגליו אינן בכי יותן. שלשל את המטלית להעלות בה דלי או קיתון וכלכלה להושיב עליה תרנגולת אינן בכי יותן ואם ניער הרי זה בכי יותן הוציא מסמר לגשמים לכבותו אינן בכי יותן ואם בשביל לצרפו הרי זה בכי יותן המניח את האוד בגשמים לכבותו אינו בכי יותן ואם בשביל פחם הרי זה בכי יותן.