ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכו ב


כבעלי האל"ף ונקרא בבעלי הה"א. וכן המקור – "לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ" (שופטים ח, א), כמו "מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם" (ויקרא ח, לג), "שְׂנֹאת רָע" (משלי ח, יג). הצווי – קְרָא. קִרְאוּ. קִרְאִי. קִרְאֶינֶה. "קְרֶאןָ לִי מָרָא" (רות א, כ) – נגרעה ה"א הנקבה מהמכתב, והאל"ף נחה והרי"ש בצרי. וכן "וּמְצֶאןָ מְנוּחָה" (רות א, ט). אבל "קִרְאֶן לוֹ" (שמות ב, כ) נראית האל"ף והיא בסגול, והיא בסימן נקבה אחת לבד. וכן "קְרֶאןָ לִי מָרָא" בסימן אחד לבד, אלא שנשארה הה"א במבטא. ודברו בשרש הזה ענין שעיקרו שלמ"דו ה"א ונכתב במקומות באל"ף, והוא ענין מִקְרֶה, כי ה"א הלמ"ד שלו ברוב, ונכתב באל"ף במקומות. כמו "וּקְרָאָהוּ אָסוֹן" (בראשית מב, לח); "אֵת אֲשֶׁר יִקְרָה לְעַמְּךָ" (דניאל י, יד) – נכתב בה"א ונקרא כבעלי האל"ף; "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר" (דברים כב, ו); "נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ" (ש"ב א, ו), ו"נִקְרֹא" מקור שלם כמו שכתבנו הדומים לו בשלמים; "שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ" (ישעיהו נא, יט) – בנוע האל"ף; "וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה" (ויקרא י, יט) – האל"ף נחה להקל. והשם עם אל"ף נחה לעולם – "לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז), "הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" (שמות ד, יד).

רפא – "רְפָאֵנִי יְיָ" (ירמיהו יז, יד). ונכתב בה"א ונקרא כבעלי האל"ף – "רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה" (תהלים ס, ד), וכן "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם" (ירמיהו ג, כב); ובבעלי הה"א – "יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה" (איוב ה, יח). והנִפְעַל – "נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת" (ויקרא יד, ג). ובבעלי הה"א – "וְלֹא נִרְפָּתָה" (ירמיהו נא, ט), "וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם" (מ"ב ב, כב), "אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵה" (ירמיהו יט, יא). והשם – "לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה" (ירמיהו ח, טו). ומן הדגוש נקרא כן כדרך בעלי הה"א בחירק – "רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל" (ירמיהו נא, ט), "רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה" (מ"ב ב, כא). וכן נכתב ונקרא בבעלי הה"א – "וַיְרַפּוּ אֶת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה" (ירמיהו ח, יא). וכן מהענין האחר שהוא בה"א בא באל"ף – "עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" (ירמיהו לח, ד).

רצה – בשרש הזה מלה אחת כתובה באל"ף במקום ה"א – "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד). כי יש בענין מְרוּצָה בשרש הזה – "אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ" (תהלים נ, יח),