עיקר תוי"ט על ראש השנה ב

(א)

(א) (על הברטנורא) דאל"כ חד מי מהימן להכשירו. אבל לענין חלול השבת יכול גם אחד לחלל כדי להעיד עליו דשמא יצטרף עם אחר. גמרא:

(ב) (על המשנה) מכל אדם. מישראל שכל ישראל בחזקת כשרות עד שיודע לך שהוא פסול זהו דין תורה. הר"מ:

(ב)

(ג) (על המשנה) משואות. לישנא דיקוד. דכתיב וישאם דוד ואנשיו ומתרגם ואיקדינון דוד. גמרא:

(ד) (על הברטנורא) טעמא מפרש בגמרא:

(ג)

(ה) (על המשנה) מוליך כו'. בירושלמי משמע כדי שלא יטעו לומר שהוא כוכב. ור"ל מראות הנראות באויר רקיע השמים כמין כוכבים ומתהוים לשעתם. ועתוי"ט:

(ד)

(ו) (על המשנה) ומאין כו'. פרש"י מה שם ההרים. והדין עמו דאל"כ לא הו"ל למתני אלא הר המשחה בלבד:

(ז) (על המשנה) לסרטבא. עד שרואין שעושין כן בהר סרטבא. רש"י:

(ח) (על הברטנורא) גמרא. והא דתנן במשנה ד' פ"א דהשלוחים יוצאים לסוריא והם ארצות שכבשם דוד כגון ארם כו'. ומסתמא למקום שהיו משיאין משואות שם היו הולכין השלוחים. לא קשיא דדרך סוריא היו הולכים לבבל שכן אברהם אבינו ע"ה יצא לו מאור כשדים מבבל והלך לו לכנען דרך ארם נהרים:

(ה)

(ט) (על המשנה) יעזק. לישנא דקרא ויעזקהו ויסקלהו פירש"י שהיה מסויג ומעוזק בגדר סביב סביב בעגול כמו טבעת:

(י) (על המשנה) מתכנסים. פירש"י ביום השבת שחללוהו לבוא להעיד. ומדברי הר"מ נראה דאף בימות החול מכנסן כדי ששם יהיו בודקין אותם:

(יא) (על המשנה) זזין כו'. וכל החצר חשובה כר'א כדתנן ריש פ"ד דעירובין נתנוהו בדיר או בסהר. תוספ':,! (יב)הנהר. שהוא גדל פתאום וחוטף את בני העיר ואת הילדים. רש"י:

(ו)

(יג) (על הברטנורא) עיין בזה בתוי"ט מענין מהלך הכוכבים ומסילותם:

(יד) (על הברטנורא) ר"ל בראיית העין:

(טו) (על המשנה) לפני החמה כו'. דזה א"א בשום פנים וה"ה אם אמרו לצפונה וע"פ החשבון הוא לדרומה וכן באינך. וא"ת א"כ נמצא שע"פ החשבון היו סומכין ומה היו צריכין לעדים. לא קשיא דכתיב החודש הזה לכם ובאה הקבלה שהראה לו הקב"ה דמות הלבנה וא"ל כזה ראה וקדש ונמצא שהיו צריכין לשניהם שעכ"פ יהיו עדי ראיה. ושהחשבון יסכים עמהם. וצריך ג"כ שיאמרו מקודש וכל אלו התנאים דוקא בחדש חסר. אבל במלא א"א לדחותו עוד כדלקמן. ועתוי"ט:

(ז)

(טז) (על המשנה) שלא כו'. שאז יהיה ר"ח ביום ל"א ואין נזקקים לירח בליל ל"א בין שנראה בין שלא נראה שאין לך חדש הלבנה יותר על ל' יום. הר"מ:

(ח)

.אין פירוש למשנה זו

(ט)

(יז) (על המשנה) כו'. בברייתא הלך ר"ע ומצאו לר"י:

(יח) (על הברטנורא) ומאתם חסר דרשינן אפילו שוגגין כו'. הר"מ בצוף לשונו בהלכות קידוש החודש אע"פ שזה יודע שטעו כו', ומי שצוה לשמור המועדות צוה לסמוך עליהם: