ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מא ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · מא ב · >>

ואות השימוש מעמדת בגעיא: "שִׁתִי לִבֵּךְ לַֽמְֿסִלָּה" (ירמיהו לא כ), "וְחַיָּתוֹ לַֽמְֿמִתִים" (איוב לג כב), "לַמְֿאַחֲרִים עַל הַיָּיִן" (משלי כג, ל), "בַּֽסֳֿעָרָה הַשָּׁמָיִם" (מ"ב ב, א) הבי"ת מועמדת בגעיא והסמ"ך בקמץ-חטף. ופעמים יפול גם כן הגעיא, כמו "וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְֿׂאֵת" (ויקרא יג י), "וּמֵאֵת הַמְֿעַט תַּמְעִיטוּ" (במדבר לה ח) "כִּי אַתֶּם הַמְֿעַט" (דברים ז ז), "נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְֿצַד" (דה"א יב ט), "וַיַּעַט כַּמְֿעִיל קִנְאָה" (ישעיהו נט יז), "וְיַעֲטוּ כַמְֿעִיל בָּשְׁתָּם" (תהלים קט כט), "הַמְֿלַמֵּד יָדַי לַקְרָב" (תהלים קמד א), "וְלַשְֿׂאֵת וְלַסַּפַּחַת" (ויקרא יד נו), "וְהַלְֿוִיִּם בַּמְלָאכֶת" (דה"ב יג י), "לַמְֿנִי מִמְסָךְ" (ישעיהו סה יא).

ובא בקמץ הלמ"ד במלה זעירא: "הָיְתָה לָמַס" (איכה א א), "בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" (דברים יד א), "כִּי צַו לָצָו… קַו לָקָו" (ישעיהו כח י), "בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א ו), וכן "לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (במדבר לה לב) למי שפירשו תאר. או יהיה קמץ למ"ד של "לָמַס", "לָמֵת", "לָנוּס" זולתי שתורה על ה"א-הידיעה, והם כמו לְמַס, לְמֵת בשוא, כמו שדרך הקמץ לבוא מקום השוא באות-השמוש, כמו "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו י), "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד טז) והדומים להם שהם מלות זעירות. או מלות שהם מלעיל: "וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂ֑בַע" (ויקרא כה יט), "הָיוּ עָלַי לָטֹ֑רַח" (ישעיהו א יד), "לֹא תֵשֵׁב לָנֶ֔צַח" (ישעיהו יג כ), "מִשַּׁעַר לָשַׁ֙עַר֙" (שמות לב כז), "וְשֶׂרֶט לָנֶ֗פֶשׁ" (ויקרא יט כח). ועל החי"ת פתח: "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם" (תהלים קיט ע). ועל הדרך הזה ישמשו אותיות-השמוש גם כן בבינונים. ולמ"ד-השימוש תהיה בקמץ על המקור מנחי העי"ן ומפעלי הכפל, לפי שהם מלות זעירות, כמו "לָקוּם", "לָשׁוּב", "לָעוֹז" (ישעיהו ל ב), "לָחֹג" (זכריה יד יח), בין שתעמוד המלה בענינה בין שתסמך בענין השמוש, תהיה קמוצה בהם. אבל הו"ו תהיה קמוצה בם לעולם כשתעמוד המלה בענינה, אבל כשתסמך המלה בענין השמוש תהיה בשוא, כמו "וְשׁוֹב אֵלַי" (ירמיהו ג א). והבי"ת והכ"ף בשוא לעולם.

ועל ענינים אלה ישמשו מש"ה וכל"ב

המ"ם

תשמש במקום מִן, כי שמושה עם הנו"ן כמו בלי נו"ן, כמו שכתבנו (לעיל לח ע"א). וענין שמושה ידוע.

ויבא שמושה פעמים במקום יוֹתֵר,^[1] כמו

1. א"א: וכן קראו לה המדקדקים – מ"ם הַיִּתְרוֹן.