עין איה על שבת ב ריח

(שבת דף עמוד): "מכדי ר"י הנשיא היינו רבי, ורכי כעון נדרים קאמר".

בתר דשמעיה מר"א בר"ש. המושג הראשון ביסוד החינוך הישראלי ראוי להיות הדבר המיוחד לישראל שהוא אורה של תורה. אמנם ההשפעה של התורה תהי' רק אז יפה מבוססת בלב הדור הצעיר מקבל פעולת החינוך, כשיהי' הרגש הכללי הטבעי של יראת ד' ודעת כבוד שמו ית' עוזרו, שזה נקנה ממושג הנדרים והשפעת שמירתם. והריסת היסוד הכללי הזה נמשך מזלזולם, וראוי לכח הנשיאות שיהיה בעקרו בנוי ע"פ הקדושה המיוחדת הפרטית לישראל שבכחה של תורה. אמנם צריכה להיות מושפעת מהרגשות הטבעיים הכלליים העוזרים אל הקדושה הישראלית, והדיעה שמסתעפת מזה נכונה היא להתקבל ולהצטרף עם ההכרה העצמית הראויה לרבי יהודה הנשיא. ע"כ אם מצד עצמו, רבי בעון כיטול תורה קאמר, כראוי להכרה שמצד נשיאותו על ישראל הנובעת מעז קדושתה הפרטית של יחש הדרכת התורה לישראל. אבל בתר דשמעה מראב"ש, הנה בא עד חקר הכח העוזר להעמדת החינוך התורי וימצאהו בהתעלות הרגש הכללי שבקדושה בעון נדרים.