עין איה על שבת יד ו

<< · עין איה על שבת · יד · ו · >>

(שבת קח.): "אמר ליה מאי שמך קרנא אמר ליה יהא רעוא דתיפוק ליה קרנא בעיניה".

ו. השם קרן משתמשים בו גם על האורה שהיא מאירה והיא אצילית ורוחנית - לגבי ההערכה - נגד הדברים החומריים הגסים, וגם השימוש של הבעה בשם של קרנא, קרן, הוא מתאים להקרן החומרית המגושמת. רב רצה להסיר מעליו את התלונה שבואו לבבל וירידתו מא"י היא תהיה גורמת איזו השפלה להקשר הנצחי של האומה עם הארץ וקדושתה, והקפיד איך לא הורגש שכל מגמתו של רב, להאיר עיני הגולה ולקשרם אל קדושת התורה, כדי שכל ההרגשות הנפשיות של הכלל יתעלו ויזדככו ויטהרו מהסיגים העכורים שלהם שבאו להם על יד[י] עזיבת התורה, ואז יהיה הכלל מוכן אל הגאולה ואל השיבה לארץ אבות, לבנות אותה ולהבנות בה בצורה של הוד והדרת קודש. ותפס את המשל של השם קרנא, שצריך להיות משמש למאור הרוחני, כמו "קרנים מידו לו", קרני שמש מזהירים, ואז תעשה העין את פעולתה בבהירות ובעונג, אבל אם המושג קרן יהפך לקרן גשמית בהכנסה בעין הלא תעוור אותה ותחשיך את אורה. כמו כן, מוכרח הוא לצאת אל הגולה, שנפלה בשקיעה של בורות ועזיבת התורה, למודה וקיומה, כדי שההרגשות הלאומיות הקדושות, שהן מקושרות אל חומר, הנושא של הארץ, אל הגזע והדם, כל אלה יתעלו משפל חומריותן הגסה ויכנסו במעלות האצילות והרוחניות המאירה. ואז יאירו עיני ישראל ויהיו מוכנים לגאולה ולתשועת עולמים לצאת מארץ מחשכים אל נוה האורה, ארץ הקודש.