עבודת הקרבנות/איך מבלשין העזרה
טז עריכה
אחר שהפיסו וזכה מי שזכה בתרומת הדשן נטל הממונה את המפתח[1] ופתח את השער הקטן[2] שבין בית המוקד לעזרה ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו[3] אחיו הכהנים אחריו ושתי אבוקות[4] של אור בידם ונחלקו[5] לשתי כתות כת אחת הולכת באכסדרה[6] דרך מזרח וכת אחת[7] הולכת באכסדרה דרך מערב והיו בודקין והולכין את כל העזרה [אם עומדים כל כלי המקדש איש על מקומו] עד שמגיעו שתי הכיתות למקום בית עושי החביתין[8] הגיעו אלו[9] ואלו אמרו שלום[10] הכל שלום הכל שלום והעמידו עושי חביתין[11] לעשות חביתין. (רמב״ם פ"ח מהל׳ ביה״ב הל' י"א י״ב. תמיד פ״א מ״ג):
ביאור עריכה
- ^ המפתח. מתחת הטבלא של שיש עיין בהביאור לעיל בסדר שמירת המקדש סימן ב׳ אות י״א:
- ^ השער הקטן. השער הוא דלת קטן שבתוך דלת הגדול אשר בהשער שבו נכנסין מבית המוקד לעזרה ואין פותחין עדיין הדלת הגדולה עד שפותחין שער הגדול שבמזרח העזרה קודם שחיטת התמיד (מפרש ופירוש הראב״ד בתמיד כמבואר לקמיה):
- ^ ונכנסו. היינו כל הכהנים שבבית המוקד שטבלו ולבשו בגדי כהונה [שגם בעת הפייס היו מלובשין בגדי כהונה דחיישינן דלמא מחמת חביבותא דעבודה ימהר ועושה העבודה טרם שיפשט ממנו בגדי החול וללבוש בגדי כהונה הראוים לתרומת הדשן לכן הלבישו בגדי כהונה קודם הפייס אבל הבגדים היו פחותין מהבגדים שהיו עושין בהם שאר עניני עבודה]:
- ^ ושתי אבוקות. ובשבת היו דולקות מערב שנת נרות סביב העזרה (ועיי׳ בכ״מ מהל׳ ביה״ב ברמב״ם פ׳׳ח הלי״ב):
- ^ ונחלקו. מאותן הכהנים שתי כתות כל אחד אבוקה אחת בידו (מלבד הנרות הדולקים מכאן ומכאן) כדי לבדוק יפה אם הכלים עומדים במקומן:
- ^ באכסדרא. בכותלי העזרה מבפנים היה כעין אכסדרא סביב והוא כעין תקרה בולטת מאמצע הכותל והתקרה נסמכת על גבי ד' העמודים של אבן שהיה בעזרה סביב חומת העזרה מבפנים ועל העמודים נתונים כמין תקראות והעמודים עומדים להלאה מהכתלים כעין (גאנקעס) שיש להבתים (ת״י) אבל באמצע העזרה מקום המזבח והכבש מקום השחיטה לא היה מקורה (הראב״ד) ומשום הכי היו העמודים של אבן דשל עץ אסור במקדש משום לא תטע לך אשרה (גמרא):
- ^ וכת אחת. משתי הכתות מקיפין סביב תחת האכסדרא ובודקין לאור האבוקות אם כל הכלים עומדין במקומן שהיו מצניעין הכלים תחת האכסדראות (מפרש) ומתחילין מבית המוקד שהיא בקצה המערב שבצד צפון והולכת כת אחת קצת צד צפון וכל המערב אחורי בית הכפורת וכל הדרום וקצת צד מזרח עד שפגעו כת בכת בלישכת בית עושי החביתין:
- ^ בית עושי החביתין. הוא לישכה שהיתה מדרום לשער נקנור שבמזרח העזרה ששם עושי חביתין שבשער נקנור היו שתי לשכות אחת בימינו ואחת בשמאלו בצפון השער היה לשכת פנחס המלב[?/ו/י]ש שהיא ממונה להלביש הכהנים בגדי כהונה ולהפשיטן [ואע״ג שהיו לובשים הבגדים בעצמן קודם אור היום אפשר שאלו הבגדים שהכינו בהם לתרומת הדשן היו פחותים ואח״כ היו מלבישין בגדים הראוים לעבודה שהיו חשובים הרבה מהבגדים שלבשו לתרומת הדשן כמבואר בסדר לבישת הבגדים] ובצד הדרום היתה לשכה ששם היו עושי׳ החביתין לישתן ואפייתן דלשכת עושי החביתין היה בעזרה כדאמרינן במנחות (צ״ו) דלישתן ועריכתן צריך לעשות מבפנים וכשהגיע הכת שהקיפו דרך המערב ששהו יותר בהקפתם משום שהקיפו ד׳ צדדים צפון מערב דרום מזרח (ת״י):
- ^ כשהגיעו לשם ב' הכתות:
- ^ אמרו שלום. כל כת שאלה לחברתה שלום הכי לא חסר כלום מכלי המקדש והשיב הכת האחרת הכל שלום ועומדים על מכונם:
- ^ והעמידו עושי חביתין. כשהגיעו אלו באלו הקיצו עושי החביתין לעשות חביתין (הראב"ד) והרמב״ם פירש מאותן הכהנים המבלשין העזרה העמידו לעשות חביתין. היינו להחם חמין לרבוכה ולתקנם [במנחות (צ"ו ע"א) משמע דבכל המנחות צריך מעשה בכלי שרת ובפנים דהוא לישה וערכה אבל להחם חמין אפשר דאפילו בכלי חול מותר להחם אך מהסתם היתה זאת ג״כ בכלי שרת דכל מדת הלח נתקדשו כדמשמע מנחות (ז׳ צ״ב) ] כסדר הזה עושים בכל יום חוץ מלילי שבתות שאין בידם אבוקות אלא היו בודקין לפני אור הנרות שהיו דולקים שם מערב שבת. רמב״ם פ״ח הל׳ י׳ מהל׳ בית הבחירה (ות״י פ״א מ״ב אות מ״א):