פרק לד עריכה

חכמינו ז"ל הגידו (משנה, אבות ה, א) "בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' והלא במאמר אחד וכו' אלא וכו'".

הרבה פירושים וסודות עמוקים רמוזים במשנה זו וידועים למשכילים. ואני לא באתי רק להודיעך הדברים בדרך כלל כפי המכוון אצלי פה. והוא, אחר שנודע שמספר עשרה מתייחד במספר אחד, רק שאחד הוא הכולל את העשרה. ומספר עשרה מורה על התפשטות הדברים - ולזה אמר "והלא במאמר אחד יכול לבראות" - ר"ל במאמר האחד המיוחד הכולל כל העשרה, ואז היתה הבריאה יותר משובחת בבחינה הכוללת.

ובאה התשובה שתכלית כוונת הבריאה הנה היא כדי שיהיה שכר ועונש, ואילו היה כן בבחינה הכוללת לא היה שכר ועונש. וז"ש "ליתן שכר טוב וכו'", והיינו כי הצדיקים מקבלים שכר טוב במה שמייחדים בכל מעשיהם את העשרה מאמרות לסוד מאמר אחד. והרשעים מקבלים עונש במה שפוגמים וגורמים הסתלקות האחד, ועושים פירוד בין הדבקים, רחמנא ליצלן.

הנה הצגתי לפניך פירוש המשנה בדרך כלל. ואם בעל נפש אתה תוכל להבין עומק מחשבתי בזה שכוונתי באמת לרוב הפירושים שנאמרו בזה בספרי המקובלים, ובפרט למה שכתב האר"י זלה"ה בזה בעץ חיים שער המלכים פרק ששי (עץ חיים שער יא, פרק ו) אחר שידעת בסוד הגדלת שלישים בסוד מאחז"ל (בבא קמא ט, ב) "הידור מצוה עד שליש במצוה" כנודע בעץ חיים שער הכללים פרק רביעי וחמישי, עיין שם. וזה שגורמים הצדיקים שמייחדים את העשרה מאמרות בסוד אור המוחין שהוא סוד 'מאמר אחד'. והבן זה כי סוד עמוק הוא.

ואין זה רצוני להאריך בקונטרס הזה בסודות עמוקים, אך לדוגמא בעלמא הראתיך לדעת במקומות אחרים אם שאיני מפרש עומק הענין כי תדרשנו ימצא לך. ודי בזה.