עיקר תוי"ט על עירובין ב
משנה עירובין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) י"ט. גובהן י' שאין נקראת מחיצה בפחות מי' ורחבן ששה טפחים דזהו אמה שאע"פ שבמחיצת חצר סגי בפס ארבעה לא דמי דהתם בחצר איכא שלשה מחיצות שלימות אבל בפסי ביראות שרובו פרוץ מכל צד מצריכין פס של ששה טפחים. רי"כ:
(ב) (על המשנה) קשורות. ואע"פ שאין הפרות מושכות בעול בשבת אפ"ה משערין בהו לפי שגם בימות החול נכנסות שם לשתות ופעמים שכשהצמד האחד נכנס לשתות מוצא השני ששתה משם ורוצה לצאת ואם יהיו בין הדיומדין פחות מזה השיעור יבואו הפרות ויפולו הדיומדין לארץ. הרי'כ:
(ג) (על הברטנורא) הכי ת"ר. ופירש"י ולא פרה נכנסת ופרה יוצאת דא"כ לא הוה קשורות:
(ד) (על הברטנורא) ר"ל דאלו י' אמות לר'מ וכן הי"ג ושליש לר"י לא בעינן מצומצמות. וכ"ה ברש"י ור"מ:
.אין פירוש למשנה זו
(ה) (על המשנה) סחר. בפ"ג דשביעית מ"ד גרס סהר ואפ"ה מפרש כמו סחר אבל התם א"א לפרש בית האסורים:
(ו) (על הברטנורא) ונקראת מוקצה לפי שאין רוב תשמיש שם:
(ז) (על הברטנורא) פירוש לדירת אדם לכניסה ויציאה תמיד. רש"י:
(ח) (על המשנה) בור. הוא הגבא שיתכנסו שם המים. הר"מ:
(ט) (על הברטנורא) והקשו בתוספ' דא"כ אמאי בעינן שיהיו ראויין לאדם. וי"ל שאם דלה לצורך בהמה ונשתיירו שם שרי לאדם. א"נ דתחלת התיקון לא התירו אלא לצורך בהמה אבל בשכבר נתקן לצורך בהמה שרי אף לצורך אדם:
(י) (על הברטנורא) היינו כשהבור קצרה אבל אם היא רתבה כ"כ שלא יוכל להרחיב רגליו בצדי הבור וירד מותר לכתחילה לכל אחד מהני פירושים או לדלות או לתקן. תוספ':
(יא) (על המשנה) תגורה. מחיצה וכן הוא בתוספ' שמפני שמצריכין מחיצה מד' רוחותיה קורא לה תגורה. הרי"כ:
(יב) (על הברטנורא) ואע"ג דר"י נמי תנא חדא לחומרא במ"ג וקתני אחריתא במ"ד ולא קתני ועוד, התם אפסקוהו רבנן במלתא אחריתא דאיהו לא איירי אלא בפסי ביראות כו'. גמרא:
(יג) (על המשנה) שומירה. כעין סוכה של שומרי הצאן או השדות או הכרמים בקביעות יומם ולילה כל השנה או בית דירה לבה"ב אף ע"פ שאינה תדירה אלא לפרקים או שתהא סמוכה לעיר בתוך אלפים אמה דיכול בעל הבית ללכת ולטייל בה. הרי"כ:
(יד) (על המשנה) אלא בור. ר"ל אחד מהם או בור או שיח או מערה. הר"מ:
(טו) (על הברטנורא) ענותנותו תרבנו ומתורתו ילמדנו ובמצותיו יצונו ויעוררנו להבין ולהשכיל ולירד לסוף דעת הר"מ. ועתוי"ט:
(טז) (על המשנה) כבית כור. ואע"ג דלא הוקף לדירה דלא דמי לבקעה דבקעה לא מסיימי מחיצותיה אלא בדרך מדרון נכנס לה ויוצא ממנה אבל בגינה וקרפף יש להם מחיצות מעליותא אך לא נעשו על דעת שידורו בהם. הרי"כ:
(יז) (על המשנה) אסור. כתב הר"מ ר"ל רשותו בחצר. ומוטב על ביטל רשותו סתם:
(יח) (על הברטנורא) רישא דמתניתין נקט אע"ג שהוא דלא כהלכתא ולענין פסק הלכה דמשנה זו כתב הר"מ שכולן דחויות: