פרק לג

עריכה

חזיתי ואספרה מה שכתב הרמב"ם ז"ל בספר המורה, בפרק ס"ב מן החלק הראשון, וזה לשונו (מורה נבוכים (אבן תיבון) חלק א, פרק סב):

"ואני סובר שזה שאמרו "שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהם פעם אחת בשבוע" - אין זה איך יהיה הדבור בו לבד, אלא ללמד גם הענין אשר בעבורו ייוחד זה השם ויהיה בו סוד אלהי. עוד גם היה אצלם שם בן שתים עשרה אותיות, והוא בקדושה למטה מזה השם בן ארבע אותיות. והקרוב אצלי וכו' והיה אצלם גם כן בן שתים וארבעים אותיות וכו'", עיין שם באורך.

וכתב הרב ר' משה הנרבוני:

הפלא מחכמת רמב"ם איך הבין הדבר מעצמו כמו שהוא, כי נראה מדבריו שלא הביט אל ספר הבהיר עם מה שנאמר שם משם בן י"ב,[1] ר' נחוניא בן הקנה אומר שם יברכך ה' יאר ה' ישא ה' ונקודו כן יפע' יפעל יפעול[2] - הנה נראה מזה ששם בן י"ב אותיות הוא שלשה שמות כמו שאמר הרב וכו', וכי שם בן ד' בנקודו המיוחד הידוע אצלם יכלול כל מה שיתבאר בשם בן י"ב אותיות וכו' כי כל אשר יהיה הענין יותר קצר יהיה ענינו יותר אלהי. כי שם המפורש הוא אצלנו כלוח קצר, יורה על אמתתו יתעלה, עכ"ד.

והנה מה שיש להאריך בעניינים אלו אין כאן מקומו. אמנם שורש דברי הרב הנרבוני בזה הם אמיתיים מכל צד והוא מה שהודעתיך בקונטרס הזה שכל השמות מסתעפים מן השם בן ארבע - ממנו יצאו ואליו ישובו - בסוד יחודו ואחדותו ית"ש. וצדקו דבריו במה שאמר כי כל אשר יהיה הענין יותר קצר יהיה עניינו יותר אלהי - והיינו ממש בסוד חזרת הדברים למקורם בסוד היחוד, שכל השמות הם עולים ומתייחדים בסוד שם בן ארבע, ועולים ומתייחדים בסוד נקודה קטנה דקה מן הדקה ברחניותה אשר אין ערך לנקודה זו כלל, כמו שרמזתי לך בפרקים שעברו לפנינו.

ואם בעל נפש אתה תבין את הכל מדעתך, כי אי אפשר לפרש הכל כמו שהודעתיך כמה פעמים, והתבונן בכל זה היטב כי לוית חן הם לראשך.



  1. ^ מצאתי אצלנו בויקיטקסט בספר הבהיר אות קי"א(?) - ויקיעורך
  2. ^ בספר הבהיר בוויקיטקסט כתוב יפעל יפועל יפעול - ויקיעורך