ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלה א
וכן שׁעשׁע – "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן" (ישעיהו יא ח), שרשו שׁעה, והוא כפול הפ"א והעי"ן. אֲשַׁעְשַׁע, יְשַׁעְשַׁע, "תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי" (תהלים צד יט) – בפתח העי"ן להרחיב.
וכן תעתע כפול הפ"א והעי"ן, כי שרשו תעה. "וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (בראשית כז יב). וההִתְפַּעֵל ממנו: "וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו" (דה"ב לו טז) – משפטו מִתְתַּעְתְּעִים.
וכן "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים מה ג), ופ"א-הפעל נקרא בקמץ-חטף, והוא פֻּעַל שלא נזכר שם פועלו.
ויש שהעי"ן שלו נחה וכפולה: טאטא מן "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד" (ישעיהו יד כג), טֵאטָא, טֵאטֵאתָ, טֵאטֵאתִי, טֵאטְאוּ, טֵאטֵאתֶם, טֵאטֵאנוּ, טֵאטְאָה או טֵאטֵאת, טֵאטֵאתֶן. הפועל: מְטַאטֵא, מְטַאטְאִים, מְטַאטְאָה או מְטַאטֵאת, מְטַאטְאוֹת. הפעול: מְטוּאטָא, מְטוּאטָאִים וכולי. העתידים: טַאטֵא וכולי. אֲטַאטֵא, יְטַאטֵא. והשם ממנו בהראות עי"ן-הפעל: "בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד".
וכן שהעי"ן שלו היא נראית כפולה: הִתְמַהְמָהּ – "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" (בראשית מג י), "וַֽיִּתְמַהְמָהּ" (בראשית יט טז), "אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ" (חבקוק ב ג). תאמר כל הבנין הִתפַּעֵל ממנו. ובא "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀" קמץ המ"ם האחרונה מפני השלשלת, כי יש לה משפט הפסק. וכן "וַיִּשְׁחָ֓ט׀ וַיִּקַּח" (ויקרא ח כג) קמוץ מפני השלשלת.
ויש שאחר שלש אותיות השרש יכפל העי"ן והלמ"ד:
"הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר" (משלי כא ח), והוא שם-תאר.
חמרמר מן "פָּנַי חֳמַרְמְרֻה מִנִּי בֶכִי" (איוב טז טז), "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א כ). והוא נבנה מגזרת פֻּעַל שלא נזכר שם פועלו, ותאמר כל הבנין ממנו –