ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מג ב
על שם האדם, לפי שהשם הוא הידיעה, ואין צריך ידיעה אחרת. ולא תאמר "הָאַבְרָהָם" "הַיִּצְחָק". ומה שאמר "אָמַר הַקּוֹהֶלֶת" (קהלת יב, ח), הוא שם תאר לנפש שלמה המאספת החכמות. וכן לא יבואו עמו אותיות הכנוי, מזה הטעם, לא תאמר "אַבְרָהָמִי" "יִצְחָקִי". וכן לא יאמרו מהם בלשון רבים – "אַבְרָהָמִים" "יִצְחָקִים". וה"א "הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" (ש"ב כד, טז), שהוא בה"א, אפשר שהוא שם תאר. ו"שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה" (דברים ג, יג) הוא שם-היחס, כמו "הַמְנַשִּׁי" (דברים כט, ז). וכן "אֶרֶץ הַמָּגוֹג" (יחזקאל לח, ב), וכן "קִרְיַת הָאַרְבַּע" (בראשית לה, כז) הוא שם-היחס, או הוא שם תאר לענק הגדול, לפי שהוא היה האדם הגדול בענקים, והיו ארבעה – הוא ושלשת בניו, ועל שם-היחס תבוא ה"א-הידיעה ואף על פי שראש היחס היה שם-אדם שלא תבא עליו ה"א-הידיעה, אחרי ששב השם ההוא יחס, תבוא עליו ה"א-הידיעה. כמו "לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית יד, יג) – המתיחס אל עֵבֶר; וכן "אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי" (שמות ד, יד) – המתיחס אל לוי בן יעקב; "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי" (שופטים יא, א); "הַיַּחְצְאֵלִי" (במדבר כו, מח); "הַיִּשְׂרְאֵלִי" (ויקרא כד, י). לפיכך יבוא בלשון רבים "עִבְרִים" "לְוִיִּם" שהוא מן "עֵבֶר" ומן "לֵוִי".
וכאשר השם מחובר משני מלים, יבא פעמים ה"א-הידיעה על השני. כמו "אֲבִי הָעֶזְרִי" (שופטים ו, יא) שהוא מן "אֲבִיעֶזֶר". וכן ביחס המקום – "בֵּית הָאֱלִי" (מ"א טז, לד) שהוא מן "בֵּית אֵל"; וכן "בֵּית הַלַּחְמִי" (ש"א טז, א), "יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי" (ש"א ו, יד), מן "בֵּית לֶחֶם" מן "בֵּית שֶׁמֶש".
ושם-מקום, פעמים עם ה"א-הידיעה. כמו "הָעָי" (בראשית יג, ג), "בַּקַּרְקֹר" (שופטים ח, י), "בַּסֻּכּוֹת", "בַּשִּׁטִּים" (במדבר כה, א), "וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה" (ש"א כג, יח).
וכן לא יסמך שם-מקום אלא מעטים מצאנום סמוכים. כמו "עָר מוֹאָב" (במדבר כא, כח), "צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ס, יד).
ופעמים תשמש הה"א במקום "אשר". כמו: "אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ" (ש"א ט, כד), רוצה לומר, אשר עליה. וכן הה"א שמצאנו בעוברים ובעתידים – שלא תשמש בהם ה"א-הידיעה כמו שכתבנו – היא במקום "אשר". כמו "כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, כז); "וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה" (דה"א כט, יז); "הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם" (מ"א יא, ט); "אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה" (דניאל ח, א) – כמו: אשר באה, אשר נמצאו, אשר נראה.