עולם אחד/מז
פרק מז
עריכהראה נא אחי בסוד הפסוק הזה (ישעיה מד, ו) "אני ראשון ואני אחרון וגו'" ובתיקון ס"ט (דף ק"ח ע"ב) עיין שם היטב שמפרש סודו בסוד ציור אות א ובסוד ג' יודין דשם ס"ג, עיין שם. וכתב בכסא מלך שם וזה לשונו: "ואלו ג' יודין רמוזים באות י' - קוץ עליון ותחתון ואמצעי. קוץ עליון - "אני ראשון". קוץ תחתון - "ואני אחרון". קוץ אמצעי - "ומבלעדי אין אלהים"". עכ"ל עיין שם.
וכן בתיקון ע' (דף קי"ט ע"א) בסוד ג' יודין דס"ג עיין שם. ובתיקון י"ט (דף מ"א ע"ב) מפרשו גם כן בסוד ציור אות א, עיין שם.
ומעתה בין תבין את אשר לפניך, כי כל האותיות נכללים ומיוחדים בראש-תוך-סוף שבהם, שהם אותיות אמת, והם חותמו של הקב"ה כי הם מורים על הייחוד בסוד אות א' ובסוד אות י' - שלשה קוצים שבו, כאמור. והנה כל השלשה קוצים נכללים ומיוחדים בקוץ העליון שהוא הכולל הכל ומייחד בעצמותו גם באמצעי והתחתוני.
ומזה תבין לשון רעיא מהימנא בפרשת וארא (ח"ב כה, א) וזה לשונו: "בגין כך פקודא קדמאה למנדע ליה לקב"ה בכלל ופרט ברישא ובסופא. ורזא דא אני ראשון ואני אחרון. אני ראשון - בכלל, ואני אחרון - בפרט, והלא בכללא חדא וברזא חדא". עכ"ל.
והיינו כאמור, כי "אני ראשון" שסודו קוץ העליוני היא בחינת כלל, "ואני אחרון" היא בחינת פרט - סוד התפשטות קצת. ואנחנו חייבים לייחד הפרט בתוך הכלל בסוד חזרת הדברים למקורם. וז"ש "וכלא בכללא חדא". ואמר עוד "וברזא חדא" - כבר נודע סוד אור בחושבן רז. וז"ש "וברזא חדא" - סוד או"ר אחד הכולל ומייחד הכל. והבן זה היטב.