עין איה על שבת ב רי

<< · עין איה על שבת · ב · רי · >>

(שבת לב.): "ואפילו תשע מאות תשעים ותשעה מלמדים עליו חוכה ואחד מלמד עליו זכות ניצול, שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת וגו'".

כל מה שיוכל להביא תועלת בהוייתו לעולם לא יוכל להאבד מן המציאות, אע"פ שנמצאים עם זה ג"כ דרכי היזק שמפסיד במציאותו. מ"מ זהו ההפרש שבין מדה טובה למדת פורעניות, שהדברים הטובים המה תכלית המציאות ע"כ ישארו הם לעד ולעולמי עולמים, והדברים הרעים יעוכלו יפסדו ויכלו כעשן. ע"כ למרות כל הצדדים של ההפסד שיוכל למצא על האדם, אם יש צד אחד שעל ידו הוא מביא תיקון לעולם, זה הצד מוכרח הוא לנצח, כי התיקון ישאר עדי עד והקלקולים יתוקנו בהמשך הזמן.

<< · עין איה על שבת · ב · רי · >>