ספר הפליאה/שצח
ד"ה ועתה שמע רמזי החכמים אשר רמזו
עריכהועתה שמע רמזי החכמים אשר רמזו בדבריהם ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים א"ר ישמעאל אמרתי למט"ט מפני מה אתה נקרא בשם קונך בע' שמות ואתה גדול מכל השרים וגבוה מכל המלאכים וחביב מכל המשרתים ונכבד מכל הצבאות ורב מכל האדירים בגדולה ובמלוכה ובכבוד והשיב ואמר לי מפני שאני חנוך בן ירד כשחטאו דור המבול וסרחו במעשיהם ויאמרו לאל סור ממנו מה עשה הקב"ה נטלני מביניהם להיות עד עליהם בשמי מרום לכל באי עולם וכיון שלקחני הקב"ה לשמש את כסא הכבוד ואת רגלי המרכבה ואת כל צרכי השכינה מיד נהפך בשרי לשלהבת וגידי לאש ועצמותי, לגחלי רתמים ואור עפעפי לזוהר הרקיע וגלגל עיני ללפידי אש ושערות ראשי ללהט ולהבה וכל אברי לכנפי אש בוערות וגוף קומתי לאש יוקדת ומימיני חוצבות להבות אש ומשמאלי בוערים לפידי אש וסביבותיו מפריחות רוח סערה וסופה וקול רעש נרעש מלפני ומלאחרי, ודע ר' שכל הרואה מאמר זה יאמר כי עיניו פתוחות ורואה אותו והאמת אתו שרואה אותו אבל אינו מבין דבר ופתיחת העינים הוא השגת השכל. ודע שזה מט"ט הוא העטרה ונקרא בע' שמות שנאצלה מת"ת הנקרא יהוה ומלא יו"ד ה"א ו"ו ה"א ועולים יחד ע', ואתה גדול מכל השרים ר"ל שכל ע' שרים ממנו מקוים להתפרנס וע"י פרנסתם, וגבוה מכל המלאכים שכל המלאכים למטה ממנו, וחביב מכל המשרתים ר"ל שהוא חביב אצל כל הספירות שכולם מחבבין אותו ואין הכוונה שהוא יותר חביב מכלם. אלא מכל א' יוצא חביב ונכבד מכל או"א ומכל הצבאות ר"ל מכל הצבאות הוא נכבד אצלן ורב מכל האדירים במלוכה ובגדולה ובכבוד ר"ל שכל האדירים משפיעים עליו שפע והוא רב ומלך בעולם השפל אלו דברי ר' ישמעאל, והעטרה השיבו אני חנוך בן ירד מט"ט שנאצלתי וירדתי מהמדות הנקראים בן הוא ו' ומשך הו' וכשחטאו דור המבול וסרחו במעשיהם ואמרו לאל סור ממנו שמני הקב"ה לראש ולמלך ולדיין על עולם השפל. וכשסרחו נטלני מביניהם ר"ל לא הניח השפע לרדת בי כדי שאשאר בדין ואוכל להיות עד בשמי מרום לירא ממנו כל באי עולם. שלא יעשו כמעשיהם וכשנטלני מביניהם ונפסק הרחמים הייתי משמש את כסא הכבוד הם הספירות שלמטה מהבינה ואת גלגלי המרכבה הם רגלי המרככה הם רגלי כסא הכבוד הם ארי"ה שו"ר אד"ם נש"ר ואת השכינה היא שכינה עלאה אז נהפך בשרי לשלהבת ר"ל שכל רמ"ח איברי השכינה שאמרנו כולם נהפכו לדין ולאש לכלות זהו ויתהלך חנוך את האלהים וחנוך הגשמי עלה בסערה השמימה ויונק מהמדה הז' ונקרא גם חנוך הגשמי מט"ט מפני שיונק ממט"ט וזהו שהרמיזו חז"ל בדבריהם ואמרו הקב"ה עושה לצדיקים כנפיים בג"ע ושטין על פני המים ר"ל כנפים לבישת הנפש מלאכית עם כלי גוף שלא יתבטל בביטול היסודות והכוונה כי חנוך נתפשט מיסוד גופני ונתלבש ביסוד רוחני והקושר קשר רוחני קשרו ומכח אצילותו עטרו יתברך שמו. ור"ע אומר שהעלהו הקב"ה ברוח סערה כאליהו ז"ל כ"י לק"ח אות"ו אלהי"ם בגי' ברו"ח סער"ה העלה"ו. ועוד ארז"ל ויתהלך חנוך את האלהים מתוך עולם הגשמי נמשך מעט מעט עד שנעשה כאליהו ועמד במקומו הראוי לו ועל שיונק ממדה הז' והוא תחת אותה המדה ע"כ גם זה חנוך היה ז' לדורות. ועוד ארז"ל ויתהלך חנוך את האלהים שמקבל ממדה הז' הנקראת גם היא מט"ט האבן שמאסו הבונים ר"ל שהרחיקוהו מן הבנין אנשי דור הפלגה שבנו המגדל ומאסו המדות העליונות שלא להשפיע לה והבונים את המגדל גרמו לאותו אבן והמשילוה ומינוה והיא היתה לראש פינה על אלפי אלפים וריבוא רבבות על אבן א' ז' עינים, והמייחד תפילתו בה יפיק שאלתו כי משם רועה אבן ישראל היא היד הנטויה היא אבן השתיה אשר ממנה עולם השפל הושתת היא סוד הלבנה בחידושה היא אבן הראשה ועליה אמר הכתוב אל תמר בו שלא ישים כוונתו בה לבדה בשעה שמתפלל כי שמי בשם המדה שמקבל משם שגם היא נקראת מט"ט וע"כ תהיה עם הכלל. ואבי ז"ל היה אומר בתפלתו אנשאך בספירה אחרונה היא מלכות ונקראת מט"ט זהו המאמר ששמו כשם רבו, ומי שיש לו עינים יבין וידע מי הוא מט"ט ומי הוא רבו של מט"ט ששמו כשם רבו. ועוד ארז"ל אמר קב"ה למשה השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו ר"ל השמר מפני זה הנכבד מט"ט שהוא נכבד ומשרת ושמתיו לפתוח היכלי מבחוץ לעשות דין ומשפט בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה כי יש לו פנים כלפי ת"ת ישראל כאשה לבעלה ויש לו פנים כנגד העולם להנהיגם הוא שנאמר וכל מעשהו באמונה שהוא המשלים כל הבנין, ומט"ט מלשון שמירה זהו שקורין אותה חז"ל מטרוניתא שהיא הנקראת שומר ישראל. זהו שאמר ר' יוחנן העבודה שקבלנו משומר ישראל ועל שהיא סוגה בשושנים וכלולה בו' קצוות אמר בשיר המעלות ו' פעמים לשון שמירה ועל המדה הזו אמרו חנוך לנער ע"פ דרכו, כלומר חנוך המדה הזאת ע"פ דרכו להתחדש בכל חודש וחודש ומצד החידוש נקרא נער. ודע כי אדם היה לו ספר וחנוך היה לו ספר ז"ש בזוהר פר' בראשית ר' אבא ספר וודאי הורידוה לו לאדם ובו ידע חכמה עלאה וספר זה נתנו לו כתר עליון ובשעה שיצא אדם מג"ע נאבד ממנו אותו הספר עמד והתפלל ובכה לפני הקב"ה ונתגלה לו כבראשונה כדי שלא יחסר החכמה מפי אדם, והכוונה ת"ת ישראל קודם שהטיל נחש הזוהמא היה יורד אליו השפעת חכמה עלאה להוריד השפע ההוא בעטרה הנקרא גם היא ספר וכשהטיל זוהמה נפרד ממנו הספר וכאשר שב האדם הגשמי בתשובה שב הספר ונדבק בת"ת והרזים האלו ירד מלאך ולמדם לאדם הראשון זהו שאמרו ספר היה לו לאדה"ר, וכן ארז"ל ספר היה לו לחנוך וזה הספר הוא הספר שהיה לו לאדה"ר לשבח למאריה דעלמא זה הספר היה לו לאדה"ר והיה בא בחוה וכל הסודות נעלמות נמסרו בידו של חנוך ע"י ת"ת ואלף מפתחות נמסרו בידו וקושר כתרים למאריה עלמא וקב"ה לקח אותו זהו ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים ומפני שמוסר לו רזי עליונים נקרא ספר חנוך, ובשעה שמתייחד הקב"ה עם חנוך מראה לו גנזי עלאה מראה לו אילנא דחיי בתוכו וטרפי דאילנא וענפיו וכולם רואה. ראה והבן כמה סודות נעלמות ועמוקות מראה הקדוש ב"ה ליריאיו הוא שנאמר סוד ה' ליריאיו, א"ל ר' אם שמעת למה הלך חנוך אל האלהים, א"ל ליטול רשות ולבאר כל מה שברא בעולם, א"ל ר' ואבי ז"ל אמר לי כי עלה ליטול רשות להשליך ארס בעולם השפל, א"ל מנא לך, א"ל ר' ויתהלך כתיב וחלופו פמ"א צכ"ל עולים אר"ס, א"ל בני ומי הוא הגוזר, א"ל ר' אהי"ה שכן ויתהלך במספר קטן אהי"ה, הרי לך עד שהוא כן חנוך הפכהו והוא כ"ו נ"ח מלמד שהלכו הרחמים מן כ"י. וראה והבן מה עשו הרשעים נתחבר כ"ו עם חלופו שהוא לף ביחד ונעשה קול וזהו קול ה' שובר ארזים ארורים הרשעים שמהפכין מדה"ר למה"ד, ויתהלך חנוך במ"ק אהי"ה אהי"ה שאהי"ה ראשון נתן רשות לאהי"ה שני לכלות. את האלהים אותיות את"ה אלהים ר"ל הלך חנוך שהוא הרחמים אתה אלהים שהוא הדין ומלת אתה אתה ואיננו. ראה והבן מה נעשה כי בראות הו' שהוא יסוד את הו' שהוא הת"ת נתגלגל ועלה בבינה כדי שיתוועד עם הו' הנגלה והרי שהניחה הבת לבדה. אז ויראו בני האלהים את בנות האדם ובאו ועמדו בין השמים והארץ והורידו מים חמים מן הגיהנם וטבעו את העולם ויראו בני אלהים הבנים האלו נאצלו מפח"ד יצחק וכשהטיל הנחש הזוהמה אז השתדלו גם הם והורידם הקב"ה ממקום קדושתן והניחם למטה מן העטרה, וזהו שאמר ר"מ המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים ראו בנות דורותיו של קין שהיו מהלכות גלויות בשר ערוה ומכחלות עיניהם כזונות תעו אחריהם ולקחו מהם לנשים וכוונתו עתה שהשליכם הקב"ה למטה מן העטרה לעולם אינם יונקים רק מהשפעות הפח"ד ואומר בנות להרמיז אל היצר היורד משם לפתות את האדם, וזהו שאמר בשר ערוה גלויות שרומז ביצר הרע ולעולם אין השתדלותם רק להביא דין בעולם וקודם שהשליכם למטה כיוונו להוריד דין בעטרה וזהו בנות טובות מיעוט רבים שנים. בת הפנימית ובת החיצונית אלא שהפנימית היא טובת וע"כ מלת טובת חסר ו' ועתה שהשליכם למטה בארץ מבקשים מקום לכנוס. ור' יהושע אמר שהמלאכים אש לוהט הם שנאמר משרתיו אש לוהט אלא בשעה שנפלו ממקום קדושתן מן השמים נעשו כחן וקומתן ככח אדם שלבושו כגוש עפר שנאמר לבש בשרי רמה וגוש עפר. וכוונתו כי מאחר שהורידם הקב"ה למטה מן העטרה אינם כבראשונה כי עתה הוגשמו מעט שכל היורד למטה מן העטרה נגשם. עוד אמר ר' יצחק עזא ועזאל משנפלו ממקום קדושתן שלמעלה ראו בנות האדם וחטאו והולידו בנים ואלה הם הנפילים דכתיב הנפילים היו בארץ וכוונתו עזא ועזאל אותיות עזאזל וכשנפלו לעולם יורדים ומקטריגים ועולים ונכנסין ונותנין יניקה לבנות האדם מכוחות הטומאה. ור' חייא אמר בני אלהים הם בני קין ממש כי כשבא הנחש אל חוה והטיל זוהמא ואח"כ בא עליה אדם ונתעברה וילדה קין ומצד זוהמת הנחש אשר יניקתו מפחד יצחק לא היה דומה כשאר בני אדם וכל בני קין נקראים בני אלהים, וא"ת איך קורא אותם נפילים בעבור שהנחש הוא שליח של ס"ם היה והזוהמא מצד ס"ם ירד וע"ש הזוהמא שירד משם נקראים נפילים והנה הדבר למעלה ולמטה. ומ"מ אבי ז"ל אמר לי כי בני אלהים אלו עזא ועזאל והם שני מלאכים דהוו מקטרגי למאריהון והשליכם הקב"ה מאתר קדושתייהו וכשירדו למטה הופשטו מאוירן ולבשו גשמיות, ודע שכל המלאכים נקראים אישים וכיון שהשליכם הקב"ה הופשטו מאותן היסודות ונתלבשו יסוד אדם וכל המלאכים שהולכים בשליחות המקום ב"ה לובשים גשמיות וכשרוצים לחזור חוזרים ולובשים מלאכיות וחוזרים למקומם, עוד ר' קיסמא בר' ינאי אומר בעבור שנתעכבו ז' יומין ולא יכלו לחזור שם וכוונתו כי אחר שהושלכו למטה מן העטרה שהיא שביעית לימים העליונים אין להם רשות לעלות. ודע כי בני קין לא היו דומים לבני אדם ובניהם ההנקראים בני אלהים אבל עזא ועזאל מצד שמבקשין לקטרג בעולם ולתת יניקה רעה בבת אשר היא טובת מראה לקחם הקב"ה ושם אותם בהר שכולה חשך וכפת אותם בשלשלאות של ברזל וכל הרעה וכישוף ועין הרע יורדים משם וכל כישוף מצרים ובלעם משם. וראה והבן שקודם ירידתן היו מקטריגין למאריהון באותם כשפים שמכחישין פמליא שלמעלה ואלמלא שלשלאות של ברזל שכפת הקב"ה אותם בהם היו מטשטשין העולם ולא היה יכול לסבול אותם ועתה שהם כפותים יונקים מצד צפון שמאותו הצד באים כל הרעות ומתגברין בעולם, ודע שלעולם מבקשים לקטרג ע"כ כל בעלי כישוף מזכירין עזא ועזאל בכישופם. וראה והבן כי ר"ע תיקן הבדלה ועשה קריאה הזו בהבדלה עזא ועזאל רזי דמאריהון גליין וניקב יתהון מן נחיריהון ותלא יתהון בטורא קבל דשמשא לא חזיאן ורוחא נשבה על אפיהון כל זמן וכל שעה. עוד הרמיזו רז"ל אמרה נשמתו של משה לפני הקב"ה רבונו של עולם מאצילות שכינתך ירדו שני מלאכים עזא ועזאל וחמדו בנות הארץ והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע ודע שהנחש העיור אשר הוא שושבין בינו ובין ס"ם ולילית ואלולי שהוא עוור והוא למטה מן העטרה העולם לא היה יכול לסבול וברוך היודע איך ברא עולמו ומי יוכל להשיג אלהותו כי הוא אינו מושג: