ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסח א
פתוחין: "לְמוֹרַשׁ קִפֹּד" (ישעיהו יד כג), "אֶל מוֹשַׁב הַקִּיר" (ש"א כ כה), "מוּסַר יְיָ" (דברים יא ב), "מוּסַר הֲבָלִים" (ירמיהו י ח), "מוּסַר אַכְזָרִי" (ירמיהו ל יד), "מוּסַר הַשְׂכֵּל" (משלי א ג). ובא בלי סמיכות פתח: "וְהָיִיתָ מֻצַק" (איוב יא טו) במקצת ספרים, ובמסורה אין פתח כי אם "מֻצַק נְחֹשֶׁת" (מ"א ז טז). ובכנוי: "וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל מוֹשָׁבוֹ" (ש"א כ כה), "וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא" (בראשית י ל). ובקבוץ: מוֹלָדִים, מוֹשָׁבִים העי"ן בקמץ. ובסמוך העי"ן בשוא: "וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (יחזקאל לד יג), "הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר" (איוב כד יג). ויש אומרים כי "מוֹשְׁבֵי", "מֹרְדֵי" משקל אחר: מוֹשֵׁב, מוֹרֵד בצרי; כי מזה המשקל יהיה גם הסמוך בקמץ, כמו "מוֹרָשֵׁי לְבָבִי" (איוב יז יא), "מוֹצָאֵי בֹקֶר" (תהלים סה ט), "כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה" (יחזקאל יב ד), כי מזה המשקל הם שהלמ"ד שלהם אל"ף: מוֹרָא, מוֹצָא, "וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ" (ישעיהו ח יב), "וְהוּא מוֹרַאֲכֶם" (ישעיהו ח יג), אבל בסמיכות הוא גם כן בקמץ מפני האל"ף הנחה: "וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם" (מ"ב ב כא).
ובה"א הנקבה: מוֹעָלָה בחולם או בשורק – מוֹרָשָׁה ובסמוך "מוֹרֶשֶׁת גַּת" (מיכה א יד) בחולם; ובשורק: "עָרֵי הַמּוּעָדָה" (יהושע כ ט), "מַטֵּה מוּסָדָה" (ישעיהו ל לב), "מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת" (יחזקאל מא ח).
וכן במשפט הזה מוֹעֵל בצרי – מוֹעֵד, מוֹקֵד, מוֹפֵת. אלה לא ישתנו בסמוך. ובקבוץ ובסמוך ובכנוי העי"ן בשוא: מוֹפְתִים, מוֹעֲדִים, "מוֹקְדֵי עוֹלָם" (ישעיהו לג יד), "מוֹעֲדֵי יְיָ" (ויקרא כג ב), "וְאֶת מוֹפְתַי" (שמות ז ג), "אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (ויקרא כג ב). וכן בכנוי היחיד: "עַל מוֹקְדָה" (ויקרא ו ב), "אֶת קָרְבַּן יְיָ בְּמֹעֲדוֹ" (במדבר ט ז). ובכנוי הנמצא העי"ן בפתח או בסגול כמו שכתבנו בכנוי פּוֹעֵל (לעיל כט ע"ב) – מוֹעֲדֶךָ, וכן היחיד בכנוי הנמצאים: מוֹעַדְכֶם בפתח העי"ן, או בסגול: "אֲנִי מוֹפֶתְכֶם" (יחזקאל יב יא). והקבוץ בכנוי העי"ן בשוא. אבל "וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו" (ישעיהו יד לא) שהוא קמוץ, אמרו שהוא משקל אחר: מוֹעָד בקמץ בפלס מוֹלָד, כי אם היה ממוֹעֵד בצרי היה (מועדו) [מוֹעֲדָיו] העי"ן בשוא. והנה מצאנו "פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי" (תהלים קטז טז) בצרי, ואם הנפרד מוֹסֵר בצרי היה לו לומר מוֹסְרָי בשוא, אך נאמר כי הנפרד מוֹסָר בקמץ, ועם הרבים: מוֹסָרִים, מוֹסָרַי, ובא קמץ-קטן תחת קמץ-גדול.
ובה"א הנקבה: מוֹעֵלָה בצרי – מוֹעֵצָה, מוֹסֵרָה, וכן הקבוץ בצרי: "וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת" (ירמיהו ז כד), "מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת" (ירמיהו כז ב). והסמוך בשוא: מוֹעֲצוֹת,