ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/יד א
בחולם, או הפ"א נקודה בשוא והעי"ן בפתח גדול. והנמשל – פָּעוֹל או פְּעֹל או פְּעַל[1]. והנח שבין העי"ן והלמ"ד פעם יכתב ופעם לא יכתב.
פָּעוֹל – "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ח); "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן" (דברים יא, כב); "וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (ש"א ב, כח); "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא, כב); "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם" (דברים א, טז).
ויש אומרים כי "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ציווי, וכן "תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי" (תהלים יז, ה); "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (דברים ה, יב); "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א); "הָלֹךְ וְקָרָאתָ" (ירמיהו ב, ב).
ואפשר שיהיה המקור גם כן פָּעֵל – הפ"א בקמץ והעי"ן בצרי, כמו "וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל" (בראשית כו, יג), וכן "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם" (שמות יב, ט), או יהיו שֵם תֹאר.
פְּעוֹל – "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" (משלי יז, כו), "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב" (שמואל א טו, כב), "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל" (שופטים ד, כ).
ובמקף ישוב החולם לקמץ-חטף – "לִפְנֵי מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ" (בראשית לו, לא), "כִּי טוֹב אֲמָר־לְךָ֗ עֲלֵה הֵנָּה" (משלי כה, ז), "בַּעֲנָשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם פֶּתִי" (משלי כא, יא), "וְהָיָה בִּקְרָב־אִ֔ישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ" (ש"ב טו, ה).
פְּעַל – כמו "שְׁלַח אֶצְבַּע" (ישעיהו נח, ט), "אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ" (מלכים ב יד, כב).
ונוספה יו"ד במלת "לְדַרְיוֹשׁ הַדָּבָר" (עזרא י, טז) שלא כמשפט, והיא מלה יחידה לא אראה לה שנית במקרא להיות נוספת אות נעה בין שלש אותיות השרש. ואפשר שהיא מלה מורכבת ואנכי לא ידעתי.
ובא המקור בתוספת יו"ד בסוף – "לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים" (תהלים קיג, ח) שהוא כמו להושיב.
ופעמים רבות בתוספת ה"א, ופ"א-הפֹעל בקמץ-חטף[2]. כמו "וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים ל, כ); "לְמָשְׁחָה בָהֶם" (שמות כט, כט); "לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה" (שמות לו, ב); "וַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמָרְטָה" (יחזקאל כא, טז). וכן עם הכִנוים, שתשוב הה"א לתי"ו – "וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ" (שמות מ, לב); וכן "כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ" (ישעיהו ל, יט), כי הנפרד "שָמְעָה" בפלס "דָבְקָה". ויש אומרים שהוא שם בפלס "חָכְמָה", וזה וזה יכשר.
נימוקי רבי אליהו בחור עריכה
- ^ א"א: משקל פָּעוֹל בא על הרוב דבוק עם הפעלים כמו "שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן" (דברים ו, יז), "וְאִם אָמֹר יֹאמַר" (שמות כא, ה). אבל משקל פְּעוֹל או פְּעַל לא יסמכו לעולם לפעלים.
- ^ א"א: זה דווקא עם למ"ד השמוש ולא זולתה, כי אם מעט מזער, כמו "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים" (הושע ה, ב), "הַעְמֵק שְׁאָלָה" (ישעיהו ז, יא) דלמטה וכמעט אין עוד.