ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/יד א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · יד א · >>

בחולם, או הפ"א נקודה בשוא והעי"ן בפתח-גדול. והנמשל פָּעוֹל או פְּעֹל או פְּעַל.^[1] והנח שבין העי"ן והלמ"ד פעם יכתב ופעם לא יכתב.

פָּעוֹל – "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ ח), "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן" (דברים יא כב), "וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (ש"א ב כח), "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא כב), "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם" (דברים א טז).

ויש אומרים כי "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ציווי, וכן "תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי" (תהלים יז ה), "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (דברים ה יב), "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז א), "הָלֹךְ וְקָרָאתָ" (ירמיהו ב ב).

ואפשר שיהיה המקור גם כן פָּעֵל – הפ"א בקמץ והעי"ן בצרי, כמו "וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל" (בראשית כו יג), וכן "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם" (שמות יב ט), או יהיו שֵם-תֹאר.

פְּעוֹל – "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" (משלי יז כו), "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב" (ש"א טו כב), "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל" (שופטים ד כ).

ובמקף ישוב החולם לקמץ-חטף: "לִפְנֵי מְלָךְ־מֶלֶךְ" (בראשית לו לא), "כִּי טוֹב אֲמָר־לְךָ עֲלֵה הֵנָּה" (משלי כה ז), "בַּעֲנָשׁ־לֵץ יֶחְכַּם פֶּתִי" (משלי כא יא), "וְהָיָה בִּקְרָב־אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ" (ש"ב טו ה).

פְּעַל – כמו "שְׁלַח אֶצְבַּע" (ישעיהו נח ט), "אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ" (מ"ב יד כב).

ונוספה יו"ד במלת "לְדַרְיוֹשׁ הַדָּבָר" (עזרא י טז) שלא כמשפט, והיא מלה יחידה לא אראה לה שנית במקרא להיות נוספת אות נעה בין שלש אותיות השרש. ואפשר שהיא מלה מורכבת ואנכי לא ידעתי.

ובא המקור בתוספת יו"ד בסוף: "לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים" (תהלים קיג ח) שהוא כמו לְהוֹשִׁיב.

ופעמים רבות בתוספת ה"א, ופ"א-הפֹעל בקמץ-חטף,^[2] כמו "וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים ל כ), "לְמָשְׁחָה בָהֶם" (שמות כט כט), "לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה" (שמות לו ב), "וַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמָרְטָה" (יחזקאל כא טז). וכן עם הכִנוים, שתשוב הה"א לתי"ו: "וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ" (שמות מ לב), וכן "כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ" (ישעיהו ל יט), כי הנפרד שָׁמְעָה בפלס דָּבְקָה. ויש אומרים שהוא שם בפלס חָכְמָה, וזה וזה יכשר.

נימוקי רבי אליהו בחור

1. א"א: משקל פָּעוֹל בא על הרוב דבוק עם הפעלים, כמו "שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן" (דברים ו יז), "וְאִם אָמֹר יֹאמַר" (שמות כא ה). אבל משקל פְּעוֹל או פְּעַל לא יסמכו לעולם לפעלים.
2. א"א: זה דווקא עם למ"ד השמוש ולא זולתה, כי אם מעט מזער, כמו "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים" (הושע ה ב), "הַעְמֵק שְׁאָלָה" (ישעיהו ז יא) דלמטה וכמעט אין עוד.