עיקר תוי"ט על עירובין ה
משנה עירובין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) ואכולהו קאי ולאו דוקא בקרנות שהן קרן זוית אלא ה"ה באמצע:
(ב) (על הברטנורא) היינו ד"ט כמ"ש בפ"ב מ"ה:
(ג) (על המשנה) וגשרים. שהן מכוסין מלמעלה. ויש לו כותלים מד' רוחותיו אלא שהכיפה חלולה ויש בכותלים פילוש שהמים יעברו תחתיו או בני אדם ויש תתתיו דירה למוכס. הרי"כ:
(ד) (על ה) וקשה הא תנא ליה פ"ד מ"ח ונ"א אותה ופירש הר"מ ר"ל כי כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בו מרובע דבוק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחים אנשי המדינה אותן התוספות שיוסיפו המרובע על העגולה שבתוכו:
(ה) (על המשנה) טבלא מרובעת. בעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים. דהוו נמי תחומין מרובעין ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לארכה או פחותה מאלפים לא הוו מרובעים דתחומין מרובעים ל"ד שיהא ארכן כרחבן שהרי רתבן למדת העיר היא כו' אלא מרובעים דקתני למעוטי עגולים. רש"י:
(ו) (על הברטנורא) אין לומר כפשוטה שהרי אם לצד אחד מהעיר אלפים כשנעגל כל סביבות העיר ממקום שכלו אותן אלפים. אין ספק שלכל צדדי העיר יהיה אלפים אלא היינו לומר שכשהן עגולות הוא מפסיד הזויות וכשהן מרובעות נשכר הזויות דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסון נמצא כשיוצא כנגד הזויות ללכת באלכסון מהלך אלפים ות"ת אמה ואם היו עגולות לא היה יכול להלוך בשום צד יותר מאלפים. ב"י:
(ז) (על המשנה) קרפף. הוא צלע מצלעות מרובעות מדת בית סאתים והוא שבעים ושירים. הר"מ. עשאו שם משותף או מושאל דבפ"ב מ"ג פירש כהר"ב שם ונלמד מעניינו:
(ח) (על הברטנורא) ודקתני בין ב' החיצונים ה"ק אם יש אויר בין ב' החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי לחיצונים על קמ"א ושליש לכאן וקמ"א ושליש לכאן דהיינו ב' קרפאות לשניהן רואין כו' אבל אם רבה אויר יותר מכאן לא אמרינן רואין. רש"י:
(ט) (על המשנה) נ' אמה. בגמרא אסמכינהו אקרא דכתיב בחצר המשכן ורוחב חמשים בחמשים ומדלא אמר חמשים חמשים ילפינן מיניה תרתי. הך דהכא והא דמ"ה פ"ב:
(י) (על הברטנורא) המכוון אם אינו רחב כי אם חמשים אמה:
(יא) (על הברטנורא) ר"ל עד אלפים והכי איתא בגמרא. וז"ל הרי"כ ואם רצה לירד בשבת במדרון הגיא יכול לירד שם ואח"כ יוצא משם ומשלים תחומו כאלו לא ירד בגיא:
(יב) (על המשנה) מבליעו. כמו בהבלעת הגיא שעומדים על שני שפתי הגיא מזה ומזה שנמדד השטח הרחב ולא הקצר כו' ודכוותיה בהר כשמבליעו כו' וכיצד יעשה זוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועשן אחר כנגדו בשפתו מזה ומותח התבל מזה לזה. תוספ' ועתוי"ט:
(יג) (על הברטנורא) גמרא. והטעם משום דניחא תשמישתיה לעלות במדרונו כו'. הרי"כ. ומ"ש אבל כו' אינו מבליע וכו' היינו טעמא לפי שקשה לעלות עליו ולמדדו על גבו כפירוש הרי"כ. ושיעור האומד הוא עד נ' אמה אבל יותר מנ' מקדרין. טור:
(יד) (על המשנה) להבליע. בתבל של נ' אמה. טור. וקאי נמי אגיא וגדר דקידור שייך נמי בהו. ומיהו בגיא לא איכפת לן בין מתלקט י' מתוך ה' או פחות:
(טו) (על הברטנורא) וטעמא מפורש בגמרא מפני שהן של תורה:
(טז) (על הברטנורא) וז"ל רש"י דמשוה מדת ההר כאלו הוא נוקב במקום מעמד רגלי העליון ונמצא לבו במקום שרגליו עומדות שם עכשיו. וכשנותן החבל עכשיו כנגד מרגלותיו הוי ליה כאלו נותן אותו כנגד לבו בקרקע חלקה כדרך כל המודדין:
(יז) (על המשנה) מדאורייתא לא מיתסרי מידי ואינהו גזור הלכך אזלינן בהו לקולא. רש"י. ומיהו איכא דס"ל דעד ג' פרסאות מדאורייתא:
(יח) (על הברטנורא) דלמא הדרה ומתעבדת של רבים ואתי לערובי כולה:
(יט) (על הברטנורא) כמפורש בספר יהושע, צנן וחדשה ומגדל גד:
(כ) (על המשנה) לבנו. מבע"י. רש"י:
(כא) (על המשנה) ולביתו כו'. ובגמרא היכא אשכחת לה כגון דקאי ביתו באלכסונו שראובן עומד במזרח ביתו וערובו מושך למערב יותר מביתו ואעפ"כ פעמים שהאלכסון רב והוי ביתו רחוק ממנו יותר מעירובו:
(כב) (על הברטנורא) כלומר מערב הערוב:
(כג) (על הברטנורא) כלומר על הר'א. אלו משלים. דלאו כהרי"כ שכתב דאף על גב דאמרינן כארבע אמות דמיא, לא שנחשוב אותן כלל. אלא מדכתב ומשלימין רוצה לומר שנחשוב אותן הארבע אמות: