ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קח ב
אך נפלה ממנו עי"ן-הפֹעל גם מהנשימה, ומשקלו יְלַפְלוּ.
לוץ – "מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים" (הושע ז ה), המלה הזאת תאר היא, ואלו היתה פּוֹעֲלִים היתה מפעלי הכפל מהקל, ועתה הוא תאר מזה השרש מן המרובע, נאמר התאר לוֹצֵץ, לוֹצְצִים. ועוד יש לומר שתהיה המלה פּוֹעֲלִים מזה השרש מן המרובע, ומשפטו מְלוֹצְצִים, ונפלה מ"ם הבינונים להקל המלה, כמו שנפלה גם כן במלת "וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (תהלים קלט כא). ויש אומרים "וּבִתְקוֹמְמֶיךָ" תאר, וכן "וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם" (ישעיהו נא ב) עם תי"ו הנוספת, ואיננו נכון שתהיה תְּחוֹלֶלְכֶם תאר, כי היה לו לומר תְּחוֹלְלַתְכֶם עם תי"ו הנקבה. והנכון שהוא פעל עתיד במקום עבר, והתי"ו תי"ו הנקבה: תְּחוֹלֵל אֶתְכֶם, רוצה לומר: אשר חוללה אתכם.
מוך – "וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב" (ויקרא כה מז), "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ" (ויקרא כה לט). כתבם רבי יונה בנחי העי"ן, והנכון לשומם מפעלי הכפל, ושם נכתבם בעזרת האל (לקמן קלב ב).
נוה – אמרו כי מזה השרש "וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם" (יחזקאל ז יא), וכן "וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה" (יחזקאל כז לב). והנכון אצלי ששרשו נהה, ובשערו נכתבם בעזרת האל (לקמן קכא א).
נוח – השם מזה השרש בהכפל הלמ"ד: נִיחוֹחַ בפלס נִיצוֹץ מן נוץ.
נוץ – "וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד" (קהלת יב ה), האל"ף נחה נכתבת תמורת עי"ן-הפֹעל, "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א ז), יתכנו בו הפנים שכתבנו