עולם אחד/נ
פרק נ עריכה
תשובה על הקושיא שהקשיתי אנכי, והוא איך שייך לומר מתחלה הפסוק המאוחר ולומר אח"כ על הפסוק המוקדם "וסמיך ליה".
הנה במה שהודעתיך בפרק העבר תמצא יישוב לקושיא זו גם כן. אך צריך אתה לדעת עוד הקדמה אחת המבוארת אצלי באורך בספרי 'מדרש לפירושים' חלק שני דרוש הראשון ודרוש הרביעי, עיין שם היטב טעם שנקראים אותיות אמת 'חותמו של הקב"ה' על דרך הכתוב (איוב לח, יד) "תתהפך כחומר חותם". ובאמת למעלה בהתפשטות האותיות באה אות ת' בראשונה, אך בבואם למטה והפכו האותיות, ונעשים אמ"ת, כדבר הנחתם מן החותם, וכדאיתא מפורש בספר זוהר הרקיע. ועיין שם היטב ותראה נפלאות מתורתנו בעז"ה על פי הקדמה זו. שים עיניך על הדברים ההם ותברכני נפשך.
ואחר שתעיין שם היטב תבין ממילא כי צדקו דברי חז"ל במה שאמרו מתחלה "נותן לחם לכל בשר", וגלו לנו בזה שורש האמת למעלה בעולם העליון שאות ת' בראשונה, וכמ"ש בהקדמת הזוהר (ח"א ב, ב) "שריאת את ת' למיעל ברישא וכו'". וכבר הוכחתי במישור שם במדרש לפירושים שהגמרא שלנו גם כן מסכמת לזה ושלפיכך אמרו (שבת קד, א) "ת' אמת" עיין שם, שעל כרחינו כוונתם לומר שאות ת' הוא אות הראשון מן אמת מדסמכו זה אל אמרם "ש' שקר" שהוא אות הראשון. ואין להאריך כאן כי כבר הארכתי שם.
ולכן שפיר אמרו "וסמיך ליה לגוזר ים סוף לגזרים", שהוא בסוד אות מ' הסמוך אחר אות ת'. וכדבר האמור.
ובמדרש רבה אחז ריב"ל בלשונו בחינת אמת כסדר כפי מה שהוא לפנינו. ובכן כל דברי חכמים קיימים. הם אמת ודבריהם דברי אלהים חיים.