עולת ראי"ה הוא סידור תפילה (בנוסח אשכנז) עם פירושים של הראי"ה קוק. הפירוש נדפס בשני כרכים שבהם נוספו גם הלכות התפילה על פי המשנה ברורה כפי שסוכמו בקצרה בידי הרב צבי יהודה. הספר נערך על ידי בנו של הראי"ה קוק (הרב צבי יהודה קוק), ונוספו בו קטעים רבים המלוקטים מכתבי הראי"ה, (כגון עין אי"ה על מסכת ברכות) אשר עוסקים בתפילה.

בספר קיימות תוספות של פיוטים לשבת והוא כולל את התפילות לחגי ישראל.

שמו של הספר, "עולת ראיה", לקוח מקורבן העולה שיש להביא כשמגיעים אל בית המקדש, כמו שכתוב בספר דברים כשמסופר על מצוות שלוש הרגלים: "וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה' רֵיקָם." לא לבוא אל בית המקדש "בידיים ריקות", אלא להקריב קורבן, שנקרא, לכן, "עולת ראיה". לאחר שנחרב בית המקדש ולא יכלו יותר להקריב קורבנות, פסקו החכמים שאת עבודת הקורבנות, שסימלה את הקירבה אל ה', תחליף העבודה שבלב - התפילה. יחד עם זאת, ראי"ה הוא גם ראשי התבות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכתביו הם המפרשים את התפילה בסידור זה.

ניתן לחלק את הפרושים לשני סוגים: פרושים מיובאים ופרושים על הכתב. הרב צבי יהודה (הרצי"ה), בנו של הראי"ה, הוא זה שערך את הסידור. יש מן הפרושים אשר נכתבו במפורש על הסידור עצמו, ויש מן הפרושים אשר נכתבו אצל הראי"ה במקומות שונים, בעיקר ב"עין אי"ה", ועל פי ההקשר עיבדם הרצי"ה והכניסם לסידור. הפרוש איננו פרוש למילות התפילה, אלא פירוש רעיוני של קטע התפילה או הברכה אשר נמצאת בתפילה. לעולת ראי"ה ישנה הקדמה של מספר פרקים, אשר באים להראות את ערכה וחיוניותה של התפילה לכל אדם כפרט ולציבור כולו. הקדמה זו נערכה על ידי הרצי"ה על פי פסקאות שונות שכתב הראי"ה, רובן נמצאות בעין אי"ה למסכת שבת.

(מתוך הערך עולת ראי"ה בויקיפדיה)

במהדורתנו הובאו רק הקטעים שכתב הראי"ה עצמו על הסדר, בגלל חשש הפרת זכויות יוצרים של הרצי"ה על עריכותיו. החלק שכתב הראי"ה הוא מתחילת הסידור ועד יהי כבוד של יום חול, וכן על פסוקי דזמרה של שבת.