ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קט ב
אמר שיתכן שיהיו שני עקרים: ירב ורוב, כמו יטב וטוב. והנכון שהיו"ד נוספת כיו"ד יַעֲקֹב ויִפְתָּח וכיו"ד יְקוּם – "אֶת כָּל הַיְקוּם" (בראשית ז ד), ששרשו קום, וכן "יְבוּל בֵּיתוֹ" (איוב כ כח), "יְתוּר הָרִים" (איוב לט ח).
רום – "עַתָּה אֵרוֹמָם" (ישעיהו לג י) כתב רבי יהודה בזה השרש, ואמר כי משפט הרי"ש להדגש ועקרו אֶתְרוֹמָם בפלס אֶתְבּוֹנָן. ורבי יונה כתבו מפעלי הכפל מבנין נִפְעַל בהשלמת אותיותיו, ושתי הדעות נכונות בו. גם כן יתכן לומר שיהיה מבנין הִתְפַּעֵל מפעלי הכפל. גם כן כתב רבי יהודה מזה: "וַיֵּרֹמּוּ הַכְּרוּבִים" (יחזקאל י טו), "הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה" (במדבר יז י). והנכון בהם היותם מפעלי הכפל או מבנין נפעל או מבנין התפעל, כי אין דרך האות המרובעת בנחי העי"ן להיותה נופלת כמו שזכרנו ב"תִּדֹּמִּי" (ירמיהו מח ב), אלא אם כן היא נו"ן ותהיה עם נו"ן הרבות, שיכבד על הלשון לקרוא שלשה נו"נין כאחת, ואז תפול, כמו "בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ" (יחזקאל לב טז).
רוע – הפליא רבי יהודה בזה השרש לשום ממנה "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ" (דברים טו י), "מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי" (נחמיה ב ג), וכן כתב ב"לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ" (משלי ד יב), "וַיֵּצֶר לוֹ" (בראשית לב ח). והנכון מה שכתבנו בהם שהם מנחי הפ"א (לעיל צו ע"ב; צה ע"ב).
שׁוב – "אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי" (ש"ב טו ח), כתב רבי יהודה כמו שכתב ב"יְרִיבַי" (תהלים לה א), כי נהפך עי"ן-הפֹעל לפ"א-הפֹעל. גם יתכן לומר שהיו"ד נוספת אף על פי שלא מצאנו נוספת במקור, תהיה זאת נוספת כמו שנוספה על השמות כמו שכתבנו. "אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (ירמיהו מב י) כתבנו בשרש ישב (לעיל צו ע"ב), "בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם" (ש"ב יט לג) כתבו רבי יהודה בשרש הזה בענין שני. ואדוני אבי ז"ל כתב כי נפל פ"א-הפֹעל ומשפטו בִּישִׁיבָתוֹ. ויתכן שבא על שני הדרכים, כי המקור מן ישב – שֶׁבֶת, שִׁבְתּוֹ, והשם עם פ"א-הפֹעל יְשִׁיבָה, יְשִׁיבָתוֹ. ונפל פ"א-הפֹעל על דרך המקור ועמד על עקרו.