ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נ ב


והו"ו כמו "חָמַק עָבָר" (שה"ש ה, ו); "כָּרַע נָפַל שָׁכָב" (שופטים ה, כז); "אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר" (בראשית ל, לא); "אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל" (שמות טו, ט); "רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן" (שמות א, ב); "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ" (חבקוק ג, יא); "מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים" (הושע ח, י) ורבים כמוהם.

והכ"ף כמו "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי" (ש"א טו, כג)כחטאת קסם; "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה" (משלי יז, כב)כגהה; "כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (ישעיהו כב, יח)ככדור; "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר" (משלי יא, כב)כנזם זהב באף חזיר; "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה" (משלי כה, כח)כעיר פרוצה; "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" (בראשית מט, ט)כגור אריה; "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט, יד)כחמור; "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם" (שמות יד, יג)כאשר ראיתם; "תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (שמות לד, יח)כאשר צויתך.[1]

והלמ"ד כמו "וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם" (מ"א ג, טו)לירושלים ורבים כמוהו. "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה" (בראשית לג, יז)לסכות והדומים לו רבים בתוספת ה"א בסוף, שתחסר הלמ"ד. ופעמים תבוא הלמ"ד על מלה נוספת ה"א, כמו "יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה" (תהלים ט, יח) "לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם" (דה"א כו, יז). ובבראשית רבה: "וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י) – תני רבי נחמיה, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה, נותן לה ה"א בסופה – סְדֹמָה (בראשית י, יט), שֵׂעִירָה (בראשית לג, יד), חָרָנָה (בראשית כז, מג). והא כתיב יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, רבי אבא בר זבדא אמר: לדיוטא התחתונה של שאול." (בראשית רבה סח ח).

"וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל" (ש"ב ד, ב)לבן שאול. "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, ד)לבעל בעמיו. "לֵרָאוֹת פָּנָי" (ישעיהו א, יב)לפני. "וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה" (ירמיהו כג, יז)ולכל הולך, ולמ"ד "לִמְנַאֲצַי" שזכר בפסוק עומדת במקום שנים. "וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים" (ש"ב טו, לא)ולדוד. "כָּל אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (דה"א ב, כג), פירושו, כל אלה הערים, לבני מכיר אבי גלעד.

והבי"ת – "אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו" (תהלים י, ד)בכל מזמותיו; "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב, ח)ובמראה ולא בחידות; "מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב)בחסד, או משכתי לך; "זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ" (איכה א, ז)בימי עניה;

נימוקי רבי אליהו בחור עריכה

  1. ^ א"א ובמסורה: חמש כתיבן אשר וסבירן כאשר, וכן: כתיבן כאשר וסבירן אשר.